"אני לוקח את החיים קצת יותר בקלות"

מקאלך. ממשיך לעשן, למרות הקול (צילום: Gettyimages)

"אקו אנד דה באנימן" ידעה עליות ומורדות ב-33 שנות קיומה. אבל כרגע נדמה שמקאלך ו-וויל סרג'נט, צמד מייסדי הלהקה, נמצאים בעיצומו של ירח דבש שני, אם לא שלישי. הם ייקחו אותו בסוף החודש (29 באפריל) אלינו לתל אביב.

אחרי שהגיעה לשיאה בשנות השמונים, עם להיטים כמו "Bring On The Dancing Horses" וכן "The Killing Moon" ועוד, עברה הלהקה טלטלות: ב-1988 פרש מקלאך לטובת קריירת סולו, במסגרתה הצליח מאוד (בעיקר בישראל) עם החידוש שעשה ל-"Lover Lover Lover" של לאונרד כהן.

שאר הבאנימן המשיכו בלעדיו, אך מותו של המתופף פיט דה-פריטאס בתאונת דרכים טראגית ("מתופף נפלא. חלמתי עליו אתמול", מגלה מקאלך בראיון) קטעה את התוכניות והאלבום, שהוציא סרג'נט עם הבסיסט לס פטינסון, לא התקבל יפה אצל מעריצי הלהקה.

מקאלך (משמאל) וסרג'נט. אקו אנד דה באנימן, גירסת המאה ה-21 

מקאלך וסרג'נט, חזרו במפתיע לעבוד זה עם זה ועשו קאמבק כצמד אלקטרוני עמוס דיסטורשן בשם "Electrafixion" בשנת 1995. שנתיים אחר כך, חבר אליהם פטינסון לגיחה קצרה ובכך יצאה לדרך "אקו אנד דה באנימן" 2.0. ב-14 השנים מאז מוציאה הלהקה אלבומים יפים מאוד, שעומדים יפה בהשוואה לקלאסיקות האייטיז שלה (מכירים את "What Are You Going To Do With Your Life"? אם לא, עכשיו הזמן).

"הפרידה מוויל בעיקר חידדה אצלי את הדרך בה אני כותב שירים", משחזר מקאלך, "במקום אמצעים ממוחשבים, היתה לי האפשרות לכתוב ולהלחין ישירות על גיטרה אקוסטית. גם היתה לי האפשרות לשקוד על פיתוח שיר לאורך זמן. את השיר 'Nothing Lasts Forever', למשל, לקח לי שש שנים לסיים. כבר ב-1991 ידעתי שיש לי משהו מיוחד ביד, אבל לקח זמן עד שהשלמתי אותו".

אתה יודע שהחידוש שלך ל-"Lover, Lover, Lover" של לאונרד כהן זכה בישראל להשמעות אינסופיות?

"אה, אז מכם התעשרתי? (צוחק) ידעתי שזה הגיע למקום השני במצעד, שזה הכי גבוה שהגעתי אליו בכל מקום. אם כך, אני אעלה להדרן בהופעה אצלכם ואבצע לבד את השיר". בשלב זה הוא פונה למנהלו האישי ומבקש תזכורת להבטחה זו: "פּיזי, תזכיר לי, כן?".

הלהיט ש(לא) העשיר את מקאלך - "Lover Lover Lover"

האקו של האייטיז עדיין מהדהד

"אקו אנד דה באנימן" השתייכה לדור השני של הלהקות הליברפוליות. אחרי הגל החלוצי של ה-Merseybeat, שכלל את הביטלס, ג'רי והפייסמייקרס, הסרצ'רס ועוד, הגיע בתחילת שנות ה-80 גל חדש של להקות, שצמחו סביב מועדון המוזיקה "אריק'ס". מלבד "אקו", היו שם "פרנקי גוז טו הוליווד", "OMD" ולהקות טובות אך פחות מצליחות כמו "Teardrop Explodes" ו-"Dead Or Alive".

כמי שעדיין חי בליברפול, יוצא לך להסתובב במקומות האגדיים ההם?

"'אריק'ס' נסגר כבר לפני 30 שנה, אז אין מה לראות. אבל המצחיק הוא שהוא ממש מעבר לכביש מה'קאוורן', המועדון של הביטלס שנפתח מחדש ובגללו כל האזור הפך למלכודת תיירים מסחרית נורא. סך הכל, ליברפול השתנתה לטובה והפכה צבעונית והרבה יותר מלאת חיים".

אחד המעריצים המפורסמים יותר של מקאלך הוא סולן "קולדפליי" כריס מרטין. השניים נפגשו בזמן ההקלטות של האלבום השני של "קולדפליי", כשמקאלך בא לבקר באולפן, הצחיק את חבורת המדוכדכים וזכה בתמורה לקרדיט מפיק. הרומן המשיך כשהשניים הקליטו יחד כמה שירים לאלבום הסולו של מקאלך, "Slideling" ולאלבום של אקו אנד דה באנימן, "The Fountain". אבל לפי נמת קולו של מקאלך השבוע, נראה שהיחסים החמים התקררו מאז.

מקאלך ומרטין. "גימנזיסט טוב לב" (צילום: Gettyimages) 

אתה עוד בקשר עם כריס מרטין?

"לא ממש. הוא קיבל מה שהוא רוצה ממני וזהו. אני מחבב את כריס. לדעתי הוא לא יותר מגימנזיסט טוב מזג".

לארץ תגיע הלהקה להופעה יחידה, ב-29 באפריל ברדינג 3 שבתל אביב. החדשות הרעות הן שקולו של מקאלך, שכבר בהופעות הקודמות התאמץ לטפס לגבהים של "Killing Moon" ולא תמיד הצליח,

לא יהיה צלול יותר הפעם (האיש לא חדל לעשן במהלך כל הופעותיו). החדשות הטובות, בעיקר בתקופה הנוכחית, הן שהלהקה לא היססה לרגע לפני בואה.

לפני ש-The Fall באה, נערכו הפגנות מחוץ להופעותיה בבקשה להחרים את ישראל. זכיתם למשהו דומה?

"לא ממש. אולי משהו פה ושם בפייסבוק. וגם אם היינו מקבלים, היינו מתעלמים מהם".

לפני שנתיים הודית שמעולם לא היה לך מחשב. אתה עדיין טכנופוב?

"אפשר לומר. יש לי מחשב אבל אני לא נוגע בו. מישהו הביא לי גם אייפון מאוסטרליה והדבר המחורבן הזה נשבר לי אחרי חודשיים. לא שאני נגד טכנולוגיה, אבל אני לא חזק בגאדג'טים. תנו לי עט, נייר וגיטרה אקוסטית במקום".