הציונות, לפי הרב בן-נון
מיציאת מצרים ועד קום המדינה, מרבי נחמן והרב קוק עד גורדון ובן-גוריון. בספר "נס קיבוץ גלויות" הרב יואל בן-נון מציע מעין "סדר" ליום העצמאות, ומצביע על השילוב הנכון להמשך חיינו בארץ - ציונות ואמונה, לאו דווקא דתית
יום העצמאות מסמן את העובדה שדברים לא הגיוניים עדיין קורים. קבוצות של יהודים עזבו את בתי המדרש והאוניברסיטאות בחוץ לארץ ובאו לגדל פה חיטה ועגבניות. לא הייתה להם שפה אחת, וגם המקום שהגיעו אליו הופיע במפות כחלק מאימפריות זרות. אבל יהודים המשיכו לבוא ועבדו בעבודות שלא הכירו, ואחר כך גם נלחמו על מה שהוכרז כזכותם ההיסטורית. 63 שנים אחרי שהצביעו בעדם, עדיין קשה להסביר איך זה קרה.
יש לנו לא מעט חגים שבמרכזם עומד אי של אי-היגיון, אבל בניגוד לחגים אחרים, שעמוסים בטקסים ומנהגים, יום העצמאות עומד די עירום. לא משלוח מנות, לא תקיעה בשופר, לא קריאת מגילה ולא הדלקת נרות. למעט טקסים ממלכתיים, הוא נטול מסורת. ותסלחו לי, אבל הדלקת פחמים זה לא נחשב.
ליום העצמאות מגיע יותר. וזו הסיבה שהרב יואל בן-נון יצר ליום הזה משהו מיוחד בשבילו. הוא כתב לו הגדה. ספרו "נס קיבוץ גלויות" (הוצאת ידיעות ספרים) הוא בעצם הצעה למסורת לאומית חדשה לחגיגות יום העצמאות.
נגד הפוסט-מודרניזם
"הספר נכתב מתוך תחושת עומק שיש תסכול וייאוש בחלקים שונים של הציבור", מסביר הרב בן-נון את הולדת הספר, "יש אכזבה לאחר שהמאווים שהיו לאנשים כלפי המדינה לא התממשו. אני רואה פוסט-ציונות כבר שנים רבות בכל המחנות, ובמיוחד במחנה הדתי-לאומי. העקירה מגוש קטיף, האכזבה מכך שהם ציפו שהמדינה
תהיה ראשית צמיחת גאולתנו עם תקוות לארץ ישראל השלמה הולידו פוסט-ציונות. גם במחנות אחרים אפשר לראות בבירור התרחקות מהציונות.
"מצד שני, ישנה התעוררות ציונית מחודשת מצד אלה שמבינים שבלי לכונן מחדש את הבסיס המשותף - מדינת ישראל תהיה בסכנה. הספר שלי בא להציב בסיס ציוני מאמין, שלא תלוי בשאלות העומדות במחלוקת, כמו הצבת גבולות. עיקרה של מדינת ישראל הוא קיבוץ גלויות. עיקר מושג ה'גאולה' הוא שיבת עם ישראל לארצו, ולא ארץ ישראל שלמה, ואת זה אני מנסה להראות בספר. אני מקווה שהמבט הזה יאפשר לאנשים להתעשת מהאכזבות והייאוש. אני מזכיר בספר לא פעם שמתייאשים רבים היו כבר ביציאת מצרים ובתקופת השופטים - אין בייאוש חידוש, אבל צריך לדעת להתגבר עליו".
הרב בן נון מפנה את גבו לייאוש והמחלוקות. הוא מחפש חיבורים, ומוצא אותם בצירוף של יהדות וישראליות.
"אני ציוני מאמין", הוא מצהיר, "וזה החיבור בין יהודי לישראלי. יש לנו לא מעט יהודים בחברה שאין דעתם נוחה מזהותם הישראלית - הם רוצים להיות רק יהודים. ויש יהודים שרוצים להיות רק ישראלים. אני חושב שאי-אפשר בלי החיבור. כל אריג יש בו שתי וערב. חוטי השתי הם הקשר בין עבר לעתיד, וזו הזהות היהודית, וחוטי הערב הם ההקשר של כאן ועכשיו, וזו הזהות הישראלית, ואי אפשר בלי שניהם.
