רשמים מיום המיונים: זה לא הגיל - זה התרגיל

בסוף היא קפצה. והאושר על פניה היה שווה הכל: את ההתלבטות, את דפיקות הלב המואצות, את הברכיים הרועדות...

צעד אחר צעד, כמו בהילוך איטי, כרכה את רתמת החבלים לרגליה וליפפה חבל ביטחון נוסף למתניה. עם כל צעד הלכה ונאבקה בפחד הגבהים ששיתק אותה. עוד צעד זהיר במעלה החבל המתוח בין העצים. עיניה אומרות ריכוז, פניה מתוחות וקשובות.

חברות הקבוצה שזה עתה הכירה, צופות בה מלמטה ככל שהיא עולה. מעודדות אותה כאילו היו חברות נפש מאז ומתמיד. מביטות בה בגאווה. מחייכות בהבנה, צועקות את שמה ומדרבנות. עוד צעד והיא כבר למעלה. מתלבטת. ספקנית. לא מאמינה שבאמת עשתה את כל הדרך. הדרך שהביאה אותה להחלטה להתמודד, לעלות ולהראות לכולם, ובמיוחד לעצמה, שהיא מסוגלת.

מעודדות כמו היו חברות נפש. הבנות במיונים (צילומים: צילה טשרניחובסקי)

מחזה מרהיב של סולידריות קבוצתית

מלכת המדבר הוא כמעט הפרוייקט היחיד שמאפשר בכזו טבעיות להתמודד עם השדים שמלווים נשים במרוץ שזימן להן חייהן. כל אישה והסיפור שלה. ליום המיונים הן מגיעות כשבליבן החלטה - לעשות משהו אחר. לחוות חוויה, לנסות ולשבור את השגרה.

בַשביל המוביל למעבה היער הן צועדות, חלקן לבד, חלקן מלוות בחברה טובה, מנסות להבין מה צופן להן היום. מנסות לקלוט האם זו שלצידן, עם הגופיה הפרחונית מרגישה בהלמות הלב? תוך כמה דקות כולן זהות, בחולצות אפורות וחיוך של הפתעה.

אחרי הרישום והחלוקה לקבוצות מתחילה דינמיקה של "גאוות-יחידה". זר לא יבין זאת. הנשים שלפני רגע עטו על עצמן ארשת חשדנית - פתאום הפכו למקשה אחת, תחרותיות, עקשניות וחדורות מטרה. הן יושבות על ברכיהן, קופצות על טרמפולינה, מתרוצצות בין העצים, כמו ילדות, מנסות לצלוח את המשימה שלפניהן. האחת רעשנית, השניה מופנמת, זו מעודדת בקולניות והאחרת מחבקת כאם מגוננת.

לאט לאט מוסרות המחיצות ,לחלקן במהירות ,לאחרות זה לוקח יותר זמן – פתאום מתגלה מחזה מרהיב של סולידריות קבוצתית מלווה ברעמי צחוק .

זר לא יבין זאת. מועמדת בשעת פעילות ביום המיונים

מעורכות דין ועד סבתות ורווקות

שעת ארוחת הצהריים הגיעה בדיוק ברגע הנכון וכללה בדיוק את הפחמימות הנדרשות - פסטות בשלל מילויים ורטבים, פירה, סלטים מכל טוב. המלכות לעתיד התפרסו להן בשטח היער, עמוסות חוויות, במחציתו של היום ויצרו אלטרנטיבה למנהג האכילה מאותו מסטינג.

היו שם עורכות דין, שוטרות, רופאות. היו שם גבוהות, צעירות, קיבוצניקיות, סבתות ורווקות, מסורתיות וג'ינג'יות ... מכל הסוגים, נשים שמעולם לא פגשו האחת את השנייה, חברו לחוויה משותפת.

בין כל החולצות האפורות בלטו גם האדומות שלבשו הממיינות. הן, המלכות שעברו כבר מסע או שניים הביטו בהתרגשות במלכות לעתיד. תפקידן לבחון ולודא שכל אחת שמגיעה למיונים תממש את מלא הפוטנציאל ותוכיח את עצמה ככזו שבנויה למסע הרפתקאות, ככזו שיודעת להשתלב בצוות, שהיא זו שתחלוק ג'יפ משותף במשך 10 ימים עם עוד שלוש חברות.

"מתרוצצות בין העצים, כמו ילדות, מנסות לצלוח את המשימה שלפניהן"

הן עברו את היום הזה אי שם בעברן - ומאז כל שנה מגיעות לבחור את דור העתיד למועדון המלכות המגובש, למה שהפך ברבות השנים לסמל. סמל של נשיות. של סולידריות. של יצר ורצון לחוות את החיים באופן הכנה ביותר.

את סוף היום חתמה מה שהפך אולי לסימן ההיכר של מלכות המדבר - מסיבת ריקודים מטורפת שמותירה תחושה של עוד, מלווה בחיבוקים של נשים שרק לפני כמה שעות היו זרות לחלוטין. האדום והאפור התערבבו זה בזה ומלכות חדשות הצטרפו לממלכה.

וההיא שקפצה? - היא חיבקה את כולן בדמעות ובעניים בורקות שאלה בלחש "אפשר לקפוץ שוב?"

אולי זה סוד הקסם - האנרגיה שגורמת לך להרגיש שאת יכולה הכל. אפילו לקפוץ מאושר.

• זה הזמן שלך להיות מלכה