טיפת חלב על חמור: ימי הדסה הראשונים בצילומים
לתפארת מדינת ישראל: אחת ממשואות יום העצמאות הודלקה על ידי נציגת "נשות הדסה", שחוגגות מאה שנה להיווסדן. לרגל האירוע - כך נראו הימים הראשונים של של הרפואה בישראל
ארגון "נשות הדסה" מציין השנה 100 שנים להיווסדו ולכבוד המאורע תדליק בערב יום העצמאות ברברה גולדשטיין, נציגת הארגון, משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. לכבוד החגיגות והטקס נברנו באינספור הצילומים שנמצאים בארכיון הארגון. הצילומים מספרים את סיפורה של המדינה שבדרך, ונותנים זווית מיוחדת על עולם הרפואה שהיה באותם ימים בארץ ישראל.
בחרנו בעיקר את התמונות בהן חשים את הסיפור האנושי, את הרגשות ואת הרגעים הקטנים והפיקנטיים, לצד הדרמטיים והקשים כל כך שלכדה המצלמה: האחיות בטיפת חלב ממלאות בקבוקים בחלב, משלחת מכובדת של הנהגת נשות הדסה יורדת ממטוס אל-על, הילדים עומדים בתור לבדיקת האחות וקורבנות שיירת הדסה, שנפגעה ממארב בשנת 1948 בדרכה לסייע לתושבי העיר הנצורה.
טיפות חלב ניידות - על חמורים
ארגון נשות הדסה הוא הארגון היהודי הגדול ביותר בעולם וארגון הנשים הגדול ביותר בארצות הברית, המונה כיום כ-310 חברות וחברים. הארגון נוסד בשנת 1912 על ידי הנרייטה סאלד, יהודייה משכילה ילידת ארצות הברית, שהייתה בעלת חזון ואשת מעשה נאמנה לערכי היהדות והציונות. סאלד ריכזה והנהיגה נשים בארצות הברית אשר הניעו ויזמו את כינון התשתית הרפואית והחינוכית בארץ ישראל, מתקופת הישוב ועד קום המדינה.
בנוסף יזם והקים ארגון נשות הדסה מפעלים רבים, ביניהם "טיפת חלב", מרפאות שונות ו"עליית הנוער", אשר במסגרת פעילותה ניצלו למעלה מ-15 אלף ילדים ובני נוער מהתופת הנאצית.
תחנות טיפת חלב, שהוקמו לראשונה בארץ בשנת 1921 על ידי ברטה לנדסמן, אחות בהדסה, לא סיפקו רק בדיקות רפואיות והנחייה לאמהות והתינוקות שהגיעו. מדי בוקר הניחו האחיות דוודים מלאים בחלב על הכיריים והרתיחו אותם, במטרה לפסטר אותם. את החלב, שהיה החלב המפוסטר הראשון בארץ, הן היו נותנות לתינוקות שהגיעו.
כיוון שאמצעי התחבורה לפני מאה שנה לא היו פשוטים החליט הארגון כי תחנות טיפת חלב לא יהיו רק נייחות, אלא גם ניידות. לשם כך הוחלט להקים "תחנת טיפת חלב אקספרס" ולמשימה גוייסו חמורים, שיחד עם האחיות היו עוברים בקרב משפחות נזקקות ומספקים להן חלב לתינוקות הרכים. על גבו של החמור הונח ארגז ובו עשרות בקבוקים, על כל אחד מהם רשום שמו של התינוק שממתין לו. היוזמה הזו זכתה לפופולריות גבוהה ביותר, והמשפחות המתינו בציפייה לבואן של האחיות מטעם הארגון.
ההתחלה: החלטה של הנרייטה סאלד
מי שכאמור הקימה את הארגון הייתה הנרייטה סאלד. לאחר ביקור מכונן שערכה בארץ ישראל בשנת 1910, כשהיא סובלת מאהבה נכזבת, החליטה סאלד להשקיע את כל מעייניה בעבודה הציונית. היא שימשה כמזכירת כבוד בהסתדרות ציוני אמריקה, שהייתה מורכבת בעיקר מגברים.
אחרי שמונה חודשים בהם ניסתה לשווא להכניס סדר בעניינים הכספיים המשובשים של הארגון, היא התייאשה ממנו. חוויה זו, בשילוב עם העובדה שאמה דחקה בה "לעשות משהו" וזיכרונותיה הקשים מהחיים בארץ ישראל, עוררו בה את הרעיון שחייבים להקים ארגון כלל אמריקני לנשים ציוניות כדי לבצע משימות מעשיות.
סאלד יצרה קשר עם נשים יהודיות אמריקניות ושכנעה אותן לשלוח צוות רפואי ותרומות במטרה להביא את הטיפול הרפואי המודרני לארץ ישראל. וכך הקימו נשות הדסה ברחבי הארץ את מרפאות "טיפת חלב" ובריאות המשפחה וכן בתי חולים מתקדמים, בסטנדרט "מערבי".
ישיבת היסוד של ארגון הנשים האמריקניות הציוניות התקיימה בפורים 1912. באותה ישיבה הוחלט לקרוא לארגון החדש "הדסה", כשמה העברי של אסתר המלכה.
שנה לאחר מכן נשלחו לארץ שתי אחיות אמריקניות מטעם ארגון נשות הדסה בארצות הברית, ובסיועו הכלכלי של הנדבן נתן שטראוס. הן פתחו מרפאה ציבורית בירושלים. בעקבותיהן הגיעה משלחת
רפואית גדולה שהקימה רשת ארצית של בתי חולים, מרפאות ומוסדות חינוך.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה הופסקה כמעט לחלוטין פעילות הארגון, חודשה העבודה בשנת 1918. בית החולים רוטשילד ברחוב הנביאים בירושלים (כיום מכללת הדסה ירושלים) נקבע כסניף המרכזי של הדסה בארץ. באותה עת נפתחו גם שרותי קהילה, מרפאות ובתי חולים ברחבי הארץ, בין היתר ביפו, תל אביב, חיפה, טבריה וצפת.
בשנת 1934 הוקם בית החולים השני של הדסה, בהר הצופים. ב- 13 באפריל 1948 הותקפה שיירה בדרכה ממרכז העיר לבית החולים. 78 מנוסעיה ניספו, ביניהם גם מנהל הדסה, ד"ר חיים יסקי. לאחר המקרה הוחלט לפנות את בית החולים, ורק בשנת 1976, לאחר ששופץ, חזר לפעול.
כיום פועלים בחסות הארגון בית החולים הדסההר הצופים והדסה עין כרם, שניהם בירושלים.
מדליקת המשואה: הנהיגה את "הדסה הצעירה"
לכבוד חגיגות ה-100 לארגון תדליק בערב יום העצמאות ברברה גולדשטיין משואה בטקס הדלקת המשואות. השנה הטקס הוא בסימן "עֲרֵבִים זֶה לָזֶה – שנת הערבות ההדדית", וכל מדליקי המשואות הם בסימן ההתנדבות והנתינה לחברה הישראלית. גולדשטיין, שחוגגת השנה 70, היא דמות ציונית נלהבת, שפעילה לאורך כל שנותיה בארגון. בצעירותה אף הנהיגה את "הדסה הצעירה", והיא מכונה בקרב חברותיה, נשות הדסה, BG, כמו בן גוריון בזמנו.
הצילומים שלפניכם:
לפנייה לכתב/ת 
