חיסול בן לאדן והפער התרבותי

איפה הפגנות השמחה בעולם הערבי והמוסלמי על חיסולו של אוסמה בן לאדן? הרי דוברי האיסלאם למיניהם בכל רחבי העולם שבו והסבירו שזו דת של שלום ושל סובלנות וטענו כי בן לאדן ודומיו מעוותים את ערכי האיסלאם שהם הצדק והעזרה לחלש ולעני. מן הדין היה כי המוני מוסלמים מפקיסטן ועד מרוקו יפרצו בשאגות של שמחה אחרי שארה"ב פטרה אותם מעולו של "כופר" שהרג עשרות אלפים, רובם מוסלמים, וגרם לנזק חמור ל"תדמית החמלה" של האיסלאם.

לפי סיכום שפורסם בתקשורת, פעולות הטרור שבוצעו בידי ארגונו של בן לאדן או בהשראתו הביאו למותם של כ-10,000 בני אדם. בארה"ב נהרגו למעלה מ-3,000 והיו גם פיגועים במדריד, בלונדון, ובהודו (מומביי), אך רוב הפיגועים הגדולים התרחשו בארצות מוסלמיות כגון עיראק, פקיסטן, אפגניסטן וגם באיסטנבול, ג'רבה (תוניסיה), מרוקו, אידונזיה (באלי) ועוד.

לכך יש להוסיף את מיליוני ההרוגים בשם האיסלאם בדרום סודאן ובדרפור, באלג'יריה, בהודו, בפקיסטן ובבנגלדש. אלא שמאמיני האיסלאם אינם מקבלים עובדות אלה. הם טוענים כי מה שהמערב מכנה טרור אינו אלא תגובה צודקת לתקיפת האיסלאם על-ידי המערב. הם גם מציינים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כסיבה למצוקת העולם הערבי והאלימות השוררת בו.

תולדה של חינוך לקוי

מדינות האיסלאם מונות כ-1.2 מיליארד אנשים, שדמוקרטיה רחוקה מהם. אלה ברובן דיקטטורות המוכות בשחיתות, עוני, בערות, אבטלה ומחלות בממדים המסכלים כל אפשרות לפיתוח. אמנם המונים התחילו להתקומם נגד ממשלותיהם, אך בינתיים אין סימן להיווצרותם של דמוקרטיות. אנו דווקא עדים לתחייתם של כוחות רדיקליים איסלאמיים ולאומנים המנסים למשוך את המהפכות לכיוונם. אין במדינות ערב והאיסלאם כוחות ליברלים חזקים והדרך עוד ארוכה עד להקמת מדינות המבוססות על חופש הביטוי, זכויות האדם, שיוויון לנשים ובעיקר הפסקת האפלייה כלפי המיעוטים.

הבעיה נמצאת בחינוך. במדינות אלו מלמדים את התלמידים מגיל הגן להאמין בעליונות האיסלאם על שאר הדתות. אמנם האיסלאם מעניק כבוד ליהדות ולנצרות בהיותן דתות מונותאיסטיות המבוססות על גילוי אלוהי, אך קובע עם זאת שבני דתות אלה אינם בגדר מאמינים וכי האיסלאם היא הדת האמיתית הנכונה. החינוך האיסלאמי נמשך לאורך כל שנות הלימוד ונועד לחקוק את האמת האיסלאמית על מצוותיה, אגדותיה ועליונותה. כך נבנית בצורה שיטתית הזהות המרכזית של האדם במדינות ערב.

היחס המפלה במדינות ערב למיעוטים הלאומים והדתיים הוא תולדה של חינוך זה. המוסלמי, שגודל וחונך על עליונות האיסלאם, נאלץ להתמודד עם מציאות עגומה, שדווקא מדינות האיסלאם הן מן העניות והבלתי מפותחות על פני כדור הארץ מול המערב המצליח והמתקדם. דילמה זו יוצרת משברי זהות חמורים שאחד מביטוייה היא הרצון לכפות בכוח את האיסלאם על "הכופרים", כולל ממשלות ערביות הנחשבות חילוניות, אפילו תוך הפעלת אלימות אכזרית ביותר. זה הסיפור של בן לאדן וגם הסיפור של התגובות המנוגדות והעמומות בעולם הערבי לחיסולו.

כל עוד לא יבוצעו רפורמות יסודיות בחינוך במדינות ערב והאיסלאם, יתקשו מדינות אלה להקים דמוקרטיות המבוססות על חופש וסובלנות. בחירות חופשיות שיביאו לשלטון אלמנטים איסלאמיים או לאומנים קיצונים, שיטילו משטר חדש של עריצות, אין משמעותן דמוקרטיה.

צבי מזאל הוא שגריר ישראל לשעבר ברומניה, מצרים ושבדיה. עמית המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה