ביטול נוהל לגירוש עובדות זרות בהיריון: "יום חג"
בארגונים העותרים בירכו על פסיקת בג"ץ, החלטתה האחרונה של השופטת פרוקצ'יה. "נשים באות לעבוד, אבל לפעמים יש גם אהבה וילדים", אמרה ל-ynet לילה מנפאל, "הכללים עדיין קשים". ומה עם אלו שאשרת השהייה כבר נלקחה מהן?
"זהו יום חג" - בירכו בצהריים (יום ד') במוקד הסיוע לעובדים זרים, על פסק הדין האחרון של שופטת העליון, אילה פרוקצ'יה, שבו קבעה כי יש לבטל את "נוהל עובדת זרה בהיריון" של משרד הפנים.
מאז 2005 ועד כה, משרד הפנים אילץ עובדות זרות שנכנסו להיריון לעזוב את הארץ תוך שלושה חודשים מרגע הלידה, ונטל מהן את רשיון העבודה. "הנוהל אינו הולם את השיטה החוקתית בישראל, הוא אינו תואם לערכים המוסריים המובנים בתרבות החברתית במקומנו, והוא אינו מאזן בצורה ראויה בין יעדיה של המדיניות הממשלתית, חשובים ככל שיהיו, לבין זכויות הפרט בישראל", קבעה השופטת פרוקצ'יה.
לילה, עובדת זרה מנפאל ששוהה בישראל כבר שש שנים, שמחה מאוד בעקבות החלטתה של השופטת. "יצא כאן משהו טוב, אבל עדיין בישראל הכללים קשים מאוד", היא אמרה ל-ynet. "תינוק הרי לא משנה את המצב בישראל, זה לא כמו במדינות אחרות שאם ילדת שם את מקבלת כסף, אז אני לא מבינה למה המצב ככה. נשים באות לעבוד, אבל לפעמים יש גם אהבה וילדים".
"להחזיר אשרות עבודה"
בארגוני העובדים הזרים מעריכים כי בגלל הנוהל, נשללו אשרות עבודה ממאות עובדות זרות וישנן מעטות שעדיין שוהות בישראל. כעת, בעקבות החלטת בג"ץ עולה השאלה אם אותן עובדות יוכלו לקבל בחזרה את אשרות העבודה שלהן.
"זה משהו טוב, אבל עדיין בישראל הכללים קשים מאוד" (צילום: גיל יוחנן)
בשיחה עם ynet, עו"ד עודד פלר מטעם האוגדה לזכויות האזרח, הביע תקווה כי משרד הפנים אכן ישיב לאותן נשים את אשרות העבודה. "הפסיקה קובעת שהנוהל בטל, אך לא מושהה", אמר, "נצטרך לשקול איך לסייע לאותן נשים שעדיין בארץ, לחזור ולקבל את האשרה. נוכח פסק הדין החריף, אנחנו משוכנעים שיש להשיב לעובדות את האשרה, וקוראים למשרד הפנים לעשות כך".
הוא ציין כי "מדובר במספרים כל כך נמוכים, ובנשים שבכל אופן משרד הפנים מתכוון להביא עובדות אחרות במקומן בשיטת הדלת המסתובבת".
"מדיניות לא חוקית"
לדברי רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים הזרים, אחד הארגונים שנמנו על מגישי העתירה לבג"ץ, "בית המשפט אמר אמירה מאוד ברורה ונחרצת על מדיניות פוגענית ומשפילה שמתאימה לתקופת ימי הביניים, בה הזכויות של נשים לא נחשבו ולא נספרו".
"יש למדינה אחריות כלפיהן וכלפי ילדיהן" (צילום: ירון ברנר)
מיכאלי טוענת שזו "מדיניות שלא מתאימה למדינת ישראל במאה ה-21. בית המשפט הזכיר למדינה שנשים עובדות מהגרות, לא
היא התייחסה לכך שהיה זה פסק דינה האחרון של פרוקצ'יה וסיפרה כי לפני הדיון קיוותה שבטקס הפרידה מהשופטת לא יינתן פסק דין אחר. "בטקס כה חשוב של שופטת כל-כך רצינית, האמנתי שלא תהיה פגיעה בזכויות אדם ובמיוחד זכויות נשים. אנו מבקשים ודורשים זאת כבר שנים ארוכות", אמרה.
גם מייסדת ארגון "ילדים ישראלים" רותם אילן, הביעה שמחה גדולה בעקבות החלטת בית המשפט. "אני שמחה על העבודה שנעשתה מצד הארגונים העותרים, זהו צעד נוסף בהבנה הבסיסית שמהגרות עבודה אינן כלי עבודה, אלא בני אדם לכל דבר", אמרה, "כל עוד המדינה בוחרת להמשיך ולהביא לכאן מהגרות, יש לה אחריות כלפיהן וכלפי ילדיהן".
"נשים רבות איבדו את מעמדן בגלל הנוהל"
אילן הוסיפה כי הסובלים הגדולים מהמצב שקדם להחלטת בג"ץ, הם הילדים. "רבים מהם שמועמדים כיום לגירוש, הגיעו למצב הזה לאחר שאמותיהן איבדו את מעמדן החוקי, רק כי העזו להתאהב ולהביא אותם לעולם".
בנוסף למוקד הסיוע לעובדים זרים, בשאר הארגונים העותרים - קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח, נעמ"ת ורופאים לזכויות אדם – בירכו על החלטת בית המשפט. בהודעה משותפת שפרסמו, ציינו כי "רבות מן הנשים שמשרד הפנים פועל לגרש בימים אלה עם ילדיהן, איבדו את מעמדן בשל הנוהל. מדובר בקבוצה קטנה של נשים שהגיעו לישראל בהזמנת המדינה ושהו בה כדין, עד שאשרותיהן נלקחו מהן בשל הלידה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "אנו בשלבי למידה של פסק הדין על כל המשתמע ממנו. עם זאת, יש לשים דגש על הנקודות הבאות - כבוד השופטת איילה פרוקצ'יה קיבלה את העובדה כי מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בכל הנוגע לקו החברתי-כלכלי-משקי שתכליתו לעודד תעסוקה וייצור מקומי ולמנוע הסתמכות על כוחות זרים הוא לתכלית ראויה. בית המשפט הדגיש את המודעות לבעייתיות הקיימת סביב סוגיית ההשתקעות הבלתי חוקית, ההולכת ומתרחבת. במקרה זה, קבעה השופטת כי הכלי שבחרה הרשות לטיפול בתופעה אינו מידתי".
עוד נמסר כי "מבהירה השופטת כי פסק דין נוגע אך ורק לעובדות זרות שנכנסו לארץ לעבוד עם רישיון כדין ובעת הלידה שהו בישראל כדין".
לפנייה לכתב/ת 
