גילה אלמגור חוזרת לשיר בפסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל, המציין השנה יובל, משיק מסגרת חדשה לבכורות של הפקות ישראליות בתחומי האמנויות השונים אשר יוצגו בחלל אולפן הטלוויזיה הצמוד לתיאטרון ירושלים. "פרמיירה באולפן" תציג עשר עבודות שמשלבות מחול, תיאטרון ומוזיקה. בין הבכורות גם "עומדת ברוח", מופע יחיד מוזיקלי של השחקנית גילה אלמגור, בו תשיר על החיים והבמה ותבצע מונולוגים מולחנים שמתכתבים עם המקצוע שלה, הדימוי הציבורי, נשיות ועם עירה, תל אביב.

אלמגור. חוזרת לשיר (צילום: ז'רר אלון)

במפגש, שנערך הבוקר (ג') בירושלים ובו הוצגו קטעים מתוך ההפקות המשתתפות בפרויקט "פרמיירה באולפן", סיפרה אלמגור כי הרעיון למופע נולד במסגרת חגיגות יום הולדתה ה-70. "התיאטרון הלאומי חגג לי יום הולדת ובמכון וייצמן הפתיעו אותי עם תואר דוקטור לשם כבוד. באותו האירוע קיבלתי מתנה מיואב גינאי ואוהד חיטמן שכתבו לי שיר יפהפה בשם 'המציאות המקבילה' אשר עוסק בפער שבין החיים האמיתיים לחיי הבמה.

כששאלתי אותם מי הזמרת שתשיר את השיר. הם ענו: 'את'.

"התחלנו לעבוד וכבר שנתיים אנחנו מפתחים את הרעיון. שרתי בעבר במסגרת הצגות או תכניות מוזיקליות - פעם אחת עם אהוד מנור ז"ל ופעם עם צדי צרפתי. עם הזמן, זה נפסק ובלי לשים לב שמתי את השירה בצד. בזכות יואב ואוהד, אני חוזרת לזה ואני מאד גאה ששניים מהטובים ביותר כתבו עבורי".

אלמגור הגדירה את התכנים של המופע כ"מונולוגים מולחנים של אישה מבוגרת שלא בדיוק עייפה, אבל נשרטה מהחיים". בתשובה לשאלה האם אינה חוששת מההתנסות יוצאת הדופן בערב שמורכב כולו מפרטים ביוגרפיים ונוגע בדילמות אישיות אמרה אלמגור: "האמת, אני חרדה. הנה אמרתי את זה. אני לא בטוחה במה שיש לי ואינני יודעת אם הקול שלי מספיק טוב".

הכי קפדנית שאפשר

חיטמן שהיה נוכח במפגש העיד על כוכבת הערב: "גילה הכי קפדנית שאפשר. יש משהו ממש יפה בזה שהיא מגיע לכל סגנון מוזיקאלי ממקום נקי. אני חייב לומר, שגילה בשבילי היא מאבות המזון התרבותיים שגדלתי עליהם. זה מרגש לעבוד איתה".

לדברי חיטמן השירים נולדו מתוך שיחות חולין בינו לבין אלמגור וגינאי. "גילה מתקשרת, גם מאמצע חזרות על מופע אחר, ומשתפת במשהו שקרה. אני מתקשר לגינאי ופתאום נולד שיר", אמר. המופע, שטבילת האש הראשונה שלו תהיה, כאמור, בפסטיבל ישראל, יוקלט וייצא מאוחר יותר כאלבום. "כיוון שכשיש קהל משהו מהשחקנית שבגילה ישר קופץ החוצה כך שאנחנו חושבים להקליט את האלבום כהופעה חיה, זו התלבטות", אמר חיטמן.

"מעוף היונה". קבוצת תיאטרון רות קנר (צילום: רותם ואחניש)

מנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל, הבמאי משה קפטן, הציג את הפרויקט החדש ואת ההפקות שיועלו במסגרתו. "רצינו להציב במרכז העשייה והרפרטואר של הפסטיבל בשנת היובל שלו 10 יוצרים ישראליים", אמר קפטן והדגיש, "זו הזדמנות ייחודית לחבר יוצרים שונים שעד כה לא חברו לעבודה משותפת".

מנכ"ל הפסטיבל, יוסי טלגן, הדגיש כי פסטיבל ישראל חשף מאז ומתמיד אמנות חוץ ממסדית ישראלית של יוצרים בראשית דרכים. "זו שליחותו העיקרית של הפסטיבל לצד התכנית היוקרתית הבינלאומית", אמר.

"אבא שלי לא ציפור". מבוסס על כתבי ברונו שולץ (צילום: נדב אהרונוביץ) 

בין המופעים החדשים שהוזמנו ויוצגו במסגרת זו יהיה גם "מעוף היונה" של קבוצת תיאטרון רות קנר. מדובר ביצירה בימתית על פי ספרו של יובל שמעוני ובליווי מוזיקה מאת רונן שפירא. עיבוד נוסף ליצירה ספרותית הוא "ליידי טוויסטד" מאת ובבימויו של ג'ייסון דנינו הולט - תיאטרון בתוך תיאטרון, נכתבה בהשראת "מקבת" של שייקספיר.

"מעבדתרבות" דימונה תציג בבכורה את "ילד הכרובית", הפקה מוזיקאלית המבוססת על ספר מאת יהונתן גפן שמתאר את עולמם של ילדים בימים תמימים יותר.

דגש לא מבוטל יושם במסגרת הפרויקט על הפקות מוזיקאליות וביניהן גם "אדיפוס 2011" מופע תיאטרון אופראי שמלווה במוזיקה מקורית מאת עידו אהרוני וטקסטים שכתב הבמאי יגיל אלירז. קונצרט תיאטרלי נוסף יוקדש לסיפור "התאומות" מאת אברהם סוצקבר, מגדולי הכותבים בשפה היידית. נכדתו של המשורר, השחקנית הדס קלדרון הגתה את היוזמה וגם משתתפת בה.

"התאומות". מחווה לסוצקבר (צילום: טל שחר)

שילוב בין ז'אנרים מוזיקאליים שונים וחציית תחומים אמנותיים אפשר למצוא בהפקה "לה", שיתוף פעולה בין היוצר והכוריאוגרף נמרוד פריד,

רקדנית להקת תמי והמוזיקאי ישראל ברייט.

צמד היוצרים, ניב שיינפלד ואורן לאור, יציגו בבכורה את "ספינת השוטים", אלגוריה למצב נפשי וחברתי של אלה הספונים במקום ארעי, צר וחסר אחיזה של ממש בקרקע. חברי תיאטרון "קליפה", שהשיקו לא מעט פרמיירות במסגרת פסטיבל ישראל לאורך השנים יציגו הפעם את "המצפה", חוויה מופשטת שצוללת אל עולם הדימויים החלומי המוכר של יוצריה. 

את רשימת ההפקות המשתתפות בפרויקט נועלת "אבא שלי לא ציפור" המבוססת על הספר "חנויות קינמון" מאת ברונו שולץ, מגדולי הכותבים של הספרות הפולנית במאה ה-20. את המחזה מאת שחר פנקס, יבויים על ידי שיר גולדברג.