נהג האוטובוס: "עוצם עיניים ורואה את דניאל"
ציון ימיני, נהג האוטובוס שנפגע מטיל נ"ט בעוטף עזה, התקשה לקבל את מותו של דניאל ויפליך. "אני מכיר אותו מאז שהוא נולד. קיוויתי שכאשר אגמור את הטיפולים אבוא לבקר אותו ואת הוריו", אמר וסיפר כי הוא סובל מסיוטים: "יש לי פלאשים מהפגיעה"
במשך עשרה ימים ייחל ציון ימיני שדניאל ויפליך, הנער אותו הסיע, יתאושש באורח נס. הערב (יום א') התקווה הזו נגוזה. ויפליך, שנפגע מטיל נ"ט שנורה מרצועת עזה לעבר האוטובוס בו נהג ימיני בצומת סעד, מת מפצעיו בבית החולים סורוקה בבאר שבע. "יש לי פלאשים מהתאונה. אני עוצם עיניים ורואה את דניאל", אמר ימיני, לאחר שהתבשר על מותו. בתחילה הנהג ההמום ניסה לברר האם אכן הנער בן ה-16 נפטר, והאם אולי בכל זאת הוא עדיין בחיים.
עדכונים אחרונים - בעמוד הפייסבוק של ynet
"זו בשורה קשה מאוד, קיוויתי כל כך שהוא יישאר בחיים", אמר ימיני. "זה פשוט נורא ואיום, זו בשורה קשה שמגיעה דווקא כעת, לפני חג הפסח". הנהג נפצע אף הוא מפגיעת הטיל. אבל רגע לאחר הפיצוץ, וגם זמן רב אחריו, כל מעייניו היו נתונים לדניאל. "אמרתי לעצמי - 'ציון, אתה צריך כוחות ואתה מוציא את הילד הזה מתוך האוטובוס'".
ימיני הוא נהג הסעות מוכר ואהוד על הילדים, וגם דניאל בחר לנסוע עימו ביום החופשה שלו בקיבוץ של סבתו, רוחמה. לדברי הנהג, הוא חשש זה זמן רב מאירוע הדומה לזה שקרה. "בתוך הראש תמיד עמד לי הפחד המסוים הזה, שלא יפגעו לי באוטובוס. אני לא דאגתי לעצמי, דאגתי לילדים", אמר.
ימיני, בפגישתו עם הנשיא פרס (צילום: צפריר אביוב)
את הדקות שאחרי פגיעת טיל הקורנט ימיני לא ישכח. "שמעתי פיצוץ אדיר, אני לא רגיל לדברים כאלה", תיאר את רגעי האימה. "הגבתי אינסטינקטיבית, בלמתי את האוטובוס והסטתי אותו הצידה. כל החלונות התעקמו ונפתחו לבד מההדף. היה הדף עצום, חשבתי שאני מתפרק. שמתי עלי את דניאל, השכבתי אותו עליי וירדתי לאט לאט. הייתי עם הרבה דם ולא ידעתי אם זה ממני או מהילד. הורדתי והשכבתי אותו ליד הכביש בעדינות. רציתי להישאר עם הילד, אבל לא נתנו לי".
ימיני עדיין לא חזר להגה: "יש לי כאבים באוזניים, בצלעות. יש לי סיוטים ופלאשים שחוזרים מולי כל הזמן כשאני עוצם את העיניים. אני עדיין רואה את דניאל הפצוע מול העיניים ואיך ניסיתי לעזור לו".
בגלל הטיפולים אותם עובר הנהג, הוא לא ביקר עדיין את הוריו של דניאל. "אני מכיר אותו ואת הוריו מאז שהוא נולד. את כל החופשות שלו הוא בילה פה. חשבתי וקיוויתי שהוא יצליח להחזיק מעמד וכל כך כואב לי לשמוע את זה. קיוויתי שכאשר אגמור עם הטיפולים גם דניאל יתחזק ואני אבוא לבקר, ולא הספקתי. ועכשיו כל כך קשה לי".
לפנייה לכתב/ת 
