שטח אש בפקיסטן: החיסול והמשחק הכפול
כמה ידעו הפקיסטנים על מקום המסתור של בן-לאדן? המדינה שמנהלת יחסי אהבה-שנאה עם הטליבאן מחד והמערב מנגד, חיה בפחד מתמיד מהודו ורק מגדילה את מאגר הנשק הגרעיני. גם סין קשורה לקוקטייל ההררי המסוכן. לאן הולכים מכאן?
על בסיס קבוע, כמעט יומיומי בתקופות מסוימות, ארצות הברית מבצעת חיסולים ממוקדים באמצעות מל"טים באזור גבול פקיסטן- אפגניסטן. באופן קבוע לא פחות, המחבלים באזור מוציאים לפועל פיגועי התאבדות, מארבים וחטיפות. אך כל אלפי ההרוגים הללו לא זכו לפרומיל מתשומת הלב התקשורתית שלה זכה מותו של אדם אחד השבוע – אוסמה בן-לאדן. חיסולו הפנה את עיני העולם למדינה רוויית סכסוכים שערעורה עלול לסכן את שלום העולם.
המדינה המוסלמית, השישית בעולם בגודל האוכלוסייה, סובלת משורה ארוכה של בעיות שאת חלקן היא נושאת מאז חלוקת הודו ב-1947 והפיכת פקיסטן לבית למוסלמים בדרום אסיה. כשליש מ-170 מיליון התושבים חיים בעוני וסובלים מרמת חינוך נמוכה מאוד.
חייל אמריקני משקיף לפקיסטן מגבול אפגניסטן (גטי אימג'ס)
באותה שעה, אליטה מושחתת ותאבת בצע מגינה על זכויות היתר שלה,
פוליטיקאים מסוכסכים מעשירים את חשבון הבנק שלהם ואת הצבא, ששלט בה יותר ממחצית מ-64 שנות קיומה. המדינה מתמודדת עם עליית כוחה של השמרנות הדתית האלימה: בשנה האחרונה בלבד נרצחו שני בכירי ממשל בפעולות התנקשות לאחר שהעזו לקרוא תיגר על חוק הקובע עונש מוות לכל הפוגע באיסלאם.
ביום של הפצצה
ב-1998 ביצעה פקיסטן ניסוי בנשק גרעיני, כמה ימים בלבד לאחר ש"האויבת הגדולה" שלה, הודו, ערכה ניסוי דומה. מומחים מעריכים כי איסלמבאד מחזיקה כיום במאגר הגרעין שגדל בקצב המהיר בעולם ומונה 80 פצצות, חומר המספיק לייצור עשרות פצצות נוספות וגם מגוון של טילים שיכולים לשאת אותן.
ניסוי פקיסטני בטיל. "המאגר יהפוך לרביעי בגודלו בעולם" (רויטרס)
במאמר ב"וול סטריט ג'ורנל" כתב בחודש שעבר ברוס ריידל, בכיר לשעבר ב-CIA ויועץ בכיר לשני נשיאים אמריקנים, כי עד סוף העשור הנוכחי מאגר ראשי החץ הגרעיניים של פקיסטן עשוי להפוך לרביעי בגודלו בעולם אחרי ארה"ב, רוסיה וסין. בעולם חוששים מהקוקטייל של מיליציות אסלאמיות חמושות והנשק הגרעיני העומד לרשות המדינה המוסלמית.
"כבר כמה שנים שארה"ב עוקבת מקרוב אחר המתקנים הגרעיניים של פקיסטן", אמרה ל-ynet ד"ר מירב משאלי-רם, מומחית לדרום אסיה המלמדת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. לדבריה, "הממשל בוושינגטון אף הודיע בעבר כי יש בידיו תכנית להשתלטות על מתקני הגרעין אם יהיה חשש לנפילתם בידי גורמים לא רצויים". היא הוסיפה כי ככל הנראה, האמריקנים עצמם אף מעורבים באבטחת המתקנים הגרעיניים.
