כה עשו חכמינו לימינו

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

הִבִּיט חֲנִינָא בַּתַּרְנְגוֹלוֹת וְאָמַר: "אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה, הַתַּרְנְגוֹלוֹת אֵינָן שֶׁלָּנוּ. אֵינִי יָכוֹל לָקַחַת תַּרְנְגֹלֶת שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר וְלֵהָנוֹת מֵהַבֵּיצִים שֶׁלָּהּ. הֵן יְכוֹלוֹת לְהָטִיל בֵּיצָה מֵעֵת לְעֵת, אֲבָל לֹא אֶקַּח אוֹתָן לַשּׁוֹחֵט".

הֶחְלִיט חֲנִינָא שֶׁאָמְנָם הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִסְּחוֹרָה שֶׁאֵינֶנָּה שֶׁלּוֹ, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הוּא לֹא צָרִיךְ לִסְבֹּל כָּל־כָּךְ. יֵשׁ גְּבוּל. מָה לַעֲשׂוֹת? יֵשׁ עֵצָה. פָּנָה לְסוֹחֵר וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה רוֹאֶה אֶת כָּל הַלּוּל הָעֲנָק הַזֶּה? קַח אוֹתוֹ מִכָּאן וְתֵן לִי בִּתְמוּרָה שְׁתַּיִם־שָׁלוֹשׁ עִזִּים. עִזִּים הַרְבֶּה יוֹתֵר קַל לְגַדֵּל מִתַּרְנְגוֹלוֹת מְקַרְקְרוֹת", כָּךְ חָשָׁב רַבִּי חֲנִינָא.

הָלְכוּ הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְהִגִּיעוּ הָעִזִּים. וּמִי שֶׁלֹּא הָלַךְ הֵם הַשְּׁכֵנִים. אָמְנָם עַכְשָׁו הָיָה שָׁקֵט יוֹתֵר, אֲבָל הַשְּׁכֵנִים הָיוּ מְלֵאֵי תְּלוּנוֹת: "סְלִיחָה, רַבִּי חֲנִינָא, אֲבָל הָעִזִּים שֶׁלְּךָ גּוֹרְמוֹת לָנוּ נְזָקִים. הֵן דּוֹרְכוֹת לָנוּ עַל הָעֵשֶׂב, הֵן נִכְנָסוֹת לֶחָצֵר שֶׁלָּנוּ וְאוֹכְלוֹת אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנַחְנוּ מְגַדְּלִים".

רַבִּי חֲנִינָא הִתְפַּלֵּא. הוּא הֲרֵי הָיָה זָהִיר כָּל־כָּךְ שֶׁלֹּא לִפְגֹּעַ בִּרְכוּשָׁם שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁאֲפִלּוּ הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיָה מְגַדֵּל מִפַּעַם לְפַעַם, הָיוּ מֻשְׁפָּעוֹת מִמֶּנּוּ. וְכָמוֹהוּ גַּם הֵן לֹא הִתְקָרְבוּ לְשָׂדֶה שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר. הֶחְלִיט רַבִּי חֲנִינָא לָשִׂים לֵב לָעִנְיָן. רֵאשִׁית הוּא פָּנָה לָעִזִּים שֶׁלּוֹ וְדִבֵּר אִתָּן כְּמוֹ מוֹרֶה שֶׁמְּדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו: "עִזַּי הַיְּקָרוֹת! אַתֶּן יוֹדְעוֹת שֶׁנְּטִילַת רְכוּשׁ שֶׁל אָדָם אַחֵר בְּלִי רְשׁוּת נִקְרֵאת גֶּזֶל, גְּנֵבָה. אֲנִי מְאוֹד מְבַקֵּשׁ שֶׁלֹּא תַּעֲשׂוּ לִי בּוּשׁוֹת וְלֹא תִּפְגְּעוּ בַּשָּׂדוֹת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים שֶׁלִּי. בְּבַקָּשָׁה".

אַחַר־כָּךְ חִיֵּךְ, לִטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הָעֵז הֲכִי לְבָנָה וְאָמַר לָהּ: "לְבָנָה (זֶה הָיָה שְׁמָהּ), אָמְנָם אֵינֶנּוּ עֲשִׁירִים, אֲבָל עֵשֶׂב יֵשׁ לָנוּ מַסְפִּיק בֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ. בְּסֵדֶר?"

