נפש של אמן: גריזלה הקופה מציירת לבד
גריזלה, נקבת אורנג-אוטן בת 34, הגיעה בשנה שעברה מגרמניה לביתה החדש בחי-פארק בקרית מוצקין עם תחביב לא שגרתי לקופים - ציור. המטפלים המקומיים מטפחים את הכישרון שלה, גם כשהיא בולעת את ציוד הציור ואף הציגו לאחרונה תערוכה מקומית של האמנית השעירה. כיום מצויים קופי האורנג-אוטן בסכנת הכחדה בטבע
בקיץ שעבר הגיעה נקבת האורנג-אוטן הראשונה לחי-פארק בקרית מוצקין. גריזלה, נקבה בת 34, עזבה את גן החיות הגרמני הקריר והגיעה אל ישראל כדי ליהנות ממזג אוויר חמים יותר, שיקל על בעיותיה הבריאותיות.
בחי-פארק היא חולקת את ביתה עם שלושה קופים נוספים, שני זכרים בשם רון (19) ותום (22) שהגיעו מספרד ונקבה בשם סליטאן (27) שהגיעה לאחרונה משוויץ. רגע לפני היציאה לחצר בבוקר ולפני המולת המבקרים, רות אבקסיס, מטפלת קופים בחי-פארק, מגיעה לבדוק אם גריזלה מעוניינת לצייר.
"היא מאוד חברותית, רגועה. מאוד דומיננטית בלהקה ומצאה את מקומה בהצלחה כאן בין כל הקופים", היא אומרת. "יש לה תחביבים שהיא הביאה מגן החיות בגרמניה, שכוללים סירוק עצמי עם מברשת או מסרק, אבל בעיקר לצייר".
המיומנות האמנותית של גריזלה לא מוצגת למבקרים והיא נועדה בעיקר כדי להעשיר את שגרת החיים בשבי. לדברי אבקסיס, הסיבה לכך שגריזלה מציירת נובעת מטכניקות גידול שכבר חלפו מהעולם בגני חיות מודרניים. "המטפלים שלה גידלו אותה בסוף שנות ה-70 עד גיל שלוש שנים אצלם ולימדו אותה כל מיני סוגים של התנהגויות", היא מסבירה.
"כיום כבר לא נוהגים לגדל קופים בגני חיות מודרניים בביתם של המטפלים, אבל היכולת של הציור נשארה לה ואנחנו רותמים את והרצון שלה לצייר, בעיקר כדי להעשיר את זמנה בגן החיות".
רות מוציאה חבילת גירים צבעוניים מארון השרות, סמוך לתאי הלינה הפנימיים של קופי האורנג-אוטן. שאר החברים בקבוצה כבר בחוץ, חוקרים את ההפתעות הטעימות שהחביאו המטפלים בשטח. גריזלה החליטה להישאר עוד מספר דקות בפנים. רות קוראת לה בשמה. גריזלה מגיעה באיטיות מגושמת ומתיישבת על מדף ענק מרופד בקש.
דף גדול וריק נתחב בין חריצי הסורגים וגריזלה בוחנת אותו היטב. היא מסרבת לצייר ומחזירה אותו לרות. "אין לה חשק", היא קובעת. בהמשך היום רות מגששת בעדינות עם גריזלה לגבי הרצון לצייר. "היא עושה זאת מספר פעמים בשבוע והיא קובעת מתי ואיך, אנחנו רק יכולים להציע לה את האפשרות להביע את עצמה", היא מציינת.
הגירים הקטנים כמעט נעלמים בכף ידה העצומה של גריזלה, אך היא מפנה את הגב למצלמה ומתחילה להזיז את הגירים על גבי הדף. על הדרך, היא גם מצליחה לגנוב מספר ביסים מאחד הגירים ומעניקה לרות את היצירה, ובתגובה זוכה למחמאות וחיבה רבה מקרב המטפלים.
"בדרך כלל, היא משרבטת כל מיני דברים בצבעים שונים - מחזירה לי את הציור, מקבלת חיזוק חיובי וממשיכה במעשיה", מגלה אבקסיס. כשגילו המטפלים את יכולת של גריזלה בציור, הם הופתעו לגלות שהיא מפתחת תיאבון בריא גם לציוד הציור, שנתון בסכנת הכחדה קיומית בכל פעם שהיא פוצחת בציור בן מספר דקות.
בחי-פארק מספקים לה גירים מיוחדים, לא רעילים ואף אכילים כדי למנוע בעיות בריאותיות, אך משתדלים לקחת את הגירים בחזרה, כשהם מבחינים שהיא מעוניינת לאכול אותם. אבקסיס אומרת כי גריזלה מציירת בעיקר ברגעי שיעמום בתא המחייה הפנימי. "זה תלוי גם במזג האוויר בחוץ, אבל יש פעמים שהיא מבקשת לצייר ויש פעמים שלא מתחשק לה לגעת בגירים". לאחרונה, אף הציגו בגן החיות תערוכת ציורים של גריזלה הכוללת מבחר עבודות מהחודשים האחרונים.
בטבע מצבם של האורנג-אוטן נמצא בכי רע. הדרישה ההולכת וגדלה לשמן דקלים - אחד המוצרים הבסיסיים בתעשיית המזון והקוסמטיקה - מסכנת את קופי האורנג-אוטן באינדונזיה, שם חיים שני תתי-מין של אורנג-אוטן (בורניאו וסומטרי).
האוכלוסיה הגדולה ביותר בעולם של קופי אורנג-אוטן מתת מין בורניאו מצויה כיום באי בורניאו שבאינדונזיה. אך הסכנה הגדולה ביותר מרחפת מעל קופי האורנג-אוטן הסומטריים, שמספרם צנח לכ-7,500 בלבד. הם נחשבים לתושבים נדירים במיוחד, ומומחים משערים כי תוך שלוש שנים תהיה סכנה ממשית לקיומם. גם בגני חיות ברחבי העולם מספרם מתמעט וכיום ישנם רק מאות בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
