פסוקו של...

התנ"ך הוא הספר הנפוץ ביותר בעולם, ובמשך השנים תורגם למאות שפות ודיאלקטים. במאה ה-21 הגישה לספר הספרים - כמו לכתבים רבים אחרים - הפכה פשוטה מאין כמוה, שכן הוא נמצא באתרים רבים ברשת. לאחרונה הושק אתר ייחודי בשם "כותבים את התנ"ך", שמזמין את הגולשים לחזור ולקרוא את סיפורי המקרא - ולבחור את הפסוק המשמעותי ביותר בעיניהם. 

את האתר, שיזמה עמותת "עמק התנ"ך", השיק לפני כחודש ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהיה הראשון מאזרחי ישראל לבחור אחד מ-23,127 הפסוקים בספר הספרים. רכז הפרויקט במשרד ראש הממשלה (שאחראי למימון יחד עם משרד התקשורת), אבי כהן, מסר כי בישיבת הממשלה שתיערך בסוף החודש יבחרו שאר השרים את הפסוקים משמעותיים בעיניהם.

לקראת חידון התנ"ך, שייערך מחר (יום ג') ביקשנו מאנשי רוח ותרבות לבחור את הפסוק שלהם, ולהסביר מה מיוחד בו. לאחר הקריאה אתם מוזמנים לבחור באתר את הפסוק שלכם. חג שמח!

בנימין נתניהו

"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיהו ב, ד)

"לספר התנ"ך יש אספקט אוניברסלי, אך קודם כל הוא ספר הספרים של עם ישראל. ספר התנ"ך כובש באידיאלים שלו, באמונה שלו ובמכלול הייחודי. אף ספר או יצירה לא השתוו לו.

"הפסוק מישעיהו הוא שאיפה גדולה, אנחנו לא רואים אותה מתממשת לנגד עינינו בימים אלה, אבל זו הייתה ועודנה המטרה הנשגבת, אחת המטרות הנשגבות של נביאי ישראל. גם אם הם לא חשבו שזה יתרחש ביום שלישי הבא, הם חשבו שזוהי מטרה ראויה וחשובה לעמי העולם. זה אחד מהדברים שהביאו את התנ"ך אל האנושות. אנחנו מקווים שיום אחד ישרור שלום בין כל העמים, ואז לא יישא גוי אל גוי חרב".

ערן צור

"וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם יִשְׂרָאֵל, כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב, כט)

"הסיפור של מפגש יעקב והמלאך במעבר יבוק תופס חזק מבחינה רגשית ובשל הדרמה שאצורה בתוכו. זו פגישה מכריעה בין אדם לשליח אל - וזה רגע מרגש, שגם מסתיים בניצחונו של האדם". 

שולמית אלוני

"אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם, פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם" (ירמיהו א, יז)

"השורה הזו חזקה ונכונה לכל דבר. כאשר אלוהים שולח את ירמיהו למשימה כה קשה, שבה הוא צריך להילחם על הערכים שלו נגד כולם, הוא גם מנחם אותו ואומר לו שלא יפחד, כי רק ברגע שיפחד - יצליחו להפיל אותו. אני מאוד מתחברת לזה".

מיכה שטרית

"וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַּבְּרוּ אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א - כ, יא)

"יש בפסוק הזה אמירה מאוד אקטואלית לגבי כל האנשים שמתרברבים עוד לפני שהצליחו משהו - גם בהקשר פוליטי וגם בהקשרים אנושיים ופשוטים. גם העברית, השפה, שבה הפסוק משתמש כה יפה ומצליחה להכיל בתוכה כל-כך הרבה במספר מילים מועט".

אלי עמיר

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַבְרָם, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב.א)

"אברהם אבינו הוא העולה הראשון לארץ ישראל. הציווי של אלוהים בתחילת פרשת לך-לך מתאר למעשה את תהליך העלייה לארץ. העם היהודי, לאורך כל תולדותיו, נע בין ארצו לבין הגולה.

"בדור שלנו אנחנו עדים לעליות הכי משמעותיות, אנחנו עדים להליכה הגדולה ביותר בעקבות אברהם אבינו לארץ ישראל. ועכשיו תפקידנו לשמור על בבת עינינו, על מדינת ישראל כדי שתמשיך להיות מקור משיכה ומקלט, ומקום לחיות בו בשביל העם היהודי לדורותיו".

סיון רהב מאיר

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (בראשית כז, א)

נדמה לי שאין מה להסביר יותר מדי את המילים הפשוטות והנוקבות האלה, ומצד שני, נדמה לי שאפשר לדבר עליהן כל החיים: מה זה בכל צלם אלוקים? מה זה אומר שנבראנו בצלם? מה האחריות שהפסוק הזה מטיל עלינו? שאלות יש לי עוד הרבה, תשובות קצת פחות".

גדי טאוב

"וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת, אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמות כא, ו)

"הפסוק מדבר על עבד שרוצה להישאר עבד. המסורת הכירה בזה שאהבת החירות אינה מובנת מאליה. יש צורך לחנך אנשים לאהוב חירות. מפני שיש בהם גם דבר שבעולם המודרני אנחנו מתקשים להודות בו - יש בהם גם שאיפה אמיתית לכפיפות. כי כפיפות מגוננת מפני הבדידות ומפני האחריות. לכן יש בני אדם שמבקשים להם להם אדון ומלך.

"החירות היא משא של אחריות ובגרות, ויש לנו כמיהה להתחמק ממנה. השיעבוד לא בא רק מן המשעבדים, אלא גם מן המשועבדים. יש עבדים שאינם רוצים חופש. יש עמים שמעדיפים סיר בשר ומלך. ובמקרים כאלה המסורת היהודית נותנת בהם אות קלון. זה מותר, אבל זו צריכה להיות בושה".

עמרם מצנע

"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ, וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן" (שופטים ז, יז)

"הפסוק לקוח ממלחמת גדעון, העומד בראש 300 לוחמים העומדים לתקוף את המדיינים. בהכנה לתקיפה הוא מעודד את הלוחמים, מביע את ביטחונו המוחלט בניצחון, עומד בראשם ומהווה דוגמא אישית - שזו התכונה החשובה ביותר למנהיג. 

"גם כיום מצפים ממנהיג שיראה בהתנהגות האישית, ובדרך שבה הוא פועל ומקבל החלטות, שיראה דוגמא אישים. מותר לנו, אזרחי ישראל, לצפות לכך ממנהיגינו".

אורלי וילנאי

"וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י, יט)

"זה לא צריך לקרות רק כי 'גרים היינו במצרים', לא זאת אמורה להיות הסיבה להתייחסות אנושית בסיסית, למתן כבוד, לחמלה, אבל אם זה מה שיכתיב כאן מציאות

אחרת, דיינו, ניאחז בלקחי הפירמידות. כי בשורה התחתונה, בסופו של עוד יום משגשג שלנו כעם סגולה, הרי נצטרך להסתכל זה לזה בעיניים ולומר את האמת: אנחנו עם של סוחרים בבני אדם. ככה, פשוט, עצוב כל כך.

"על כולנו מוטלת על החובה להתייחס אל מי שהגיע לכאן בכבוד שאותו היינו מבקשים לעצמנו. 'לא תונה, ולא תלחצנו' ואהבתם את הגר' - ובעיקר קיראו לו בשמו: לא זרים, ולא עובדים זרים, וגם לא מהגרי עבודה, כי כל מינוח מכובס רק מעצים את השנאה. בני אדם, כולנו".