הָעֵז הִשְׁמִיעָה פְּעִיָּה שֶׁל הַסְכָּמָה (שֶׁנִּשְׁמַעַת בְּדִיּוּק כְּמוֹ פְּעִיָּה שֶׁל הִתְנַגְּדוּת, אֲבָל מָה זֶה מְשַׁנֶּה) וְחָזְרָה אֶל הָעֵשֶׂב שֶׁלָּהּ. חֲנִינָא יָדַע כִּי הָעִזִּים שֶׁלּוֹ לֹא יִגְזְלוּ רְכוּשׁ שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר. שׁוּם עֵז לֹא תָּעֵז לְהַמְרוֹת אֶת פִּיו. הָעִזִּים שֶׁל חֲנִינָא מְחֻנָּכוֹת.

כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ שׁוּב בָּאוּ כַּמָּה שְׁכֵנִים: "חֲנִינָא! נִמְאָס לָנוּ מֵהָעִזִּים שֶׁלְּךָ. הֵן פּוֹגְעוֹת בַּשָּׂדֶה שֶׁלָּנוּ, מְחַסְּלוֹת וּמְלַכְלְכוֹת אוֹתוֹ".

רַבִּי חֲנִינָא חָשַׁד שֶׁהַשְּׁכֵנִים הָאֵלֶּה סְתָם מִתְנַכְּלִים לוֹ. הוּא הָיָה מְשֻׁכְנָע שֶׁהָעִזִּים שֶׁלּוֹ לֹא הִתְקָרְבוּ כְּלָל לַשָּׂדֶה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים. בֶּטַח לֹא אַחֲרֵי שֶׁבִּקֵּשׁ מֵהֵן יָפֶה כָּל־כָּךְ. הַפַּעַם הוּא הֶחְלִיט לְהָגֵן עַל כְּבוֹדָן שֶׁל עִזָּיו: "עִם כָּל הַכָּבוֹד, שְׁכֵנִים יְקָרִים, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאַתֶּם טוֹעִים הַפַּעַם. הָעִזִּים שֶׁלִּי לֹא אָכְלוּ דָּבָר שֶׁלֹּא הִרְשֵׁיתִי לָהֶן לָקַחַת. הָעִזִּים שֶׁלִּי מַקְשִׁיבוֹת לִי, וְאָמַרְתִּי לָהֶן בִּמְפֹרָשׁ שֶׁהַשָּׂדוֹת שֶׁלָּכֶם – אֵין לָהֶן רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבַד. אָז עִם כָּל הַכָּבוֹד, וְאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לִי כָּבוֹד אֲלֵיכֶם – אוּלַי עִזִּים שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר רָמְסוּ אֶת שְׂדוֹתֵיכֶם וְזָלְלוּ מֵהֶם, אִם בִּכְלָל מִישֶׁהוּ פָּגַע בַּשָּׂדוֹת שֶׁלָּכֶם".

עַכְשָׁו הַשְּׁכֵנִים נֶעֶלְבוּ: "אַתָּה רוֹמֵז, רַבִּי חֲנִינָא, שֶׁאֲנַחְנוּ סְתָם מַמְצִיאִים? שֶׁאֲנַחְנוּ סְתָם מַעֲלִילִים עֲלִילוֹת עַל הָעִזִּים הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַצַּדִּיקוֹת שֶׁלְּךָ? מָה אַתָּה חוֹשֵׁב לְךָ, שֶׁהָעִזִּים שֶׁלְּךָ הֵן מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד? יוֹתֵר טוֹב שֶׁתִּשְׁמֹר עַל הָעִזִּים שֶׁלְּךָ, בִּמְקוֹם לְסַפֵּר לָנוּ שֶׁהֵן מַקְפִּידוֹת כָּל־כָּךְ פִּתְאוֹם..."

