נהג פורמולה 1: האתלט המושלם מאחורי ההגה

ביום ראשון בבוקר יוזנק מירוץ פורמולה 1 נוסף, הפעם בשנחאי, סין. 24 נהגים יאיצו את המכוניות המהירות לכיוון הפנייה הראשונה, כשהם מגיעים תוך מספר שניות למהירות קרובה ל-300 קמ"ש. מאותו רגע, ובמהלך שעה וחצי בערך, יידרש כל אחד מהנהגים להתמודד לא רק עם הצורך לקבל החלטות ולהגיב להתפתחויות על המסלול במהירות בלתי נתפסת, אלא גם עם כוחות עצומים שיופעלו על גופו. לעיתים, גבוהים יותר מאלה שמופעלים על טייסי קרב.

חם, ולח, וממש לא נוח

באתר הרשמי של סבב הפורמולה 1, מנסים להסביר לנו, בני התמותה, כיצד מרגיש נהג מירוץ. לדבריהם, דמיינו כיצד הרגשתם ברכבת הרים הארוכה, המפחידה והמהירה ביותר בה עשיתם סיבוב אי פעם. הארוכה והמתישה שבהן, תטלטל אתכם במשך דקה מצד לצד ותוך גרימת חצאי-התקף לב גם למנוסים ובעלי הכושר שביניכם. עכשיו תארו לעצמכם שזה קורה 100 פעמים ברציפות, תוך שאתם דחוסים בתוך תא קטנטן, אבל עם כוחות כפולים ומשולשים על גופכם – עד 5g.

ואם כבר מדברים על סביבת העבודה של הנהג, קחו בחשבון שכל התענוג הזה קורה כאשר הוא עטוף לחלוטין בשכבות הגנה עבות, חסינות אש. סרבל עבה, נעליים סופר-הדוקות ודקות, כפפות ארוכות, גרביים ובלאקלאווה (כובע גרב) חסין אש וקסדה לוחצת. עכשיו הוסיפו לכך את העובדה שבלבוש הזה, בתא הקטנטן, הם נדרשים לשעה וחצי של יכולת שיא פיזית, גם בתנאי מזג אוויר קשים – החל בגשם שיורד ללא הרף במירוצי אירופה, ועד המירוצים במזרח, שחלקם נערך בתנאים חום ולחות בלתי אפשריים. ואם זה לא מספיק, המכונית פולטת אף היא חום אדיר.

הטמפרטורה סביב גופו של הנהג במהלך מירוץ יכולה להגיע לכ-50 מעלות צלזיוס, מה שמסביר בין היתר את העובדה שלאחר כשעה וחצי של מירוץ הם משילים מעצמם עד 5 ק"ג במהלך מירוץ אחד. הנה רעיון לשיטה חדשה עבור השרלטנים מאחורי תכניות ההרזיה ברגע. בכל מקרה, וכמו כל ספורטאי, גם נהגי פורמולה נדרשים לתזונה מאוזנת וייעודית. לפני מירוצים הם זוכים לארוחה עשירה בפחמימות, תוך שהם צורכים כמה שיותר נוזלים. לא במקרה בסוף המירוץ הם שולחים במהירות יד לעבר בקבוק משקה. ההתייבשות אורבת מעבר לפינה.

הלב האמיץ, והמאומן

הקושי הפיזי במהלך המירוץ מתבטא בהאצת קצב פעימות הלב לגבהים כמעט בלתי נתפסים, ולאורך זמן לא הגיוני. נהג פורמולה 1, שלבו פועם במנוחה בקצב של 40-50 פעימות לדקה, מגיע במהלך המירוץ – שעה וחצי, להזכירכם - לקצב ממוצע של 170 לפחות. בהתאם לנהג ולכושרו, יש גם כאלה שמגיעים לממוצע גבוה יותר, עד 190 – אנחנו חוזרים, בממוצע, במהלך שעה וחצי. הוצאת מערכות עזר אלקטרוניות שסייעו לנהגי פורמולה 1 בזמן מירוץ, למשל מערכת בקרת יציבות, האיצו מיידית את קצב הלב הממוצע בין 5 ל-10 פעימות בממוצע. במקביל חלה עלייה משמעותית בהזעה, עקב הלחץ הנפשי הגבוה יותר.

במהלך המירוץ אגב מגיע קצב הלב לעיתים קרובות, בעיקר אצל נהגים צעירים, למעל 200. ואם מישהו מכם לא רואה בכך דבר מה מיוחד, ומעוניין להשוות זאת ספורט אחר כלשהו, מוטב לו רק שייקח בחשבון כי באותו זמן, עם אותו דופק, צריך נהג לקבל החלטות שיקבעו אם הרכב בו הוא נהוג יתרסק לתוך קיר במהירות 300 קמ"ש, או יפנה כראוי. ואם זה לא מספיק עדיין, קחו נתון נוסף – במהלך המירוץ עולה לחץ הדם של הנהג בכמה עשרות אחוזים, בממוצע, לאורך כל המירוץ.

ד"ר ריקרדו צ'קארלי, אחד מאנשי הרפואה הבכירים בעולם שעוסקים בליווי רפואי של נהגי פורמולה 1, והרופא האישי של קבוצת רנו, מספר כי כדי לעמוד בעומסים האדירים על הלב והשרירים, עורכים נהגים אימונים אירוביים רבים ומגוונים כמו שחיה, ריצה, נסיעה על אופניים ואפילו רולר-בליידס. אך מגלה כי דגש מיוחד ניתן לשרירי הצוואר. בכל פניה במירוץ מופעל עומס של בין 20 ל-25 ק"ג על צוואר הנהגים, עקב כוחות ה-g המופעלים עליהם. בני אנוש לא מסוגלים להתמודד עם הכוח הזה כלל, מה שמסביר מדוע צווארם של הנהגים נראה כגזע עץ בינוני.

מלבד שרירי הצוואר שמקבלים דגש מיוחד, עובדים הנהגים על חיזוק פלג גופם העליון, ושרירי הידיים בפרט. רוצים לדעת כיצד הם מתאמנים לכך? למשל בעזרת ישיבה על כדור גומי גדול כאשר הרגליים באוויר, ואחיזת משקולת של 5 ק"ג עגולה, תוך סיבובה ימינה ושמאלה במהירות, במשך פרקי זמן ארוכים. אתם מוזמנים לנסות את זה בבית.

ויש גם מוח, אם תהיתם

ולסיום, המוח. אולי הפרט החשוב ביותר במכונה הנקראת נהג מירוץ. ד"ר צ'קארלי מסביר כי המוח הוא בדיוק כמו כל שריר אחר, וגם אותו צריך לאמן לקראת מירוץ. כדי לאמן אותו, נדרשים הנהגים לתרגילי זיהוי-תגובה-ניתוח-פעולה מהירים כברק. למשל תגובה למסירת כדור ממקומות שונים, לחיצה על מתג כתגובה לנורה נדלקת, זיהוי עצמים על מסך ושילובם בנקודה מסוימת ועוד. אגב, צ'קארלי מפתיע ואומר כי נהג פורמולה 1 ממוצע לא יציג זמנים מהירים בהרבה מאלה של אדם מן היישוב. ההבדל בינם לבינינו, הוא שכמות האנרגיה אותה הם נדרשים להשקיע בכך, קטנה משמעותית. כתוצאה מכך, הם מסוגלים לעשות זאת פעם אחר פעם במשך שעה וחצי. זה קצת יותר ממה שנדרש מאיתנו, קצת.