זכרונות משפחתיים: מי שנספו בשואה ומי שעלו

לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הלכתי לביתם של עירית ואהרון אמינוף, בעיירה עפולה רבתי, שם, באלבומי צילום נמצאים בני משפחתה של עירית, מרביתם לא הספיקו למלט את נפשם ונרצחו בשואה.

כל שנותר לנו הם אותם תצלומים. דפדפנו באלבומים, ועירית מספרת בגוף ראשון על קרוביה - זקנים, צעירים וילדים - שכולם עברו מהעולם באחת ובסוף נורא. נתחיל עם אלבום צילומי אמה של עירית ובפרקים נוספים נביא גם תצלומים של אלו מבני המשפחה שחלומם על ציון הצילם מהשואה.

הסבר על צילומים א'-ז' שמצד ימין:

א. סבא של סבא שלי - יקותיאל (קות'יאל) בן שלמה קיילע'ס (בתו הבכורה אסתר - רחל קיילע'ס - קלקו, היתה סבתה של אמי), נולד בביאליסטוק במזרח פולין, בשנת 1840. הוא היה נפח בביאליסטוק בעיר החדשה( "נובה").

בשנת 1912 נמנה יקותיאל קיילע'ס עם היהודים "הלא רוסים" אשר עמדו בקריטריונים של הרשויות והורשו לבחור בבחירות לפרלמנט הרוסי, ה"דומה", כאחד מנציגי היהודים. הוא נפטר ממחלה בשנת 1927, לאחר מות שתיים מבנותיו באותה שנה. יקותיאל היה אב לשש בנות ושני בנים, ועוד שלושה נוספים המופיעים ברשומות הארכיון הפולני של ביאליסטוק, ולא היו ידועים לי.

ב. סבתא של סבא שלי, מאשה בת ישראל קיילע'ס (אשת יקותיאל קיילע'ס. בתה הבכורה, אסתר רחל, היתה סבתה של אמי), נולדה בביאליסטוק באמצע המאה ה-19 ונפטרה בעשור השני של המאה ה-20. היא היתה אם לשש בנות, שני בנים, ועוד שלושה נוספים.

ג. אבא של סבי (סבא רבא שלי) לייב (אריה) בן הרש קליקו (בעלה של אסתר רחל קיילע'ס-קליקו, סבתה של אמי), נולד בביאליסטוק סביב 1860, והיה אורג בדים. לאחר מות אשתו אסתר-רחל, היגר עם בתו הצעירה לאמריקה (ב- 1925 בקירוב), בעקבות שני בניו (ירחמיאל - רוברט, וישראל - איזידור) שהיגרו לפניו. הוא חי את שארית חייו בניו-יורק ונפטר בה. היה אב לחמישה בנים ושתי בנות.

ד. סבי, אבי אמי, שמעון קלקו. נכדו הבכור של יקותיאל קיילע'ס (בנם הבכור של אסתר-רחל קיילע'ס ולייב קליקו מביאליסטוק). נולד בביאליסטוק בשנת 1885 למשפחה מביאליסטוק מדורי דורות. בצעירותו עבד כבורסקאי בסמורגון שליד מינסק. היה פעיל בתנועת ה"בונד" - תנועת הפועלים היהודית ונשלח לכלא בעוון פעילות סוציאליסטית חתרנית נגד הצאר. בכלא הכיר את מי שעתידה להיות אשתו - (סבתי) חיה בלה נורמן, מוילייקה שבבילורוסיה, אף היא פעילה בתנועת ה"בונד". הם נישאו בין השנים 1910-1908 בסמורגון (בתו הבכורה אמי - נחמה קליקו שנולדה בסמורגון ב-1912).

בשנות מלחמת העולם הראשונה , גורש סבי עם אשתו ושלושת ילדיו הפעוטים, עם שאר יהודי סמורגון. הם נאלצו לצעוד ברגל מסמורגון למינסק. שם, איבדו את שלושת ילדיהם ביום אחד, במגפת אדמת (או חצבת) אשר התפשטה בין הפליטים. שמעון ואשתו, חיה-בלה, שקעו מאז ביגון עמוק. עוד לפני סיום המלחמה הגיע עד קאזאן (בירת הטאטארים) בחיפושיו אחר בתו הבכורה (אמי - נחמה קליקו) שברחה עם סבה ודודותיה ברכבות מווילייקה (שבביילורוסיה) עד ארץ הטאטארים, במהלך הגירושים.

