סקר: רוב המצרים רוצים לבטל את הסכם השלום

אחרי ההפיכה שסיימה עשרות שנות שלטון מדכא, מובילי דעת קהל מצרים התעקשו ש"העם יקבע" לגבי עתיד השלום עם ישראל. בעוד הצבא ששולט בינתיים שומר בזהירות על הברית האסטרטגית, לרוב העם יש דעה ברורה: לבטל את הסכם השלום.

לפי סקר שנערך בשבועות האחרונים בפיקוח מכון "פיו" האמריקני היוקרתי ותוצאותיו התפרסמו ב"ניו יורק טיימס", 54 אחוזים מהמצרים תומכים בביטול ההסכם שנחתם בין בגין לסאדאת ב-1979. יותר משליש (36%) העדיפו לשמור על השלום, אך לא נשאלו שאלות נוספות בנושאי מעוררי מחלוקת הקשורים לישראל.

למרות התוצאות, בכיר בתנועת האחים המוסלמים ומי שהיה מועמד לפרלמנט, סובחי סאלח, אמר לעיתון האמריקני שהוא דווקא תומך בשלום, אך הזכיר:

 "יש הבדל בין התחושות של האנשים כלפי ישראל לבין הניתוח הפוליטי שלהם. מי שרוצה לתמוך בהסכם מונע מהאינטרס המצרי, זה לא אומר שהוא מקבל את ישראל". בסקר אחר, מתחילת החודש, הביעו 60 אחוזים תמיכה בשמירת ההסכם - אם תוקם מדינה פלסטינית.

בתוך כך, דיווח היום עיתון במצרים כי המועצה הצבאית העליונה ומשרד החוץ המצרי מקיימים התייעצויות עם תנועת חמאס בנוגע לאפשרות שזו תפתח משרדים במצרים, בדומה למשרדים של תנועת הפתח.

היוזמה היא חלק ממאמציה המחודשים של קהיר לשים קץ לסכסוך הפנים-פלסטיני. על פי הדיווח, חמאס רואה בהצעה פתיחת דף חדש, וצפוי לדון בה בהרחבה במהלך ביקורם הקרוב של ראשי התנועה במצרים, לצד נושא מעבר רפיח והסרת המצור מעזה.

שורפים את הדגל מול השגרירות בקהיר (צילום: AP) 

הסקר שפורסם ב"ניו יורק טיימס" מבוסס על ראיונות אישיים עם 1,000 מצרים, ובעיתון מגדירים אותו כמחקר דעת הקהל האמין הראשון מאז המהפכה. המסקנות: תושבי ארץ הנילוס מביטים קדימה בביטחון ובהתלהבות לקראת הבחירות החופשיות הראשונות, אבל חלוקים בדעתם לגבי השפעת האיסלאם על החיים הציבוריים.

לפי התוצאות, לכ-30 אחוזים יש דעה חיובית לגבי איסלאם קיצוני, ואחוז דומה תומך ביריביו. לכרבע מהמצרים יש דעות מעורבות. כששואלים על האחים המוסלמים, הפלג המאורגן ביותר שבמערב ובישראל חוששים שיתחזק אחרי נפילת השלטון, רואים שכשלושה רבעים מהמצרים מתייחסים אליהם בחיוב. 37 אחוזים "מאוד בחיוב" ו-38 אחוזים "יחסית בחיוב". עם זאת, רק כ-17 אחוזים אמרו שהם היו רוצים לראות את "האחים" מנהיגים את המדינה אחרי הבחירות.

האחים המוסלמים: עוד נתחזק

הנתונים הללו מציבים את האחים המוסלמים בעמדה דומה לתנועת "6 באפריל" החדשה יחסית והמתונה יותר מבחינה דתית, שארגנה חלק מההפגנות שהובילו בסופו של דבר להפיכה. 7 מתוך 10 רואים בחיוב את התנועה.

מלבד האחים המוסלמים, לאחוז דומה של תמיכה בבחירות עתידיות (כ-17%) זוכה "אל ראד", מפלגתו הליברלית יחסית של איימן נור, אופוזיציונר ותיק למשטר מובארק שנכלא בעבר. יותר תומכים יש למפלגת וואפד החדשה, תנועה חילונית יחסית.

"שמרנים, לא קיצונים" (צילום: רויטרס)

בתחום הדתי-חברתי, כמעט שני שלישים מהמצרים אמרו שהחוק האזרחי צריך לתאום לקוראן, אך גם כיום, במצרים החילונית בעיקרה החוק מבוסס על הספר הקדום למוסלמים.

סאלח, בכיר האחים המוסלמים, טוען שהתמיכה במפלגתו רבה יותר. "הממצאים האלו שגויים, זה רק עניין של חודשיים עד שתראו את זה".

לא ממש אוהבים את אל-בראדעי

לדברי עמר אל-שובקי ממרכז אהרם ללימודים פוליטיים ואסטרטגיים, תוצאות הסקר משקפות את ההתעלמות מסתירות פנימיות בין מסורת למודרניות. "לכן אנשים יכולים להחזיק בדעה חיובית לגבי תנועת 6 באפריל וגם כלפי האחים המוסלמים בו בזמן", אמר. "האזרח הממוצע משלב בין האיסלאם לערכים מודרנים. הם שמרנים, אבל לא קיצונים".

הצבא המצרי, שמילא תפקיד מכריע בהפלת מובארק וכעת מחזיק בהגה השלטון, פופולרי במיוחד. תשעה מתוך עשרה מרואיינים בסקר הביעו שביעות רצון מתפקודו של הגנרמל מוחמד טנטאווי,

 ראש המועצה העליונה של הצבא והשליט בפועל. אך יש לציין שהסקר נערך בשבועיים שהסתיימו ב-7 באפריל, לפני שהצבא עצמו השתמש בכוח לפזר הפגנות בכיכר א-תחריר בקהיר.

ומה לגבי מועמדים לנשיאות? נראה שעמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, מוביל - כ-9 מתוך 10 הביעו דעה חיובית כלפיו, כולל 41 אחוזים שדעתם "חיובית מאוד". נור זוכה לאמון מצד כ-70 אחוזים (32 "חיובי מאוד") ואילו מוחמד אל-בראדעי, לשעבר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שלישי עם 57 אחוזים. יחד עם זאת, רבים התלוננו על כך שעשה את רוב הקריירה שלו מחוץ למצרים, ול-39 אחוזים יש כלפיו דעה שלילית.