רַבִּי חֲנִינָא לֹא עָנָה. הוּא לֹא אָהַב מְרִיבוֹת, אֲבָל גַּם לֹא אָהַב שֶׁמְּדַבְּרִים סָרָה בָּעִזִּים שֶׁלּוֹ. חֲנִינָא אָהַב כָּל יְצוּר, גַּם בְּנֵי אָדָם וַאֲפִלּוּ בְּהֵמוֹת. אֲבָל שְׁתִיקָתוֹ הִרְגִּיזָה מְאוֹד אֶת אַחַד הַשְּׁכֵנִים, וְהוּא הִתְחִיל לְלַגְלֵג עַל חֲנִינָא וּלְחַקּוֹת אוֹתוֹ: "הֵן לֹא אוֹכְלוֹת אֹכֶל שֶׁלֹּא הִרְשֵׁיתִי לָהֶן לָקַחַת... הֵן אוֹכְלוֹת רַק אֹכֶל מְעֻשָּׂר... תֵּכֶף תַּגִּיד לִי שֶׁהֵן גַּם קוֹרְאוֹת פִּרְקֵי תְּהִלִּים כָּל בֹּקֶר בִּשְׁמוֹנֶה. וּמָה עוֹד הֵן יוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת?"

שָׁמַע חֲנִינָא אֶת הָעֶלְבּוֹנוֹת הַלָּלוּ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִשְׁתֹּק יוֹתֵר: "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה עוֹד הֵן יוֹדְעוֹת לַעֲשׂוֹת, אֲדוֹנִי? הֵן יוֹדְעוֹת לְהָבִיא דֻּבִּים מֵהַיַּעַר בַּקַּרְנַיִם שֶׁלָּהֶן". 

איור: שי צ'רקה

הִשְׂתָּרְרָה שְׁתִיקָה וְאַחַר־כָּךְ פָּרְצוּ כֻּלָּם בִּצְחוֹק גָּדוֹל: "לֹא דֻּבִּים וְלֹא יַעַר", צָהַל שָׁכֵן אֶחָד. "מָה אָמַרְתָּ שֶׁהָעִזִּים שֶׁלְּךָ יְכוֹלוֹת לַעֲשׂוֹת?" שָׁאַל הַשָּׁכֵן הַשֵּׁנִי וְקָרַץ לַשְּׁכֵנִים הָאֲחֵרִים, שֶׁהִתְקַשּׁוּ לְהַפְסִיק אֶת צְחוֹקָם.

"אָמַרְתִּי, וְכַנִּרְאֶה לֹא שָׁמַעְתָּ הֵיטֵב, שֶׁאִם אֲנִי אֹמַר לָהֶן לְהָבִיא דֻּבִּים מֵהַיַּעַר – הֵן יָבִיאוּ דֻּבִּים מֵהַיַּעַר עַל הַקַּרְנַיִם שֶׁלָּהֶן. כִּי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לָהֶן לֹא לָגַעַת בַּשָּׂדֶה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים שֶׁלִּי וְהֵן שׁוֹמְעוֹת לִי, הֵן יִשְׁמְעוּ לִי גַּם אִם אֲבַקֵּשׁ מֵהֵן דָּבָר מוּזָר וּמְסֻבָּךְ שֶׁכָּזֶה. וְאִם הָעִזִּים שֶׁלִּי יִכָּנְסוּ לַיַּעַר וְהַדֻּבִּים יִטְרְפוּ אוֹתָן, זֶה יִהְיֶה סִימָן שֶׁאָכֵן הֵן שֶׁהִזִּיקוּ לַשָּׂדֶה שֶׁלְּךָ, אֲדוֹנִי. עָשִׂינוּ עֵסֶק?"

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?! עָשִׂינוּ עֵסֶק", לִגְלֵג הַשָּׁכֵן שֶׁעַכְשָׁו הָיָה בָּטוּחַ שֶׁחֲנִינָא הַלָּזֶה אֵינֶנּוּ לְגַמְרֵי שָׁפוּי. "אִם הָעִזִּים הַצַּדִּיקוֹת שֶׁלְּךָ יָבִיאוּ דֻּבִּים מֵהַיַּעַר – אֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְנִשְׁכַּח אֶת כָּל טַעֲנוֹתֵינוּ, אֲבָל אִם הָעִזִּים הוֹפְכוֹת לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם מְזִינָה לַדֻּבִּים – סִימָן שֶׁהָעִזִּים שֶׁלְּךָ הֵן הָאֲשֵׁמוֹת וְאַתָּה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לָנוּ עַל כָּל הַנְּזָקִים".

