פסיכולוגיה במיליארד דולר: הטראומה של ריאל
רגע לפני הראשון מבין ארבעת המפגשים מול ברצלונה, ניסינו לבדוק האם ה-5:0 הותיר צלקת אצל מוריניו ושחקניו. הפסיכולוג נועם אייל מדבר על ההשלמה כי מולם עומד כוח עליון, אך מאמין כי הפורטוגלי יכול לשנות זאת. אף מילה על מסי ורונאלדו
מסירה, אולה. עוד אחת, ועוד אולה. אין סיכוי להגיע לכדור, כך לפחות מרגישים אלו שרודפים אחריו ללא הפסקה. התסכול גואה, תחושת ההשפלה מטפסת במעלה הגרון וכמעט חונקת את הלבנים. ההתמסרות הבלתי פוסקת משגעת אותם, הראש מתחיל לכאוב מרוב טיקי-טקה.
את אותו תסכול גואה מחליט לפרוק אחד השחקנים בכניסה ברוטלית ברגלי היריב, משחק חם קוראים לזה. תכל'ס, כולם רואים את חוסר האונים. אחרי שהוצאת חמישה כדורים מהרשת ללא תשובה, כנראה שעצבים זה כל מה שנותר לך. שריקת הסיום גואלת אותם מייסוריהם, ריצה מהירה אל חדר ההלבשה והכול נגמר.
'מזל שאנחנו צריכים לשחק מולם רק עוד פעם אחת', חושב כל אחד מהם לעצמו, אבל לא מעיז להגיד זאת בקול רם. אף אחד לא יאשים את שחקני ריאל אם ירגישו כך אחרי ה-5:0 שחטפו מברצלונה מוקדם יותר העונה, הניצחון החמישי הרצוף של בארסה בסופר קלאסיקו. למרבה צערם של הלבנים, בתקופה הקרובה (18 יום) מחכים להם לא פחות מארבעה מפגשים עם ברצלונה - אחד בשבת בליגה (22:55, סנטיאגו ברנבאו, ישיר בספורט 5), גמר גביע המלך הספרדי (20.4) וצמד מפגשים בחצי גמר ליגת האלופות (27.4 במדריד וב-3.5 בברצלונה).
טראומה? תלוי את מי שואלים
כשניגשתי לכתבה הזאת חשבתי במונחים של טראומה, צלקת נפשית גדולה מדי עבור ז'וזה מוריניו ושחקניו. שיחה עם נועם אייל, פסיכולוג ספורט ממכון ווינגייט, גרמה לי להבין שאינני צודק: "אתה טועה שאתה מניח שהיתה טראומה, לא הייתי לוקח זאת כאפשרות ברורה מאליו. אחרי ה-5:0 מוריניו דיבר כמקצוען ולא כמישהו שעבר טראומה, הוא הבין שנתקל בכוח עליון"."זאת גישה מאוד ישראלית להניח שכל הפסד הוא טראומה, לעשות סיפור מכל הפסד והפסד, להפוך אותו לפצע מדמם", ממשיך אייל ומציג כנראה את שורש הבעיה בגישה שלי. "בעולם יש גישה בוגרת יותר. יש מנגנון שפועל אצל מקצוענים כשהם נתקלים בפערי איכות כאלה, השלמה עם המצב".
שחקן בכיר במכבי תל אביב, קבוצה שבשנים האחרונות מבינה דבר או שניים בנוגע להפסדים ליריבה השנואה הפועל, מחזק את דבריו של פסיכולוג הספורט. "העיקרון שמנחה אותנו הוא שאנחנו עולים בכל משחק במטרה לנצח, לא משנה מה קרה בעבר, גם אם זה היה הפסד בדרבי".
סעיף של כח עליון
אייל, שעבד בעבר עם שחר פאר ומספר קבוצות בליגת העל בכדורגל, דן בהשלמה בפערי הכוחות ומגדיר את בארסה ככוח עליון, אבל האם זה נכון? האם ברצלונה היא מתת האל לעולם הכדורגל ואין דרך לנצחה? אינטר הוכיחה לנו כבר בשנה שעברה שאין זה המקרה. כיצד יכולה ריאל לעשות זאת גם? האם בכוחה לגבור על היריבה המרה יותר מפעם אחת?
לאייל אין תשובות מקצועיות, ספק אם מישהו יתרגם אותן למוריניו בכל מקרה, אבל בעיניו הפורטוגלי הוא המפתח להתמודדויות האלו: "למנג'ר יש את האחריות לשכנע את השחקנים שיש בכוחו לשנות, שיש לו עוד טריק בשרוול. מוריניו הוא האיש המתאים ביותר לתפקיד. הוא מחכה לדברים כאלה, הוא ערמומי מאוד ומומחה בשימוש בכוחות שאינם קשורים למשחק עצמו על מנת להשפיע עליו".
כשמסתכלים על ארבעת המפגשים נראה כי דווקא הראשון, משחק הליגה, הוא הכי פחות חשוב נוכח הרמת הידיים של ריאל במאבק האליפות. "אני מאמין שמוריניו יפתיע בהתייחסות שלו למשחק הזה, למרות חוסר החשיבות שלו. יש לו יתרון על פפ גווארדיולה, לו יש הרבה פחות ניסיון. נכון שלגווארדיולה יש קבוצה מדהימה, אבל מוריניו יודע לסגור את היתרון הזה.
שחקני ריאל. ביכולתם לשים מאחור את ה-5:0? (AP)
"צריך לזכור שה-0:5 הוא סוג של נטל על כתפיהם של שחקני ברצלונה, חובת ההוכחה עליהם", מציג אייל זווית נוספת, "מדובר בתוצאה קיצונית שקשה לשחזר וזה פותח את האפשרויות בפני ריאל, כל דבר אחר יהיה בגדר אכזבה. זה מזכיר את סדרת ההצלבה ביורוליג בין סיינה לאולימפיאקוס, שהביסה את האיטלקים במשחק הראשון ואז הפסידה שלוש פעמים רצוף".
אין ספק שמוריניו וריאל עומדים בפני טיפוס מתיש אל פסגת ההר, אבל ניצחון או אפילו הופעה טובה והירואית במשחק הראשון יסייעו להם בהמשך הדרך, כשהחמצן באוויר הפסגות יתחיל להיות דליל. אל לנו לשכוח שבשלושת המפגשים הבאים גם תוצאות תיקו עשויות להספיק ללבנים, בשביל זה הם יצטרכו לשתק את התקפת ברצלונה. בשנה שעברה אינטר ומוריניו הוכיחו כי אפשר לעשות זאת.
את תחילת הכתבה התחלנו, ריאל מדריד ואני, במחלקת טראומה. השאלה היא האם במהלך ארבעת המפגשים מול ברצלונה יצליח מוריניו להעביר את קבוצתו ממחלקת התאוששות ועד להחלמה מלאה. אם כן, הנשיא פלורנטינו פרס יארגן להם מסיבה על הדשא של אצטדיון וומבלי.
