רוצים לחסוך לילד. מהו המסלול הנכון?

• לקריאת טורים נוספים בנושא כלכלת משפחה
  

כל הורה רוצה להבטיח לילדיו חיים טובים ומלאי שפע ועתיד טוב יותר. המצב הכלכלי הקיים מקשה על הורים רבים להגשים את חלום העזרה לילדים, שכן במקביל על ההורים לדאוג לקיומם במשך שנות חיים ארוכות לאחר הפרישה.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

העידן שבו אנו חיים כיום מעמיד בפני ההורים אתגרים קשים. מכיוון שתוחלת החיים מאפשרת לנו לחיות בממוצע 30 שנים ויותר נוספות לאחר הפנסיה, עלינו לדאוג לעתיד הכלכלי שלנו בתקופה זו שבה אנו עתידים לא לעבוד, והוצאותינו אף תגדלנה.

מצב התעסוקה בארצנו מקשה על ההורים לחסוך מספיק כסף בתקופת העבודה שלהם שיספיק גם לקיומם הנוכחי, גם לעתידם הכלכלי וגם לעתידו הכלכלי של כל ילד במשפחה.

אם בעבר נטל המימון של לימודים אקדמאיים היה נחלתם של הורים מעטים בלבד, כיום השכלה גבוהה הפכה להכרחית ולכלי לסינון בכניסה לעבודה ועל כן על גבם של ההורים מתווסף נטל כלכלי של עשרות אלפי שקלים. עליית מחירי הדירות המתמשכת מוסיפה אף היא לעול הכלכלי שכן עזרת ההורים הופכת להכרחית עבור רוב הזוגות הצעירים.

כמה זה עולה לנו?

על פי נתונים שאספנו ב"יבולים", משפחות שואפות לתקצב את הטיול אחרי הצבא בעשרת אלפים עד 20 אלף שקל, ואת התואר ב-30 אלף עד 80 אלף שקל. בהתאם לצורך במגורים ובהפרשי העלויות בין מכללה ואוניברסיטה.

בכדי לסייע לילד לרכוש דירה, ההורים שואפים לתת סכום ממוצע של כ-100 אלף שקל.

אם נסכם את ההוצאות על 3 הנקודות המשמעותיות, נגיע לחיסכון הנע בין 120 אלף שקל ל- 380 אלף שקל.

בכדי לחסוך סכומים כאלו, עלינו לחשוב על הטווח הארוך ולהתחיל לחסוך עבור כל ילד מרגע שהוא נולד. גם אם הילד כבר בגר מעט, לא אבדה התקווה ועדיין ניתן להגשים את המטרות או חלקן באמצעות חיסכון ארוך טווח.

החיסכון הבנקאי אטרקטיבי?

כמה כדאי לחסוך? כמה שיותר. אך כמובן שכל משפחה ויכולת ההכנסה שלה. למשפחות שכלל לא יכולות לחסוך, מומלץ להפריש את הכסף המתקבל מביטוח לאומי עבור הילדים.

רוב המשפחות חוסכות לילדיהן את הכסף בתוכניות חיסכון בנקאיות. אם נקח את הקצבה לילד השני על סך 252 שקל ואת המדדים השונים, ונשווה ביניהם על פי נתוני העשור האחרון נגלה כי בעוד שתוכנית חיסכון רגילה היתה מניבה לנו 82,732 שקל בלבד, אחרי 10 שנים, השקעה זהה בבורסה במדד תל אביב 25 היתה מניבה לנו 283,035 שקל, כלומר 200 אלף שקל יותר.

מדד המחירים לצרכן, מדד מחירי הדירות ומדד האג"ח הממשלתיות עלו בעשור האחרון בלמעלה מ-100%, ומדד תל אביב 25 עלה באותה התקופה ב-338%, בעוד תוכניות החיסכון הבנקאיות מתקשות להדביק את הפערים הללו.

שלוש משפחות - שלושה מסלולים

יצאנו לבדוק מה קרה להשקעות שונות במשפחות שהשקיעו אך ורק את קצבת הילדים המשולמת מהביטוח הלאומי: שלוש משפחות, שישה ילדים ולכל אחד סוף אחר.

למשפחת כהן נולד בשעה טובה הבן עומרי. השנה היא שנת 2001, בשנה זו בנם הבכור, נדב כבר היה בן עשר. עשר השנים הראשונות לחייהם לא היו פשוטות מבחינה כלכלית, לכן, עד לשלב זה טרם התחילו לחסוך לילדים.

