הזיכרון ברשת: מקרה אסי כהן
מה יותר חזק: הזיכרון שלנו - או מה שכתוב באתר אינטרנט שאנחנו סומכים עליו? איך שרשרת תמימה של הפניות הדדיות יכולה לשנות את הזיכרון שלנו? ואיך קשור לכל זה סרט על החיים בכפר סבא בשנות השמונים?
בפוסט חריף ב"עין הדג" ביקר לאחרונה דורון פישלר את העובדה שכמעט כל אתרי החדשות בארץ (כן, גם אנחנו) הוסיפו את "איים אבודים" לפילמוגרפיה של כהן בידיעות המפרסמות את פרישתו מ"ארץ נהדרת". הטעות הזו מקורה בערך הוויקיפדי על אסי כהן; הערך שואב, ככל הנראה, מקישור מוטעה ב-IMDB (בסרט משתתף אחיו של אושרי כהן, אסף). הטעות תוקנה בוויקיפדיה, ב-IMDB וגם אצלנו; אבל מה שמעניין הוא עד כמה הפך הזיכרון הקולקטיבי שלנו לרקורסיבי (נסיגתי), כלומר מסתמך על עצמו בתוך עצמו.
רקורסיה היא דרך שבה תוכנה מאחזרת נתונים מתוך הרצות קודמות של אותה תוכנה. חישבו לדוגמה על תוכנה שתפקידה להקליט את הנעשה על מסך המחשב, כשהיא מקליטה את פעולתה של עצמה. התוצאה שתתקבל תהיה דומה ללשים שתי מראות זו מול זו – תופעה רקורסיבית גם כן. במקרים רבים נחשבת תוכנה (אלגוריתם) רקורסיבית לפשוטה ואלגנטית יותר. הבעיה מתחילה כשהרקורסיה חוצה את גבולות המחשב ומתיישבת בחברה.
כל סטודנט לומד בשנתו הראשונה על אומנות הציטוט האקדמי. תהליך ארוך, מייגע ואנטי-אינטואיטיבי שבבסיסו ההכרה שעל מנת לתרום לידע האנושי עלינו "לעמוד על כתפי הענקים", כלומר להסתמך על אלו שבאו לפנינו. עבודה אקדמית טובה, אומרים המרצים, היא זו שיש בה הרבה מקורות. עד לאחרונה, הציטוטים הללו, כמו גם ההפניות למסמכים בעיתונים והחומרים שנשמרו בארכיונים, היו סטטיים, שמורים על חומרים חזקים יותר (לוח אבן, ספר בכריכה קשה) או פחות (עיתון או סי-די רום), אך עדיין קבועים. עידן הרשת ומחשוב הענן שינה זאת.
הראשומון הוויקיפדי
בחזרה למקרה "איים אבודים". אנו יכולים להניח כי העיתונאי שהכין את הידיעה בדק את הפילמוגרפיה של כהן בוויקיפדיה, אולי אפילו הלך ומצא בויקיפדיה את הסימוכין לאותו סרט (IMDB) והלך ובדק שם, הצלבת מקורות אם תרצו. IMDB נחשב לאמין יותר מוויקיפדיה, אך גם שם המידע מרוכז בעיקר על ידי מתנדבים שוחרי רצון טוב. לרשומה של איים אבודים יש מראית עין של אמינות. מצוינים שם הפרסים שהוענקו לסרט ולחיצה על הרשומה של אסי כהן מביאה את הקורא לרשימת סרטים וסדרות נכונה למדי בה הופיע. העיתונאי שלנו משתכנע.
לא מדובר בעצלנות או חוסר מקצועיות. יש לנו כבני אדם, נטייה להסתמך על הטקסט הכתוב. הזיכרון שלנו הוא מקום מוזר, שבו אירועים נכתבים ומשוכתבים בהתאם לשלל גורמים רגשיים וקוגניטיביים. עדות שמיעה או ראייה לא תמיד יכולה לשמש כראיה מוצקה בהליך משפטי, מאחר ובמקרים רבים המוח שלנו משלים מעצמו פרטים שלא היו ולא נבראו. לא סתם הפך הסרט היפני "רשומון", בו מסופר אותו אירוע ממספר נקודות מבט, לשם דבר. בית הספר, בית המשפט והאקדמיה משרישים בנו הכבוד למילה הכתובה, הסטטית, הבדוקה.
אבל כפי שכבר נאמר – מערכת הסימוכין שלנו הופכת להיות יותר דינמית. כתבה בעיתון מקשרת לדף אינטרנט, שמקשר לדף אינטרנט אחר, שמקשר לפוסט בפורום, שמצטט אימייל שהכותב קיבל פעם ממישהו... שרשרת ההקשרים הנוצרת היא ארוכה ושבירה להפליא. כמו כן, באופן אירוני ניתן להגיע למצב בו ההתחלה של השרשת מסתמכת על הסוף שלה, כמו במקרה שהדיון בפורום הנידון לעיל ממשיך, ובשלב מסוים מתחילים המשתתפים להביא סימוכין מכתבות שהופיעו בעיתונים, שהגיעו, כאמור מאותו פורום במקור.
מתוך "מטריקס". זה כמו דה ז'ה וו עוד הפעם
איפה ישחק אסי כהן ב-2111?
הידע היום הוא נזיל, משתנה, ובעייתי. לעתים קשה לדעת מה באמת אנחנו יודעים, והתופעה רק תלך ותגבר. או אם ננסח זאת אחרת: על פי וויקיפדיה אסי כהן כבר לא שיחק באיים אבודים. אבל אם בעוד כמה שנים (או עשורים) ירצה חובב קולנוע ישראלי של ראשית שנות ה-2000 לעדכן את רשומתו של כהן, ויבצע חיפוש גוגל (או מקבילתו העתידית) התוצאות שיתקבלו יהיו תלויות מאוד באלגוריתם של מנוע החיפוש. קיימת אפשרות סבירה כי דווקא התוצאות מכלי התקשורת המקוונים יגיעו ראשונות בחיפוש, ולא הבלוגים שמלינים על הטעות. החובב הלהוט יראה כי שבעה עיתונאים שונים, בני תקופתו של כהן, מכריזים כי הוא שיחק ב"איים אבודים", יניד בראשו בעצב על כי פספסו פיסת מידע כה חשובה ברשומה של השחקן בוויקיפדיה, וייתקנה כשהוא מציג סימוכין רציניים מכלי התקשורת.
הדוגמא הזו אולי לא תזעזע את העולם, אבל היא סימפטום של תופעה רחבה יותר המתחרשת בעולם הפוליטי והמדעי. "הקרב על הנרטיב" הוא מושג מוכר מדי לישראלים רבים, וכך גם "מלחמת גרסאות". בקרוב מאוד מושגים כמו "אמת" ו"מציאות" עשויים להפוך להיות מטושטשים אף יותר מכפי שהם היום, ומצבם כבר לא משהו. הרקורסיה פועלת. עוד סיבוב הושלם.
לפנייה לכתב/ת 
