יש האומרים כי גברים הנמשכים לנשים יבחרו כבנות זוג נשים המזכירות להם את אמם. במקרה הזה נראה שרק טוב יבוא על הנסיך וויליאם ואולי חייו שלו יהיו כאגדה. ויליאם, בנה בכורה של דיאנה, שבמראהו דומה לה דמיון מפתיע, פגש את בחירת ליבו קייט מידלטון, חברתו לספסל הלימודים, באוניברסיטת סיינט אנדרוז הסקוטית. מערכת היחסים ידעה עליות ומורדות אך עמדה במבחן הזמן והמציאות ובנומבר האחרון, כמעט עשר שנים אחרי שנפגשו, הוא העניק לה את טבעת האירוסין של אימו. הסיפור מעורר ענין והזדהות הרבה מעבר לתחומי הממלכה הבריטית ומעסיק כל כלי תקשורת אפשרי, מודפס ומקוון. אתר האינטרנט של בית המלוכה אף חבר לרשתות החברתיות ומקשר לאתר החתונה הרשמי, לדף הפייסבוק ולערוץ היו טיוב המלכותי שאף הוא, כמו אלפי ערוצי טלויזיה, ישדר בשידור חי את החתונה שתיערך תוך הקפדה מלאה על כללי הטקס המלכותי.

"אנו הנסיכים והגננות, האמא והבן, הפילגש והחברה". הזוג המלכותי על בולים בריטים (צילום: אי.פי.איי)

אני תוהה מה מושך אותנו בסיפור האהבה הזה, "באנגלית וצבעים" כמו ששרה פעם עופרה חזה, שאף היא נישאה בתמימות למי שלא מתאים לה, מצאה את מותה בנסיבות טראגיות והותירה אחריה כאב גדול וגעגוע. האם אלו תכניות הריאליטי האמיתיות? האם אלו השחקנים האמיתיים? הארמונות, המראות, הזוהר, הרומנטיקה? אלה המעוררים בתוכינו חלקים רדומים, אלה שבכוחם לעורר בנו הזדהות מרגשת כאילו אנו הם? כאילו אנו חיים? ואולי אלה, הם, אנו, הפועלים עם הלב תוך שמירה על מסורת וכללים. אנו הנסיכים והגננות, האמא והבן, הפילגש והחברה. אם על אהבה וחברות אמיצה למדנו מדוד רועה הצאן שהפך למלך, ומנסיך - כנראה שאגדות, כמו עשן, אין בלי אש.

"תוכלו לקבל את ההזמנה של בי.בי.סי אמריקה לבוא ולצפות בחתונה על גבי מסך ענק בדאמבו". אזרחי הממלכה מצפים לזוג (צילום: אי.פי.איי)