קובי בראיינט: אולי כבר אפשר להפסיק להשוות
גם אחרי התבוסה מול דאלאס, עדיין מוקדם להספיד את בראיינט והשושלת שישאיר, בלי שום קשר למייקל ג'ורדן. בעצם, עכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלו
1. קובי בראיינט הוא לא מייקל ג'ורדן. בואו נתחיל בנקודה הזו. בסך הכל מדובר בשחקן אדיר, עם יכולות מדהימות, שיודע לעשות כמעט הכל וגם זכה בחמש אליפויות (אם כי לא תמיד כשחקן המוביל). קובי בטח לא נעלב מכך - הוא שחקן ענק, אבל הוא עדיין לא מייקל ג'ורדן.
הצטרפו לפייסבוק של ynet וקבלו עדכונים חמים וסרטונים בלעדיים
2. הסטטיסטיקה. בראיינט מחזיק בכמה שיאים ואפילו מתקרב לג'ורדן בחלק מהמספרים של הפלייאוף, אבל הפעם דברים לא עבדו לו. במשחק הראשון מול דאלאס הוא קלע 36, אבל נחנק בדקות הסיום. במשחק השני הוא הסתפק ב-23 ושוב נחנק לפני הישורת האחרונה. בשלישי הוא ירד ל-17, כשהמחליפים הסתדרו מצויין עד שהוא נכנס לקראת הסוף. את הרביעי הוא הפסיד כבר אחרי הרבע השני (סיים עם 17).
קובי נפרד מנוביצקי. לא כוחות בחצי גמר המערב (צילום: EPA)
3. שאלת האופי. קובי בסך הכל סיים 'עוד עונה' סדירה נחמדה מבחינתו, אך עם סדרת פלייאוף מבישה מול דאלאס, שתהדהד עוד שנים ארוכות. לוס אנג'לס לייקרס הושפלה מול קבוצה טובה של המאבריקס, אך עדיין לא קבוצה שאלופה לא אמורה להסתדר איתה. לא ברור מה הלך בחדר ההלבשה, אבל ווינר אמיתי חייב היה לדעת לשים הכל בצד 'קאם פלייאוף טיים'.
4. הכינו את המטאטא. קובי הודח שלוש פעמים בסוויפ ועוד שלוש פעמים בחמישה משחקים. ג'ורדן, לשם השוואה, הודח פעמיים ללא מענה (3:0) בידי בוסטון בתחילת הקריירה, אבל עשה זאת בקבוצה שהיתה בעיצומו של תהליך בנייה, כשהוא נלחם עד הסוף. בסדרה הראשונה הוא קלע 43.7 נק' בממוצע, עם 6.3 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים. בסדרה השניה הוא הסתפק ב-35.7 ו-6 אסיסטים.
מייקל ג'ורדן האחד והיחיד. קובי אפילו לא חיקוי (צילום: רויטרס)
קובי? הוא חתום על התבוסה הגדולה בתולדות הלייקרס בפלייאוף מהמשחק האחרון, אבל גם לא ממש הראה ניצוצות של מלחמה בסדרות ומשחקים גדולים אחרים. בהופעת הפרידה מול המאבס הוא קלע 17 ומסר אסיסט אחד, בהופעת הפרידה הקודמת מול בוסטון ב-2008 הוא קלע 22 ומסר אסיסט אחד. בפלייאוף 2006 הוא הובס בידי פיניקס עם 24 נקודות ואסיסט אחד.
5. מנהיגות? אין מצב. בתור אחד שאמור להיות המנהיג של הקבוצה, קובי שידר הופעה עלובה. עזבו את התבוסה ב-36 הפרש, קחו את מה שעשו למאר אודום ואנדרו ביינום לדירק נוביצקי וג'יי ג'יי בראה. אין מצב שמנהיג אמיתי ייתן לאירועים כאלה לקרות בקבוצה שלו, אין מצב שמנהיג אמיתי ייתן לפיל ג'קסון להיפרד ככה מהמשחק.
איפה המנהיגות, איפה? יש לקובי סיבה להתחבא (צילום: EPA)
6. אולי בכל זאת. מצד שני, תמיד יהיו את אלה שיגידו שג'ורדן שיחק בתקופה אחרת, שכיום הכדורסל הוא הרבה יותר תחרותי, הרבה יותר אתלטי והרבה יותר קשה. קובי עושה דברים מדהימים מדי עונה, מצליח להישאר בטופ לאורך זמן, משחק הרבה פעמים פצוע ומצליח לעשות דברים יפים, גם כששחקני המשנה שלצידו מתחלפים.
7. עכשיו מגיע המבחן האמיתי. כשחושבים על זה, אולי אנחנו קצת ממהרים לקטול את קובי. אחרי הכל, לבראיינט יש עוד 4-5 שנים לתת וללייקרס יש עדיין קבוצה שהגיעה לארבעה גמרים רצופים וזכתה פעמיים. דווקא עכשיו יש לקובי אפשרות לעשות משהו שאפילו מייקל לא עשה - לקחת אליפות בלי קואץ' פיל.
8. קובי בטח לא נעלב מכך. הוא שחקן ענק, אבל הוא עדיין לא מייקל ג'ורדן.
לפנייה לכתב/ת 