לֹא סִיֵּם הַשָּׁכֵן אֶת דְּבָרָיו וְהָעִזִּים פָּרְצוּ בְּרִיצָה מֵהֶחָצֵר אֶל עֵבֶר הַיַּעַר הַסָּמוּךְ. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָזְרוּ שְׁלוֹש הָעִזִּים בְּרִיצָה מֵהַיַּעַר, וְעַל רֹאשָׁהּ וּבֵין קַרְנֶיהָ שֶׁל כָּל עֵז - דֹּב גָּדוֹל וּמְיַבֵּב.

הַשְּׁכֵנִים הַנִּכְלָמִים וְהַנִּדְהָמִים חָזְרוּ לְבֵיתָם וְלֹא הֵצִיקוּ יוֹתֵר לְרַבִּי חֲנִינָא. גַּם הַדֻּבִּים הַהֲמוּמִים בָּרְחוּ בַּחֲזָרָה לַיַּעַר. גַּם הֵם הֲרֵי לֹא נִתְקְלוּ מִיְּמֵיהֶם בְּעִזִּים כָּאֵלֶּה. מֵאָז יָדְעוּ כֻּלָּם שֶׁהַבְּהֵמוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הַזֶּה שׁוֹמְרוֹת עַל רְכוּשׁ הַזּוּלָת מַמָּשׁ כְּמוֹ הַצַּדִּיק עַצְמוֹ.

"לְכָל הַתַּרְנְגוֹלוֹת אוֹתָן הַכַּרְבּוֹלוֹת", אָמַר הָאִישׁ שֶׁכַּנִּרְאֶה אָהַב לַחְרֹז חֲרוּזִים, "אֲבָל אֵלּוּ הָיוּ שָׁלוֹשׁ תַּרְנְגוֹלוֹת בְּתוֹךְ כְּלוּב. וְהָיָה שָׁם שֶׁלֶט קָטָן וּמְשַׁעֲשֵׁעַ. נִדְמֶה לִי שֶׁהָיָה כָּתוּב בּוֹ: "הָטִילִי בֵּיצָה מֵעֵת לְעֵת..." - רַבִּי חֲנִינָא הִשְׁלִים מִיָּד אֶת הַמִּשְׁפָּט: "וְלֹא תִּתְרָאִי עִם הַשּׁוֹחֵט".

הִזְמִין חֲנִינָא אֶת הָאִישׁ לַחֲצֵרוֹ וְאָמַר: "הַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁלְּךָ לֹא הִפְסִיקוּ לְהָטִיל בֵּיצִים, כַּנִּרְאֶה בִּזְכוּת הַשֶּׁלֶט.

כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה לָנוּ מָקוֹם, מָכַרְנוּ אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וְאֶת הַבֵּיצִים, וְקָנִינוּ שָׁלוֹשׁ עִזִּים מְצֻיָּנוֹת. הָעִזִּים הָאֵלֶּה, אֲדוֹנִי, שַׁיָּכוֹת לְךָ".

שָׂמַח הָאִישׁ: "תּוֹדָה רַבָּה, אֲדוֹנִי. שָׁכַחְתִּי שָׁלוֹשׁ תַּרְנְגוֹלוֹת וְקִבַּלְתִּי שָׁלוֹשׁ עִזִּים. אוּלַי כְּדַאי שֶׁאֶשְׁכַּח פֹּה עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים". לָחַץ אֶת יָדוֹ שֶׁל חֲנִינָא וְהָלַךְ.

וּכְשֶׁעָבְרוּ הָאִישׁ וְהָעִזִּים לְיַד הַיַּעַר הַסָּמוּךְ, הִסְפִּיקוּ לְהַבְחִין בְּכַמָּה דֻּבִּים נִמְלָטִים בְּבֶהָלָה.

(מבוסס על תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כה)

• "חכמינו לימינו", מאת אורי אורבך (איורים: שי צ'רקה), יצא בהוצאת "מגיד", ביוזמת בית מדרש "אלול"