יגואר XJ - יצירה מלכותית, על כבישי ישראל

מותג הרכב הבריטי מנסה כבר עשרות שנים להתמודד עם מיטב תעשיית הרכב הגרמנית. עד עכשיו זה לא ממש הצליח. האם מסוגלת ה-XJ החדשה להביא עמה רוחות של שינוי? שחר הזלקורן בדק, וחזר עם תשובות

שחר הזלקורןפורסם: 29.04.11 , 11:31

לפני כחודש וחצי, קצת אחרי פרוץ המהפכה בלוב, תפסה בבנגאזי קבוצת מורדים צוות של יחידת העילית הבריטית SAS, יחד עם קצין שירות הביון MI6. למי שלא מתמצא בענייני צבא ומודיעין, נספר שזה כמו לומר שצוות של סיירת מטכ"ל ומפעיל סוכנים של המוסד נתפסו בנמל אשדוד, בידי שבט מקומי של הצופים.

באופן טבעי, המבוכה של הבריטים הייתה רבה - והתגברה לאחר שהתפרסם בכלי תקשורת כי השגריר הבריטי בלוב ניסה להביא לשחרור החיילים באמצעות הסבר מקורי: "הם באו לבחון את המצב ההומניטרי, ולמעשה מחפשים מלון להשתכן בו", הבהיר לנציג המורדים.

נראה שכדי לשקם את כוח ההרתעה, הבריטים צריכים כעת למכור את שירותי המודיעין שלהם למדינה זרה. הרי זה בדיוק מה שהם עשו עם תעשיית הרכב שלהם. ועד כה, זה מתברר כמהלך די מוצלח.

קחו לדוגמה את יגואר XJ: הדור הנוכחי של ספינת הדגל הבריטית פותח כאשר היצרנית הייתה תחת שליטת פורד האמריקנית, אך הוצג לאחר מכירתה לקונצרן טאטא ההודי - והוא כנראה המקורי והמוצלח בסדרה אי-פעם. האם הוא מסוגל להתמודד עם מיטב התוצרת הגרמנית? זו כבר שאלה אחרת.

בדרך לאחוזה שבכפר

העיצוב של ה-XJ שנוי במחלוקת. אגב, את זה לא רק אנחנו אומרים, אלא אפילו בכירי עיתונאי הרכב הבריטים. הסיבה שאנחנו - בצעד לא אופייני - מזכירים זאת, היא כי בלתי אפשרי לחשוד באחרונים כאובייקטיבים במיוחד בכל הנוגע למכוניות שמוצאן באחת היצרניות המקומיות. גם אם הן "מקומיות" כיום כמו עוף בקארי.

והיא אכן קצת קשה לעיכול. לחרטום למשל, יש בעיה קלה של פרופורציה: השבכה הקדמית עצומה, ולכן נראות לצדה יחידות התאורה הראשיות מעט קטנות. גם הצללית "כבדה" מדי, עם ישבן קצר ומעט שמנמן.

ובכל זאת, אין ספק כי ה-XJ היא מכונית הפאר המרשימה והייחודית ביותר למראה כיום, נקודה. יש לה את מה שאין לאף אחת מיריבותיה הגרמניות: קוראים לזה סטייל. ב.מ.וו סדרה 7, מרצדס S קלאס ואודי A8 הן מכוניות מרשימות בכל מובן, אבל את הרושם הזה הן משיגות בעיקר באמצעות שם מותג וממדים פיזיים עצומים. מנגד, ה-XJ מרשימה בגלל עיצוב מקורי, ורק אחר כך בגלל ממדים ושם המותג.

בתוך תא הנוסעים, הסטייל הזה נהיה מרשים עוד יותר. ה-XJ נראית ומרגישה עשירה בדיוק במידה הנכונה: העור והעץ משתלבים היטב, חלקי האלומיניום מבריקים ונוצצים בשמש, וחלקי פלסטיק שאינם רכים מספיק, מוסווים היטב באזורים קשים לגישה (כמו למשל בחלקן התחתון של הדלתות). התוצאה היא שכל אורח-לרגע מרגיש ב-XJ כמו לורד בריטי הממהר לאחוזתו שבכפר.

אבל זה לא רק עור ועץ ועושר "קלאסי" - ה-XJ מציעה לנוסעיה שלל גאדג'טים וחשמולים-למיניהם, שאמנם אינם חריגים בקטגוריה, אך בהחלט מנעימים את העמידה בפקקי יום ראשון. כך למשל, לנהג ולנוסע הקדמי מוצעים מושבים שמעסים את אחוריהם, וגם מחממים או מקררים אותם. בין השניים נמצא גם מסך מולטימדיה, שיכול בלחיצת כפתור להפוך לטלוויזיה הנראית לנוסע בלבד - טריק חביב ומקורי, גם אם איכות השידור בישראל לרוב נמוכה למדי.

