סקר: המזרח-ירושלמים מעדיפים להיות ישראלים

הפלסטינים הצליחו לשכנע כנראה יותר מ-100 מדינות לתמוך בהכרזה על מדינה בגבולות 67', אבל נראה שיש להם עוד הרבה עבודת שכנוע לעשות דווקא בעיר שהם רוצים שתהיה בירתם. סקר חדש ומקיף שהתפרסם אמש (יום ד') מצביע על העדפה בולטת של תושבי מזרח ירושלים, להמשיך להיות תושבי ישראל. 

כאשר נשאלו הנסקרים אם יעדיפו להיות אזרחים מלאים בפלסטין או תושבים בישראל, על כל המשמעויות של הדבר, רק 30 אחוזים השיבו שהיו בוחרים באזרחות הפלסטינית. 35% אחוזים העדיפו תושבות ישראלית, והיתר לא ידעו או לא השיבו. בהמשך נשאלו אם רוב התושבים בשכונתם יעדיפו תושבות ישראלית או פלסטינית. 31% העריכו שהרוב יבחרו בצד הפלסטיני, 39% בצד הישראלי.

הסקר נערך בפיקוחו של הסוקר המוערך דיוויד פולוק, שעבד 25 שנים עבור מחלקת המדינה האמריקנית, ומתמחה בפעילות במזרח התיכון. הוא כלל מדגם מייצג של 1,039 תושבים בני 18 ומעלה, שעברו ראיונות אישיים בבתיהם. אלו נערכו במשך שלושה שבועות בנובמבר, על-ידי סוקרים מהמרכז הפלסטיני לדעת קהל (PCPO). טעות הדגימה היא 3%.

ממצאי הסקר הוצגו במסגרת אירוע של התוכנית הבינלאומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת תל-אביב. לדברי פולוק, סקרים דומים נערכו בעזה ובגדה המערבית, אך זו הפעם הראשונה במזרח ירושלים.

איך תשפיע הכרזה על מדינה באו"ם?

הנסקרים התבקשו למנות את שתי הסיבות העיקריות לעמדותיהם, ואלו שבחרו בתושבות ישראלית ציינו בעיקר חופש תנועה במדינה, הכנסה גבוהה יותר, אפשרות טובה יותר למצוא עבודה ואת שירותי הבריאות. המעדיפים את האזרחות הפלסטינית התייחסו באופן גורף ללאום ולפטריוטיזם.

אחת השאלות הייתה - מה יקרה אם הבית שלך יעבור לשטח המדינה הפלסטינית? 40% השיבו שסביר שיבחרו לעבור דירה לתוך ישראל, ובשאלה ההפוכה - 27% טענו שיעברו לפלסטין אם יוחלט שהם אזרחי ישראל בעלי זכויות מלאות.

בעניין דאגות אפשריות בעתיד, החשש העיקרי - בכל אחד משני המצבים - היה מאובדן גישה למסגד אל-אקצה ולעיר העתיקה, בשל חוסר ודאות לגבי גבול עתידי.

כשנשאלו המזרח-ירושלמים כיצד תשפיע בפועל על חייהם בקשה פלסטינית מהאו"ם להכרזה חד-צדדית על מדינה, 34% טענו שההשפעה תהיה חיובית, 35% העריכו השפעה שלילית, ו-27% טענו שכמעט לא תהיה השפעה בפועל.

הערכה: ההעדפה לישראל גדולה יותר

כשהתבקשו לדרגת את מידת שביעות רצונם הכללית מרמת החיים, 44% השיבו שהם מרוצים או מרוצים מאוד, לעומת 31% לא מרוצים ומאוד לא מרוצים. תחומי החיים שמהם התושבים שבעי רצון יחסית לפי הסקר הם איכות המורים בבתי הספר של ילדיהם, גישה למקומות פולחן, אספקת החשמל והמים ושרותי הבריאות. מנגד, הקושי להשיג אישורי בנייה, גובה הארנונה, נטל המס והאינטאקציות עם יהודים, הם הנושאים שבהם הובעה אי-שביעות רצון יחסית.

כשהוצגו בפניהם בעיות שונות, הנשאלים דירגו בראש ובראשונה את ההגבלות והעיכובים במחסומים ועקב גדר ההפרדה, בהמשך את הפשע, איומים ממתיישבים יהודים, ואיומים משוטרים וממשמר הגבול.

נושא נוסף היה תמיכה בתנועות פלסטיניות ואיסלאמיות, כחצי שנה לפני הפיוס. קצת יותר משליש מתושבי מזרח ירושלים דיווחו על תמיכה בפתח, קצת יותר משליש על תמיכה בחמאס, וקצת יותר משליש על תמיכה בתנועה האיסלאמית בישראל. ניכרה חפיפה תומכים בחמאס לתומכים בתנועה האיסלמית. הסוקרים ציינו כי התמיכה בתנועה נובעת ככל הנראה מפעילותה בשטח והקמת מוסדות.

מעבר לנתונים עצמם, עורכי הסקר ביקשו להדגיש שאף אחד מנשאלים לא תמך בחלוקת ירושלים.

 הסיבות פרגמטיות לחלוטין: התושבים הסבירו כי הם נוסעים הרבה, יוצאים מאזור המזרח אל שני הצדדים פעמים רבות, והדבר האחרון שהם רוצים להיות זה מוגבלים.

בקרב מומחי דעת הקהל הפלסטינים כלל לא ניכרה הפתעה מהממצאים - אלא להיפך. הם מעריכים שרבים מהנשאלים נמנעו מלהודות שהם מעדיפים להיות ישראלים, וכי המספרים האמיתים גבוהים יותר. עוד הם הזכירו שמאז הקמת הגדר, מחירי הנדל"ן באזור השתנו לחלוטין - בצד הישראלי המחירים האמירו, והייתה נהירה של רוכשים ערבים.