חוץ מלצעוק "יש פה בועה!" – פישר עשה הכל
כל מי שצפה בהתנפלות של לקוחות על דירות שטרם נבנו, מבין שיש כאן בועת נדל"ן מטורפת. רגע לפני שהיא תתפוצץ, הנגיד מבקש לשבת אתכם בסניף הבנק ולמשוך לכם את העט מהיד כדי שלא תחתמו על משכנתא. עזרו לו לעזור לכם. פרשנות
תארו לעצמכם שהיה לנו מגדל גבוה ויפה באמצע הארץ, משהו כמו המגדלים שבונים אצל שכנינו הרחוקים בדובאי ושאר האמירויות. בגג המגדל יש כמובן מרפסת יפה, שאפשר לעלות אליה, להסתובב בנחת זמן מה ולהביט מהים ועד הירדן, מהנגב ועד החרמון.
יש רק בעיה קטנה: אתם מפעילי המעלית אל הגג - ואתם יודעים מה המצב על הגג. כשמתברר לכם שהמעלית שיורדת התקלקלה, ושאי אפשר להוריד אנשים אלא רק להעלות אותם, אתם מנסים לתקן את המעלית אבל לא מצליחים. וכך, המעלית ממשיכה להעלות אנשים בקצב יותר ויותר מהיר, וכל ניסיונותיכם להאט את קצב העלאת הנוסעים נכשלים. אט אט מתחיל להצטבר תור ארוך של משפחות צעירות עם ילדים שצועקים עליכם וכועסים על כך שדווקא להם אתם לא מרשים לעלות למגדל ולהתבשם מאוויר פסגות.
הדילמה שלכם ברורה: אתם יודעים שצפוף שם למעלה ושחלק מהאנשים שעולים עכשיו ייפלו מהמרפסת בדרך. האם הייתם ממשיכים להעלות עוד ועוד אנשים למרפסת הגבוהה שבראש הבניין? נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הוא מפעיל המעלית שלנו. חוץ מלהגיד "בועה", הוא עשה כבר הכל: הגביל את נוטלי המשכנתאות בהגבלות שונות ומשונות, פרסם גרפים, השיב לאינסוף שאלות על שוק הנדל"ן, נתן הרצאות בכנסת ונזף בבנקאים. מה עוד נותר לו לעשות? לשבת בבנק יחד איתכם על המשכנתא ולמשוך לכם את העט מהיד לפני החתימה?
למה הוא לא אומר בועה וסוגר עניין? אין לי מושג. אולי משום שהוא פוחד שדי במילה אחת שלו כדי לפוצץ את הבלון ובאותה מהירות בדיוק גם לספוג אינסוף האשמות בתוצאות פיצוץ הבועה. ואולי סתם כי הוא אמריקני במקור ולא מבין מדוע אנו תושבי הלבנט לא מבינים בין השורות, את הסאבטקסט שזועק.
הנגיד מאפשר לנו להציץ בקלפים
ההוראה החדשה של בנק ישראל קובעת הגבלה שלפיה רק שליש מהמשכנתא יהיה בריבית משתנה (ריבית משתנה היא ריבית הפריים, שמשתנה לפי החלטות הנגיד - או ריבית שיכולה להשתנות בכל תקופה של עד חמש שנים). פישר מחזיק את הקלפים ביד, ובאורח נדיר נותן לנו להציץ בהם. אחרי הכל הוא כבר הצהיר שבעוד שנה הריבית תהיה גבוהה בכאחוז וחצי.
הריבית הולכת לעלות - ובשיעור גבוה, וגם האינפלציה מרימה כבר את הראש - ולא רק בישראל, אלא בכל העולם. בנקי כל העולם, למעט הבנק המרכזי של ארה"ב, מעלים ריבית ואין ספק כי הם היו מעלים את הריבית בשיעור חד יותר אם גם הנגיד האמריקני היה משתתף בחגיגת ההעלאות. אחרי הכל הדרך הכמעט בלעדית להילחם באינפלציה היא להעלות ריבית.
ולמה פישר התייחס דווקא לריבית המשתנה? התשובה לכך פשוטה: בנק ישראל פרסם דוגמה מספרית ולפיה אם הבנק מעלה את הריבית ב-2%, קופץ החזר המשכנתא שצמוד לפריים ב-18%. בינתיים הוא כבר העלה את הריבית ביותר מ-1% וכבר הצהיר כי יעלה את הריבית בתוך שנה ב-1.5% נוספים. אני אוסיף כי גם אחרי השנה הזו הוא יעלה את הריבית בעוד כמה אחוזים.