ויש גם גאדג'טים שנראה כי עיקר ייעודם הוא פשוט להיות גאדג'טים, ולהעניק ל-XJ ייחוד כלשהו. כך למשל לוח מחוונים דיגיטלי לחלוטין, או "חוגת" הילוכים שמתרוממת ממקומה עם ההתנעה. אלא שנדמה שדווקא גאדג'טים שכאלה קצת פוגמים בייחודיות של ה-XJ: גם בגלל שהם מרגישים כמו נטע זר בין דיפוני העץ והעור הקלאסיים, וגם בגלל שהם לא ממש מקוריים או ייחודיים (ב-S קלאס יש לוח מחוונים דיגיטלי בחלקו כבר כמעט שבע שנים).

מציאות ארצישראלית

עם כל-כך הרבה סטייל, ה-XJ מעוררת ציפיות רבות לקראת הנסיעה והנהיגה בה. ובתחילה, נדמה שהיא מממשת את כולן. מנוע ה-V8 בנפח 5.0 ליטר חזק וגמיש, תיבת ההילוכים יעילה ובעלת פעולה חלקה, ובתא הנוסעים שוררת לרוב דממה נעימה ואריסטוקרטית. אלא שכמו שכבר קרה לבריטים בעבר, המפגש עם המציאות הארצישראלית מתגלה כפתח ללא מעט צרות.

זה מתחיל בעצבנות קלה בנסיעה במהירות נמוכה: בקילומטרים הראשונים נדמה כי כיול המתלים תוכנן לשמירה על יציבות במהירות גבוהה, ולכן הוחלט להתפשר קצת על נוחות בתנאים עירוניים ובכבישים משובשים. אמנם זו לא חוסר נוחות של ממש, אבל ממכונית פאר שמחירה קרוב למיליון שקל ניתן לצפות לנוחות מושלמת - וזה לא מה שה-XJ מספקת לנוסעיה.

למרבה ההפתעה, כאשר מאיצים את ה-XJ מגלים אצלנו כמה פגמים גם במהירות גבוהה. בכבישים גליים או משובשים, מאלה שכולנו מכירים טוב כל כך, סובל המרכב מתנודות גוף מיותרות, שמעודדות את הנהג להוריד את הרגל מדוושת המצערת ולעבור לשיוט נינוח יותר. זה מורגש אמנם במהירויות מאוד גבוהות ותחת מאמץ, אבל שוב - זה קצת מפתיע לגלות תופעה שכזו במכונית פאר שמחירה כמיליון שקל.

לפיצול האישיות הזה של ה-XJ תורם נדבך נוסף וחיובי דווקא: בכבישים מפותלים וסלולים היטב היא מהירה, מהנה וקלה לנהיגה. בכבישים כאלה היא גם מרגישה קטנה מכפי מידותיה, בעיקר הודות לשלדת האלומיניום, בזכותה שוקלת ה-XJ כ-1.8 טון - כמעט 150 ק"ג פחות מגרסה מקבילה של סדרה 7.

לרושם יש מחיר

ה-XJ היא מכונית מרשימה. מהירה, מפוארת, מרווחת וייחודית למראה. אמנם היכולת הדינמית שלה אינה מושלמת, בעיקר בגלל כיול בולמים שאינו הולם את תנאי הנסיעה בישראל, אך ספק אם מרבית רוכשי המכונית הפוטנציאליים יבחינו בכך. גם המחיר מרשים: מכונית המבחן, שכללה שלל תוספות, עולה כ-950 אלף שקל - אם כי מי שייוותר על גאדג'טים, כמו למשל אותם מושבים "מעסים", יכול להסתפק בגרסת אבזור בסיסית שמחירה 890 אלף שקל "בלבד".

ובכל זאת, למרות הרושם והסטייל והמהירות - ולמרות שהיא טובה מקודמתה לאין שיעור - ה-XJ משאירה גם טעם קל של אכזבה. אולי זה בגלל שהיא מעוררת כל כך הרבה ציפיות, ואולי זה בגלל שהיא עוד לא מרגישה בשלה להיות חלופה אמיתית ליריבות הגרמניות בכל הנוגע לטכנולוגיה, איכות כוללת ויכולות דינמיות.
יגואר XJ

יגואר XJ

מנוע	5,000 סמ"ק / V8 בנזין
הספק מרבי	385 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט מרבי	52.5 קג"מ ב-3,500 סל"ד
הנעה / תיבת הילוכים	אחורית / אוטומטית, שישה הילוכים
מרכב	ארבע דלתות, סדאן
אורך	512 ס"מ
רוחב (מראות מקופלות)	189 ס"מ
גובה	145 ס"מ
בסיס גלגלים	303 ס"מ
משקל	1,755 ק"ג
נפח תא מטען	520 ליטר
100-0 קמ"ש	5.7 שניות
מהירות מרבית	250 קמ"ש
תצרוכת דלק (יצרן, משולבת)	8.85 ק"מ לליטר
פליטת פחמן דו-חמצני	264 גרם CO2 לק"מ
מחיר	890,000 שקל (מבחן 950,000)
כריות אוויר	שש (קדמיות, צדיות, וילונות)
בקרת יציבות?	כן (לחצו כאן להסבר)
כוכבי בטיחות: נוסע/ילד/הולך רגל	לא נבחנה