"הזהות היהודית היא זו שתרמה תרומה מכרעת להישרדותנו בגולה, אבל היא לא הצליחה לחולל את התקומה, כי היא מכוונת להישרדות ושמרנות. מצד שני, הזהות הישראלית לא הייתה יכולה להסביר מדוע ולמה הוקמה מדינה יהודית בארץ ישראל. החיבור ביניהם הוא היסוד. גם נוסח מגילת העצמאות משקף את התופעה של החיבור הזה, ולכן היא מבהירה שבארץ ישראל קם העם היהודי".
הצעה לסדר
הספר "נס קיבוץ גלויות" בנוי מחמישה שערים המסודרים בסדר כרונולוגי - מליל הפסח ויציאת מצרים, דרך יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ועד ליום העצמאות. כל שער מכיל בתוכו מאמרים פרי עטו של הרב, העוסקים בתפיסת הגאולה במקרא ובחז"ל, פריחת רעיון הציונות בגלות ועד
הקמת מדינת ישראל, ואליהם נלווית מקראה לליל העצמאות: פרקי תפילה, הגות, ספרות ושירה שליוו ועודם מלווים את תהליך הגאולה הציוני.
"הספר הזה מתבסס על מה שעשינו אצלנו בבית יחד עם קבוצות שונות של תלמידים ואורחים", מסביר הרב בן נון, "אין כאן סיפור, אלא הצבת דמויות מפתח שהיו בדרך מהכיסופים עד להקמת המדינה. לכן מופיעות שם דמויות כמו רבי יהודה הלוי, רבי נחמן מברסלב, משה מונטפיורי, יהודה אלקלעי, בנימין זאב הרצל, א"ד גורדון, הרב קוק, הרבי מגור, אבא קובנר והוא מסתיים בדוד בן גוריון ומגילת העצמאות.
"כל אדם בליל העצמאות מתבקש לבחור דמות ולקרוא קטע. שתי דמויות שאני אוהב במיוחד הן משתי קצוות החברה הציונית - ארתור רופין ואורי צבי גרינברג. רופין מינימליסט, איש כספים שהשקיע בהשגת הכסף למימוש התוכנית הציונית, ואורי צבי גרינברג ששר את שירת הגאולה בכל עוצמתו. אני אוהב את הציטוט של רופין שמשרטט את הבסיס למאמץ הציוני, שמתאר את העבודה שלו, 28 שנים אחרי שהגיע לארץ כ'ניסים על גבי ניסים' ומסיים בכך שהוא 'מוכרח להאמין בהשגחה עליונה'. וזה אומר
יהודי חילוני בנקאי, איש כספים ולא איש של דרשות רבניות. אני מעדיף את האמירה שלו על כל דרשה של אנשים שזו השפה הרגילה שלהם".
בסיום הספר מופיע דוד בן גוריון. בן-נון מצטט מדברים שאמר חמישה ימים לאחר תום מלחמת העצמאות: "דורנו זכה לגדולות ונצורות, יצאנו משיעבוד לגאולה... פתחנו פתח לקיבוץ גלויות, אבל אל ירום ליבנו, לא בזכותנו בלבד עשינו את החיל הזה". בהמשך מצהיר בן-גוריון כי יש בהקמת המדינה הזו ראשית גאולה.
"זו ציונות דתית? אני לא אוהב את המושג ציונות-דתית כי זה ביטוי שבטי", אומר הרב. "המטרה שלנו היא כלל ישראל. אנחנו צריכים לחתור לחיבור. הקטע הזה של בן גוריון - אם היה מאחוריו זקן וכיפה היו קוראים לה ציונות-דתית. אבל דבריו, כמו דבריו של ארתור רופין, מראים שציונות מאמינה קיימת בקרב חובשי כיפה ובקרב חובשי כיפת שמים".
לפנייה לכתב/ת 
