גלעד לוחש לי בחלום - הצילו
ליד אביבה ונועם ויואל, חוזרות אלי הזיותיי שרודפות אותי כבר ימים. אדוני ראש הממשלה, האם הוא בא גם אליך בחלומך?
אני לא יכולה להשאירם לבד ומצטרפת לידם, יושבת על הכביש. איני מחזיקה מעמד, עיני דומעות. כהומלסים כבר 9 חודשים, תחת כיפת השמים. הומלסים שהנשיא מגיע אליהם, שר הביטחון לשעבר מופז, הרב הראשי עמאר, מאחלים חג שמח.
בליל הסדר, על המדרכה ליד בית רה"מ (צילום: עטא עוויסאת)
זה ציני, מדכא, מעליב. האם באמת המנהיגים מאחלים חג שמח כאשר חייל צה"ל בשבי? משפחות רבות הגיעו עם ילדים - וכמה שהם התפתחו בחמש השנים האחרונות - כואבות, מחבקות ומבטאות תקווה.
גלעד לא יודע מהו חג חמש שנים. גלעד כל כך רחוק, כל כך קרוב וכל כך בלב, אבל אי שם בחושך, מחפש רק חירות. אנחנו ליד המשפחה, רכונים על הכביש, משפילים עיננו, ממשיכים לבקש סליחה ממך גלעד ומהוריך. סליחה שכבר אינה מרגיעה את המצפון, לאחר כל כך הרבה שנים.
ליד אביבה ונועם ויואל, חוזרות אלי הזיותיי שרודפות אותי כבר ימים. בהזיותיי, גלעד, אתה לוחש, כבר לא צועק. למה אתם לא באים, אתה לוחש, למה אתם לא מצליחים לשחררני, אני רוצה הביתה לאמא ואבא ואתם בגדתם בי, בחייל צה"ל, היכן ההבטחות שלכם שלא משאירים חייל בשדה הקרב. אני מרגיש חלש, ללא תקווה, אני כבר לא יודע לחייך, אני רזה וחיוור, אין אור ושמש. אין לי כוח. אני לוחש הצילו, האם אינכם שומעים.
אתה שומע זאת אדוני ראש הממשלה מעבר לדלת האטומה, האם חייל צה"ל בא אליך בחלומך, בשנתך ולוחש חלצני, הצילני? האם אצלך ראש הממשלה עדיין לא הפכו זעקותיו להזיות? האם ניסית לפרט מה קרה בחמש השנים שלך? בנך, שהתגייס לצה"ל, היה ילד כשגלעד נחטף, בנך השני עומד להתגייס. הדס, נכדתו של צבי ואחותו של גלעד, היתה בכיתה י', ועומדת כבר להשתחרר משירות צבאי. אני מדברת אל לבך ואל ראשך כמנהיג. כמנהיג לא קיבלת שחרור מלהיות אבא וסבא, לא קיבלת שחרור מלדאוג לערבות ההדדית ולוותר על הרעות. בוויתור הזה אתה מותיר את צה"ל עירום מכוחו מאיכותו.
אל תוותר על הערבות ההדדית
מנהיג נדרש להכרעות קשות, שבצדן תוצאות. אין לך את הזכות רק לפסול הצעות ללא גבול של זמן. אצלך לא השתנה דבר בשנתיים תחת שלטונך, אתה מצטט את אותם אנשי הביטחון, מפחיד את העם מהעסקה, ומולם רבים אנשי הביטחון שלא מפסיקים לדרבן אותך לקיום העסקה ומדגישים שאם יחזרו הרוצחים לרצח אתה והם תדעו לחסלם, הזרוע שלכם תגיע לכל פינה גם ביהודה ושומרון. האם באמת לא תשחרר את גלעד בגלל סירובך להחזיר רוצחים ליהודה ושומרון, האם כזה חלש אתה, שתחת הנהגתך לא יוכלו להם?
לא הפחד הביא לעצמאות ישראל, אלא האמונה בצדקת הדרך. חולשתם של המנהיגים לא היתה בליבם. גדולתם היתה כשפיהם ולבם היו שווים והכרעותיהם הנועזות הצמיחו מדינה חופשית עם צבא ערכי וחזק. ראש הממשלה - שנת העצמאות מוקדשת ל"ערבות ההדדית". ויתור על הערך הזה על ידך, מסכן את ממשלתך.
לך הזמן מביא בוקר חדש ועוד תקופה לקואליציה. אתה יודע יותר מאיתנו שלגלעד אין בוקר. רק חושך ועוד חושך, ועוד יום שאולי יהיה יום מותו. קח הכרעה ואלץ את חמאס לקיים את העסקה. אם הם מסרבים, סגור את כל הכסף המוזרם לעזה. זה כסף שאותו הופכים לאמצעי לחימה לרצוח בילדינו. נוכחת בכך בשבועות האחרונים. בכסף הזה הם משלמים את משכורות הרוצחים, שמחזיקים בגלעד.
ראש הממשלה, בכל יום נוסף אתה חורץ את דינו של גלעד. אל תוסיף עוד עטוף בדגל למשפחת שליט.
אורנה שמעוני, פעילה בארגון "אמהות למען גלעד"