מלכודת הדבש
מי שילווה כסף בריבית קבועה - לא ייכנס למשחק כזה, שכן ההחזר שלו יישאר קבוע פחות או יותר, צמוד או לא. חשוב להדגיש שהאינפלציה הצפויה כרגע היא בשיעור של 4.5%, כלומר החזר משכנתא הצמודה יעלה בעוד שנה ב-4.5% נוספים, ואילו החזר המשכנתא הצמוד לפריים יעלה עוד ב-14% לפי מתווה העלאת הריבית.
זוהי מלכודת הדבש המדוברת. ריבית הפריים עדיין נמוכה במונחים היסטוריים, ואפילו נמוכה מאוד. האינפלציה עומדת על יותר מ-4%, ריבית בנק ישראל היא 3%, לכן אנו נמצאים בריבית ריאלית שלילית של 1% (!) זה לא יישאר כך בטווח הארוך. היסטורית, ריבית בנק ישראל היא ריבית חיובית של כ-3%-4% מעל האינפלציה.
מי ייפול ראשון?
ומי ייפול ראשון ממשכנתאות הענק? בראש ובראשונה הזוגות הצעירים - כל אלה ששמו את כל מה שיש להם ואת כל מה שאין להם בדירת כבשת הרש. אם פישר יכול היה להגביל מישהו ספציפית - הוא היה מגביל רק את זוגות הצעירים. הרי אם מישהו מבוסס היה קונה דירה להשקעה רגע לפני תחילתו של תהליך העלאת הריבית הצפוי - הוא ככל הנראה היה מפסיד, מרגיש מכה קטנה בכנף, אבל לא מאבד את ביתו.
על רקע זה הפופוליסטים שדורשים להחריג את הזוגות הצעירים מהוראות פישר דומים לאלה שידרשו מהמשלה לאסור על מכירת סמים ואלכוהול, אבל להחריג את הצעירים מאחר שיש להם הרבה תסכולים וצריך לתת להם להתנסות. הרי איש לא יציע זאת כי כולנו יודעים שהצעירים הם אלה שנוטים להתפתות להנאות של טווח קצר.
הניצול הציני של מצבם הרע של הצעירים לצורך עשיית הון לא כלכלי, מבייש ומעציב. פישר לא עושה פעולות אלה על מנת לעזור לצעירים, אלא כדי לשמור עליהם שלא יעשו טעות. מי שצריך לעזור להם לא ליפול מהגג הם קובעי המדיניות בממשלה.
חלום הדירה מתרחק מהזוגות הצעירים
לבי עם הזוגות הצעירים שרואים כרגע איך חלום הדירה מתרחק מהם. אני גם מרחם על ההורים של צעירים אלה שנקרעים בין רצונם לעזור לילדיהם בהעברת כספים שחסכו במשך שנים, לבין ההבנה הפשוטה שלהם שהכסף שחסכו למטרה זו עדיין לא מספיק להון ראשוני לרכישת דירה.
כל מי שצפה בהתנפלות הלקוחות על דירות שעדיין לא נבנו וכאלה שמשלמים על דירה מבלי להבין באיזו קומה בדיוק היא נמצאת, מבין שיש כאן בועה מטורפת. ובועות מתנפצות בסוף.
על רקע זה אפשר להבין את ההחרגה של תושבי החוץ. אין ספק שציבורית ופוליטית מדובר בצעד טיפשי, אבל הסיבה לו פשוטה: אותו משקיע עשיר, בעל חווילה יפה במיאמי או פריז, השקיע 200 אלף דולר לצורך רכישת נדל"ן בארץ, כך שעלייה של 500 דולר במשכנתא תקזז או תאפס כליל את הרווח שהוא גורף מדמי שכירות, אבל לא תמוטט אותו כלכלית. לעומתו, זוג צעיר שיצטרך לשלם עוד 2,000 שקל בחודש על החזרי משכנתא, עלול ליפול בסופו של דבר.
בשירו של שלום חנוך מחכים למשיח יש שורות מסוימות שמזכירות את המצב הנוכחי. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול... אנשים קופצים מהגג... מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם.... הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם.... משיח לא בא.
יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
