האם מחברת תנ"ך מבית הספר צריכה גניזה?

שאלה:

מה עושים עם מחברות תנ"ך וספרי לימוד תנ"ך מבית היסודי והתיכון - האם מותר לזרוק? (קרן, ירושלים)

תשובה:

קרן שלום,

בימינו התקבע הנוהג, הפסול מעיקרו, שכל חומר מודפס שקשור בקשר עקיף או ישיר לדברי תורה - אחת דינו לגניזה. נוהג זה אינו ראוי, שכן הוא מעמיס עומס מיותר על מפעל הגניזה, שברובו מתבצע במימון פרטי, ושמכלה שטחי קבורה גדולים לריק.

בפועל, צריך לצמצם את חובת הגניזה רק למינימום ההלכתי. רבותינו לימדונו כללי יסוד לחומרים הצריכים גניזה, ואלו הם (ראי רמב"ם, ספר המדע, הלכות יסודי התורה, פרק ו; עוד ראי תלמוד בבלי מסכת שבועות, דף לה עמוד ב):

א. כל אחד משבעת השמות הקדושים של הקב"ה אסור למוחקו או לאבדו מן העולם. השמות הם (ואני מוסיף מקפים מסיבות מובנות, אך אין כוונתי לשמות עם מקפים, אלא לשמות עצמם): י-הוה, א-דני, א-ל, א-לוה, א-להים, א-להי, ש-די, צ-באות). איסור זה הוא מדין תורה.

ב. גם הטיותיהם של שמות אלה אסורים במחיקה. איסור זה אינו מדין תורה, אלא מדברי חכמים.

ג. שאר הכינויים של הקב"ה, הרי הם כשאר כתבי הקודש - ומותר למוחקם.

ד. עם זאת, הרמב"ם כותב שגם איבוד והשחתה של שאר כתבי הקודש היא פעולה אסורה.

ה. מעמדם של שאר הספרים, למעט ספר התורה, אינו קדוש כשל ספר תורה (ראי שלחן ערוך, יורה דעה, סימן רפג, סעיף א). לפיכך, בעוד ספר תורה שבלה - חובה לגונזו, אין חובה כזו בשאר ספרי הקודש. כלומר עיקר האיסור באיבודם מן העולם הוא כשהם ראויים עדיין לשימוש (ראי שו"ת אגרות משה, חלק ד, סימן לט).

ו. יש מקום להחמיר במקרה כזה לא רק בספר קודש שלם, אלא אף במקום שמובא ציטוט של פסוק בן ארבע מלים ומעלה, מתוך רצון לכותבו לשנים ארוכות.

הנחיות

לכן, גדולי ההוראה (ובראשם ר' משה פיינשטיין) קבעו את ההנחיות הבאות: ספרים שיש בהם שמות מפורשים (על פי רוב, חומשים וסידורים) אין לאבדם מן העולם אף כשבלו, ויש לחוש להחמיר בהם קצת כמו ספר תורה.

ספרים אחרים, אפילו שיש להם מעמד של ספרי קודש, כגון משניות ותלמוד, וכן שאר חיבורים ופירושים - אין להחמיר בהם, וניתן לשים אותם במכלי מיחזור.

חומרי לימוד אחרים (כדוגמת אלו ששאלת עליהם), או עלוני פרשת שבוע וכדומה - יש להקל בהם עוד יותר, שכן הם נכתבו מראש רק לפרק זמן קצוב, ולא לשם

לימוד ארוך טווח. עם זאת, ראוי להקפיד שלא יהיו בהם בהם שמות מפורשים.

הארכתי קצת בשך הנזק האקולוגי המצטבר שנוצר כתוצאה מגניזת יתר, ובשל הבלבול הרב שיש בציבור בנושא זה.

מובן שבכל זאת ראוי להתייעץ עם מורה ההוראה באזור מגורייך, מאחר שמדובר בשאלה שיש לה השלכות ציבוריות (כיצד יגיב הציבור כשיראה דברי תורה מוטלים במיחזור, אם אין לו ידע מתאים?!).

כל טוב (משיב: הרב צחי הרשקוביץ).