"ווג" בשרוולים

נשים חרדיות לרוב לא עוצרות בדוכן עיתונים וקונות לעצמן עיתון. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שאין להן כמעט חומרי קריאה בעלי אופי קליל ונשי. הן לא מנויות על "ווג" והן לא קונות "לאשה". מרבית חומרי הקריאה שממוענים אליהן קשורים למשפחה או בריאות. מעט מאוד עוסק בהן עצמן.

הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים

אבל כמו בתחומים רבים אחרים, גם מדף העיתונים הנשי במגזר החרדי מתחיל להתחדש ולהתמלא - ואחד הנציגים הבולטים שם הוא "סטייליש", מגזין לייף-סטייל כשר למהדרות מן המהדרות.

"גם לאישה חרדית יש כמה דקות ביום שהיא רוצה להיות עם עצמה ולקרוא משהו שהוא לא חדשות" מבהירה חני דובקין, מנהלת סטייליש, "הבעיה היא שהמדיה החרדית מאוד אינפורמטיבית בטבעה, והתכנים של עיתונים נשיים אחרים שיש לא רלוונטים לנשים חרדיות - גם בגלל בעיות צניעות וגם בגלל שמה שקורה לבחורה חילונית שונה מעולם התוכן של בחורה חרדית.

הסט ה"אלגנטי" מתוך הפקת האופנה לפסח (צילומים: קית גלסמן) 

"המצב לפני כמה שנים היה שלא היה לנשים חרדיות מה לקרוא. למגזר הדתי-לאומי יש, לחילונים יש, אבל את העיתונים האלה אנחנו לא יכולות להכניס הביתה כי יש שם דוגמניות. אנחנו רצינו לייצר לנשים חרדיות עיתון שיהיה סוג של כיף, שיאפשר להן לשבת חמש דקות בשקט עם עצמן ולהתנתק. מאחר שלא היה כזה מגזין הקמנו אחד".

פחות פראדה ולואי ויטון

לפני ש"סטייליש" יצא לאור נערכה קבוצת מיקוד - והמסקנה הייתה שיש לבחור כיוון שאינו פונה דווקא לעשירון העליון, אלא ליצור 

מגזין לייף-סטייל נשי חרדי המיועד למעמד הביניים, לא כזה שמלא בתיקים של לואי ויטון.

"גילינו שהעשירון העליון לא צריך אותנו, יש להם עיתונים שלהם", אומרת דובקין. "מאחר שלמעמד הביניים אי-אפשר לתת שמלות של פראדה, שינינו את הפקות האופנה כך ש-90 אחוז מהבגדים רלוונטיים עבור רוב הקוראות ורק 10 אחוז הם בגדים של עשירון עליון, כי אנשים אוהבים לראות גם קצת דברים מעבר להישג ידם".

סט מנומר

דובקין מספרת כי עד לפני כמה שנים לא הייתה תרבות של צריכת מגזינים לנשים בציבור החרדי, ולא

פשוט לפרוץ את הגבול הזה ולבנות להן מגזין שעוסק באופנה ובשעות הפנאי".

אבל הרי מרבית עיתוני הנשים עוסקים בזה.

"נכון, רק שהציבור החרדי הוא שונה. חיי היומיום שלנו שונים והצרכים שלנו שונים. בחברה החרדית יש משפחות מרובות ילדים, הם כמעט לא מבלים בהופעות תרבות, ולכן הכסף של תרבות הפנאי הולך יותר לעיצוב הבית וצרכים אחרים.

"מעבר לכך, הפקות אופנה לחרדים לא יכולות להיות עם דוגמניות - וזו בעיה. לכן אנחנו חייבים להיות מאוד יצירתיים. אנחנו משתדלים שכל הפקת אופנה תשלב יקר וזול, אלגנטי ומוקפד, כי בניגוד לחברה החילונית - שם עשירים גרים בסביון וכפר שמריהו ומי שפחות אמיד במקומות אחרים, אצלנו כולם גרים יחד, עניים ועשירים, וכולם נפגשים".

יוצאים לבילוי

האופנה שמציג "סטייליש" לוקחת בחשבון את תרבות הבילוי במגזר החרדי. המגזר החרדי מבלה הרבה: בעיקר בשמחות משפחתיות. החברה החרדית עמוסה באירועים משמחים בנוסח של חופה וקידושין וכניסה בעול מצוות.

"הבילויים במגזר החרדי אלה הם הארועים המשפחתיים", מסכימה דובקין, "ושם משקיעים את רוב הכסף. יש שבתות חתן, שבע ברכות, אירוסין, בריתות, בר מצוות. גם הנושא של אירוח הוא מאוד מרכזי. הם מארחים המון בשבתות וחגים ולכן כל הנושא של עיצוב שולחנות מאוד מעניין.

"בקבוצות מיקוד שעשינו גילינו שעוד נושא שמעניין אותם זה סיפורי הצלחה של נשים חרדיות אחרות. במגזר החרדי 'מדד החוכמה' הוא לא בתארים אקדמיים אלא מוערכים לפי ניסיון חיים, ולכן הפרסום הכי טוב שם הוא בנוסח 'שמעתי מחברה שלי'".

יש לכם צנזור?

"כן. אנחנו אמנם לא שייכים לשום פלג, אבל העיתון עובר ביקורת של כמה אנשים שאיני רוצה לנקוב

בשמם. אנחנו עושים את זה כי אנחנו לא רוצים לקחת את האחריות רק עלינו.

"חוץ מזה, כולנו מגיעות מהמגזר החרדי כך שיש לנו באופן טבעי קווים אדומים. אנחנו לא נכתוב כתבות על זוגיות ובטח לא נלך לכיוון של חדר המיטות. לא נצלם ילדות מעל גיל חמש. בעיצוב הבית נציג תמיד מראה קלאסי, בלי קריצות לשום תחום. מאחר שהמגזין נכנס לבית חרדי יש עלינו אחריות מאוד גדולה להפיק עיתון שאפשר להניח על השולחן באופן חופשי".