בקאזאן נולדו לו בן ובת נוספים (צבי - הירשל, 1916, וציפורה - פייגל, 1918). לאחר מספר שנות שהייה בקאזאן, עבר עם משפחתו אל עיר הולדתו - ביאליסטוק, שבה חיה משפחתו - שבט גדול ועניף של בני קיילעס וקליקו. בביאליסטוק נולד בנם השביעי גרשון - בשנת 1920.

עקב קשיי פרנסה, עבר עם משפחתו ב-1926-7 אל עיר הולדתה של אשתו - וילייקה, בפלך וילנה בגבולה של ביילורוסיה. סבי וסבתי, שמעון וחיה בלה, סירבו לברוח מן העיר ביום שבו נכנסו הגרמנים - 22 ביוני 1941, בהאמינם שהגרמנים הנאורים לא יפגעו בהם לרעה. על פי עדויות, נספה סבי, שמעון קליקו, עם שאר הגברים של וילייקה כשהם כלואים בתוך בית הכלא של וילייקה אשר הוצת, וכך נשרפו חיים. סבתי ונכדה הפעוט הושלכו אל הבורות שמחוץ לוילייקה, ככל הנראה, ונורו בשיטה שהיתה נהוגה באותם האזורים אשר סביב וילנה, ובכל ליטא וביילורוסיה.

ה. סבי וסבתי, ה"יד, שמעון קליקו מביאליסטוק וחיה בלה נורמן מוילייקה ביום נישואיהם בסמורגון 1910-1908. שניהם נרצחו בוויליקה ב-22 יוני 1941 עם נכדם הפעוט.

ו. אמי, נחמה (קלֶקו) מלברגר, בשנת 1930 בווילייקה המחוזית, ביילורוסיה.

ז. שלום נורמן (אח של סבא רבא שלי, קלמן נורמן) ובתו חנה חיינה נורמן, בווילייקה. שניהם נרצחו בשואה.

1. משמאל: סבתי, חיה בלה נורמן הצעירה (לימים אשת שמעון), אחיה, נתן נורמן ושתי דודניות בווילייקה, קיץ 1904. נתן נורמן היגר לארצות הברית בעשור הראשון של המאה ה-20, חי כל חייו בלוס אנג'לס, הקים סוכנות ביטוח גדולה והיה צייר חובב. חיה והדודניות נרצחו בשואה.

2. הבנות לבית נורמן (משפחתה של סבתי, חיה), 1- חיה, הבוגרת בין אחיותיה, 2- באסל (בתיה), 3- מנוחה. 4- חיינה, 5- האם: פייגה מאירוביץ'-נורמן, 6- בת-שבע - היחידה שנותרה בחיים, והיגרה לאמריקה ב-1912 ונישאה ליעקב - ג'ק אייזנשטט ממינסק, וחיה חיי עושר בבוסטון כל חייה. נפטרה בשנת 1965.

3. תצלום פרידה של אימי, נחמה (עומדת מימין), ערב עלייתה לארץ ישראל 1933. אחיה (עומד לידה), גרשון, פייגל האחות, ההורים, שמעון וחיה. ההורים ופייגל נרצחו, גרשון ברח וניצל.

4. אוז'רוב, הסמוכה ליוזפוב שעל הוויסלה (עירו של אבי), אוגוסט 1933, ערב עלייתם ארצה של הורי נחמה (קליקו) (1) וישראל מלברגר (2), הם הצטלמו למזכרת עם חנה (3), אחותו של אבי, ובעלה אהרן קליימאן (4) והאח הצעיר אברהם מלברגר (5).

אברהם ושני האחים הקטנים נשלחו לאמריקה, אל אביהם (סבי) וחיו שם עד מותם. חנה ובעלה, אהרן, ניספו בשואה עם בנם הפעוט, שפסל קליימאן, בעיר אוז'רוב הסמוכה ליוזפוב על הוויסלה.