בין הודו לטליבאן
"בתפיסה האסטרטגית הפקיסטנית, האיום הגדול ביותר הנשקף על המדינה היה ונותר הודו", מסבירה ד"ר משאלי-רם. מאז נפרדו השתיים, הן הספיקו לצאת לשלוש מלחמות ביניהן,
בעיקר סביב הריבונות על חבל קשמיר. "על פי תפיסה זו ידה של הודו תהיה על העליונה בכל עימות צבאי שיתפתח ביניהן ולכן באיסלמבאד עושים הכל כדי ליצור שינוי במשוואת הכוחות". השינוי הזה כולל את הקשרים עם אפגניסטן, השכנה ממערב.
"השלטונות באיסלמבאד תופשים כרגע את אפגניסטן כמדינה ידידותית להם, אך גם כזירה שעלולה להחליש אותם אם הודו תשיג בה השפעה. לכן חשוב לפקיסטן לשתף פעולה עם הטליבאן האפגני ולהעניק לו סיוע", מסבירה ד"ר משאלי-רם.
פקיסטן, יחד עם ארה"ב וסעודיה, טיפחה את הלוחמים האיסלאמים – בהם גם בן-לאדן – שהביאו לנסיגת הכוחות הסובייטיים מאפגניסטן בסוף שנות השמונים. לאחר הנסיגה, עלה כוח איסלאמי קיצוני - הטליבאן שמקורו בצפון פקיסטן. פקיסטן הכחישה כי סייעה להקמתו, אך רבים מהאפגנים שהצטרפו אליו התחנכו ב"מדרסות" במדינה.
תלמידי מדרסה באיסלמבאד שורפים סרטים ומוזיקה (גטי אימג'ס)
הטליבאן השתלט על אפגניסטן באמצע שנות ה-90, ופקיסטן הכירה בממשלתו שהחילה חוקי שריעה נוקשים במדינה. מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר טרפה את הקלפים והשיבה לזירה את ארה"ב. פקיסטן הצטרפה, לפחות ברמה ההצהרתית, למלחמה בטרור של ארה"ב.
אולם רק בחודש שעבר האשים מפקד צבא ארצות הברית, האדמירל מייקל מאלן, את שירותי המודיעין של פקיסטן בקשרים עם ארגון איסלאמי קיצוני הפועל באפגניסטן נגד הצבא האמריקני והודה כי מערכת היחסים הזו היוותה מקור למתיחות בין וושינגטון לאיסלמבאד.
"משחק כפול בעוצמה מדהימה"
בדו"ח שפרסם "לונדון סקול אוף אקונומיקס" היוקרתי ב-2010 נטען כי "פקיסטן משחקת משחק כפול בעוצמה מדהימה". כותב הדו"ח טען כי על אף עמידתה כביכול לצד ארה"ב במלחמה בטרור, ממשיכה פקיסטן, ובפרט שירות הביון שלה, לתמוך בטליבאן האפגני.
חיילים אמריקנים לצד נוודים בגבול פקיסטן-אפגניסטן (גטי אימג'ס)
"ברור שיש כאן משחק כפול ואפילו ארה"ב מודעת אליו זה תקופה ארוכה", אמרה ד"ר משאלי-רם והוסיפה: "פקיסטן זקוקה לכספי הסיוע האמריקני כדי להיאבק בטרור, אך חלק מהכסף הולך בכלל לחיזוק כוחה הצבאי ולהתחמשותה מול הודו. היו לא מעט טענות על כך שכסף אמריקני שמגיע לפקיסטן עובר לטליבאן האפגני וחוזר בדמות פיגועים והתקפות טרור נגד הכוחות האמריקניים המוצבים באפגניסטן".
לפי שעה, ארה"ב זקוקה לסיוע של פקיסטן כדי לשים סוף למלחמה באפגניסטן, על רקע כוונתה להתחיל להסיג את כוחותיה מהמדינה בתחילת הקיץ. פקיסטן משמשת בסיס מעבר משמעותי לאספקה עבור הכוחות האמריקניים באפגניסטן, שבו עוברים מי שתייה, מזון ודלק.