עם הולדת בנם הצעיר הבינו בני הזוג שהשנים חולפות מהר והעובדה שתוך עשר שנים מעכשיו, בנם הבכור ישתחרר כמעט מהצבא והם לא יוכלו לעזור לו, החלה להטרידם. הם החליטו להשקיע את דמי הביטוח הלאומי עבור כל ילד בתוכנית צמודה למדד. השנים חלפו הסכום גדל, וכך גם הילדים, עם שחרורו של נדב מהצבא חיכו לו בחשבון הבנק כ- 34 אלף שקל ועם שחרורו של עומרי חיכו לו לאחר 20 שנה כ- 77 אלף שקל.

גם אצל משפחת נתנאל, המצב היה דומה, אבל לא לגמרי. כשנתן, אבי המשפחה, החליט שהגיע הזמן לחסוך, הוא סרב לשמוע להצעות מכריו שעד אז העדיפו לפתוח תוכניות חיסכון צמודות מדד, ובחר להשקיע בתוכנית חיסכון הצמודה למדד ת"א. כשבנו הצעיר הגיע לגיל 20 נצברו בתוכנית החיסכון שלו כ- 250 אלף שקל, ולבנו הבכור, שעבורו התחיל לחסוך נתן רק כשהיה בן 10, באותו אפיק השקעה נצברו 61 אלף שקל.

רבים מתושבי ארצנו, הנוטים לחפש השקעה סולידית, אך עם פוטנציאל גבוה יותר מתוכנית הצמודה למדד, משקיעים באגרות חוב ממשלתיות (אג"ח).

בדיוק כך נהגו במשפחת גד, הם פתחו שתי תוכניות חיסכון. האחת לעשר שנים ושנייה ארוכת טווח אף יותר, ל - 20 שנה. כעבור 10 שנים נצבר בחיסכון, 40 אלף שקל ובחיסכון השני, שנצבר ל- 20 שנה נחסכו כ- 116 אלף שקל.

ההכנסות גדולות? אפשר להגדיל את החיסכון

כאמור, שלוש המשפחות הללו חסכו אך ורק את כספי הביטוח הלאומי שעומדים כיום על 252 שקל, החל מהילד שני. הסכום החודשי אמנם נמוך, אך מלמד כי באפיק השקעה נכון ניתן לצבור סכומי כסף, שבהחלט עשויים לעזור לילדיכם.

במשפחות שהכנסתם גבוהה יותר, ניתן לשקול הפרשת סכום נוסף לטובת החיסכון ומטבע הדברים סכום הצבירה העתידי יהיה גבוה יותר.

משפחה שיכולה להוסיף לסכום הביטוח הלאומי עוד 100 שקל לחודש, ותשקיע באפיק השקעה בעל תשואה של 5% לשנה תוכל להגיע לחיסכון של כ- 112 אלף שקל. הורים שיכולים להפריש הרבה יותר, ויוסיפו סכום של 650 שקל בנוסף לסכום הביטוח הלאומי יכולים להגיע לחיסכון כ- 350 אלף שקל.

אל לכם לראות בנתונים המלצה לפעול בדרך כלשהי, ולמרות שבטווח ארוך הסיכונים במסלולים השונים מצטמצמים, מטרתי היא לעודד אתכם לפנות ולהתייעץ עם יועץ השקעות, ללמוד מהם הסיכונים בהשקעה לטווח כל כך ארוך, מהם המכשירים הפיננסים האפשריים, להכיר את תעודות הסל, קרנות הנאמנות וללמוד על העמלות שגובים מאתנו.

על אף הנתונים המפתים, חשוב לזכור כי נתוני העבר מקנים לנו חכמה שבדיעבד וכי איננו יכולים לחזות את העתיד ולנבא מה יהיה בשנים הבאות.

הנתונים שהוצגו מעבירים בכל זאת מסר חשוב: בחירת אפיק ההשקעה הינה קריטית, וההבדל בין המסלולים השונים עולה על 150 אלף שקל ומהווה את ההבדל בין הגשמת החלומות לבין תחושת החמצה.

טיפים מעשיים:

1. לבחון את מסלולי ההשקעה השונים על פי טווח זמן ההשקעה והסיכונים.

2. להתחיל להשקיע מגיל צעיר, ככל שתקדימו את זמן החיסכון כך צבירת הכסף תהיה רבה יותר.

3. הכסף מושקע לטווח רחוק, אך עדיין מומלץ להתעדכן בכל שלב מה קורה איתו ולבחון במקביל אפשריות נוספות.

4. להמשיך לחסוך בעלויות צריכה שונות של המשפחה ולחסוך לילדים כ -4% ומעלה מסך ההכנסה השנתית.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים ", העוסקת באימון ותכנון כלכלי למשפחות ולעסקים מחבר הספר "נוסחת הכסף" וראש בית הספר הארצי לכלכלת המשפחה ועסקים בקריה האקדמית אונו