5. דודתי, ציפורה-פייגל, קלקו 10 מרס 1938, התמונה נשלחה לאימי בא"י, וע"ג התמונה כותבת פייגל: "זכרון לנחמה וישראל מציפורה". ציפורה הצטרפה לפרטיזנים ביערות וילייקה ונרצחה שם עם בעלה, יחיאל ליברמן.

6. דודי, צבי-הירשל קליקו, וחבריו. הירשל נרצח בעת שירותו בצבא הפולני על ידי הנאצים או על ידי הרוסים, אין כל מידע על סופו. את התמונה שלח לאמי (נחמה קליקו) לארץ ישראל. על גב התמונה: בעד אחי ואחותי (אבי ואמי ישראל ונחמה מלברגר) לזכרון נצח ממני צבי "הסדן", וילייקה 5 באוגוסט 1934 ("הסדן" - כינויו של צבי הירשל קליקו, יושב משמאל, בתנועת "השומר הצעיר ").

7. סבי וסבתי שמעון (1) וחיה בלה קליקו (2), עם בניהם: צבי-הירשל (3) , ציפורה-פייגל (4) וגרשון (5), בפתח ביתם ב-10 במאי 1936. התמונה נשלחה אל הורי בארץ ישראל לזכרון.

צבי, קצין בצבא הפולני, נרצח בידי הרוסים (או הגרמנים). ציפורה, פרטיזנית, נהרגה ביערות וילייקה ואילו גרשון הצליח להימלט ברכבת האחרונה לתוך רוסיה ועלה לארץ עם משפחתו ב- 1960.

8. שלושת אחיה של אמי: צבי-הירשל קליקו, ציפורה-פייגל קליקו וגרשון קליקו בפתח ביתם בווילייקה, ביום 10 במאי 1936. צבי וציפורה נרצחו, גרשון ברח וניצל.

9. דודתי ציפורה-פייגל, דודי-גרשון קליקו ודודניתם פייגל סובול בווילייקה ב-1937. ציפורה וסובול ניספו בשואה, וגרשון שרד.

10. דודתי ציפורה-פייגל, דודי צבי-הירשל ודודי גרשון, בסתיו 1938, ליד ביתם בוילייקה, רק גרשון שרד את השואה.

11. דודי צבי- הירשל קליקו (ראשון מימין) במדי הצבא הפולני (כאמור, נרצח בידי הרוסים או הגרמנים). על גב התמונה: להורי, אחי ואחותי, צבי- הירשל, מאלאדעטשנע (מולודצ'נה) 18 באפריל 1938.

12. בית הספר "שלום עליכם" בביאליסטוק, בשנת 1921. אמי-נחמה קליקו (1) בכתה השלישית, המורה - הגב' שטורמקביץ' (2).

13. תמונת סיום של המחזור מבתי הספר "שלום עליכם" ו"אנסקי" בביאליסטוק, שנת 1926. המורה דמשק (1) ואימי נחמה (2).

14. קן "השומר הלאומי" בווילייקה, 1930. קבוצת "קדימה": 1- אמי-נחמה קליקו. 2- חיינה נורמן (דודנית). 3- רחל'ה גרינהויז. 4- חסיה גרינהויז. 5- שרה הופשטיין. 6- לאה לפידות. 7- בתיה קולבאק. כולן עלו ארצה והיו בקשרים הדוקים עם אמי כל חייהן.

15. חברי הוועד קן "השומר הלאומי" בווילייקה המחוזית, 1931. מימין לשמאל: החברים דניאל פרסקי, חסיה גרינהויז, צבי אלפירוביץ', שרה הופשטיין, לוי טוב, ואמי - נחמה קליקו.

16. אמי ודודניתה, חיינה נורמן, בווילייקה 1932. חברות בתנועת "השומר הלאומי", שתיהן עלו ארצה בראשית שנות ה-30, חיו כל חייהן בירושלים ושמרו על קשר הדוק.

• לכל הכתבות במדור "טיול לעבר "