צבא פקיסטן עוצר חשודים בהשתייכות לטליבאן הפקיסטני (גטי אימג'ס)
לעומת תמיכתה בטליבאן האפגני, פקיסטן פתחה ב-2009 במערכה עקובה מדם נגד הטליבאן הפקיסטני, ה"תחריק-אי-טליבאן פקיסטן" (TTP). "השם המשותף לשתי התנועות הוא מקור לבלבול יותר מאשר להבנה", נכתב ב"ניו יורק טיימס", עם תחילת המערכה. התנועות חולקות אידיאולוגיה כללית ומאפיין אתני פשטוני, אך מטרותיהן שונות.
ה-TTP, שנוסד רק ב-2007 כקואליציה רופפת של תנועות, מוציא לפועל פעולות נגד השלטון הפקיסטני, מתוך שאיפה לשלוט באזור השבטי שבין פקיסטן לאפגניסטן (Federally Administered Tribal Areas). זהו אותו אזור שרבים האמינו במשך שנים כי הוא משמש מסתור לבן-לאדן.
בן-לאדן – הקלף המנצח של פקיסטן?
נשיא ארה"ב ברק אובמה כינה את אזור הגבול בין פקיסטן ואפגניסטן, "המקום המסוכן בעולם". השבוע התברר כי בן-לאדן שהה בשנים האחרונות במקום מסוכן הרבה פחות, אבוטבאד, מרחק הליכה קצר מהאקדמיה הצבאית היוקרתית, שאחד מבוגריה הוא מפקד הצבא הנוכחי.
חסן אסקרי, פרשן פקיסטני לענייני ביטחון, אמר השבוע לסוכנות הידיעות רויטרס כי יתכן שבן-לאדן זכה להגנה מצד כוחות הביטחון הפקיסטניים, לא בגלל שהם תמכו בחזון המלחמה הקדושה שלו במערב, אלא משום שהוא ככל הנראה נתפש כנכס בעל ערך רב, סוג של קלף מנצח בכל עימות עתידי עם הודו.
"אי אפשר לקרוא לפקיסטן מדינת טרור", אמר אסקרי. "הבעיה היא שיש אנשים שמגלים אהדה לקיצונים האיסלאמיים החמושים. עם זאת, לצבא הפקיסטני יש את היכולת להתגבר על הבעיה", אמר הפרשן הביטחוני.
פקיסטן עצמה העבירה בימים האחרונים כמה מסרים מבלבלים. איסלמבאד הכחישה כי ידעה על המבצע של הקומנדו האמריקני באובטבאד, אך מסרה כי מאז 2009 היא מעבירה ל-CIA מידע על האחוזה שבה הסתתר בן-לאדן. היא הזהירה מפני "תוצאות הרסניות" של פעולה דומה בעתיד.
מושארף זאידי, פרשן פוליטי פקיסטני אמר לרויטרס כי נראה שוושינגטון ואיסלמבאד מנסות יחדיו ליצור את הרושם שפקיסטן הושארה מחוץ לסוד המבצע. הסיבה לכך מובנת. רושם זה יאפשר לשלטון באיסלמבאד להתמודד טוב יותר עם הביקורת הפנימית שמופנית כלפיו מאז החיסול.
"שני דברים יכולים להיות נכונים בעת ובעונה אחת. זה שבן-לאדן הצליח לשמור על חייו ולחיות טוב עד 1 במאי תודות לסיוע של הפקיסטנים,
וזה שהוא נהרג ונקבר משום שהפקיסטנים סייעו להרוג אותו", כתב השבוע זאידי בטור דעה באחד העיתונים בפקיסטן.
אך במערכת המורכבת יש שחקן נוסף, קרוב הרבה יותר. אם יחסי ארה"ב-פקיסטן יעלו על שרטון אמיתי בגלל חיסולו של בן-לאדן, תסריט שנראה כרגע בלתי סביר, פקיסטן יכולה תמיד לסמוך על בעלת בריתה סין, המבקשת לבסס את מעמדה כמעצמה. לפני כחצי שנה דווח באל-ג'זירה: "כאשר נציג אמריקני שאל פעם דיפלומט סיני אודות תמיכתה הבלתי מתפשרת של ארצו בפקיסטן, השיב לו הסיני בסרקסטיות – 'פקיסטן היא ישראל שלנו'".
לפנייה לכתב/ת 
