המנקות באונ' בן-גוריון שבתו: "אנחנו לא שקופות"

עובדות הניקיון באוניברסיטת בן-גוריון, המאוגדות במסגרת כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי, השביתו היום (שני) את שירותי הניקיון באוניברסיטה. מדובר בשביתת אזהרה בת יום, בעקבות חודשים של ניסיונות שווא להגיע להסכם עם הקבלנים בקמפוס. במקביל לשביתה קיימו העובדות הפגנה המונית בכיכר המרכזית של האוניברסיטה, יחד עם אגודת הסטודנטים ו"צ"ח - סטודנטים למען צדק חברתי". הן מחו על תנאי ההעסקה שלהן.

גיתה גרינקביץ', בת 35, עובדת כבר שש שנים כפועלת ניקיון באוניברסיטה. היא קמה בכל יום בארבע וחצי בבוקר, מכינה את בתה בת ה-15 לבית הספר, ובחמש וחצי עולה על האוטובוס לעבודה כדי להגיע בזמן. היא עובדת 8 שעות בניקיונות, ובמהלכן מנקה את השירותים, כיתות הלימוד והמעבדות במחלקה ללימודי רפואה.

"היינו במשא ומתן במשך כמה חודשים, ביקשנו כמה תנאים סוציאליים פשוטים, אבל הם לא רצו להגיע איתנו להסכם", סיפרה. "מדובר בתנאים מינימליים כמו ביגוד, אבל הם לא רוצים אפילו להכיר בנו. לא מספיק שאנחנו שקופות, לא רואים אותנו גם ככה, אפילו המעסיקים שלנו לא רואים אותנו. מה שהכי פוגע הוא שבחודש שעבר, בגלל קיצוצים אצל הקבלן, אפילו משכורת מינימום של 2,800 שקל לא קיבלתי".

גרינקביץ' הוסיפה: "אני רוצה לראות את הקבלן חי מהמשכורת הזו חודש אחד. שישלם גם את הוצאות המחיה, ייתן אוכל לילדים שלו וישלם משכנתא. אני מנקה את החרא בשירותים, ועובד אוניברסיטה מנקה את החרא במעבדות של החולדות".

בינואר האחרון הכריזו חברות הוועד על סכסוך עבודה מאורגן, ובחודשים האחרונים התקיים משא ומתן בינן לבין הקבלנים כדי לגבש הסכם קיבוצי. אולם בכל חודשי המשא ומתן, אמרו בוועד העובדים, סירבו הקבלנים לשמוע על הדרישות, ולהכיר בעצם זכותן של המנקות להציג דרישות כלשהן ואף להתארגן.

"אומרים לנו - מי אתן שתבקשו?"

יו"ר ועד עובדות הניקיון, מרי ונסובסקי (55), מספרת: "'מי אתן שתבקשו תוספת שכר', צעק עלינו הקבלן, אבל העלבונות, הזלזול וההשתקה רק מחזקים אותנו לא לוותר ולהבטיח את זכויותינו". לדבריה, "החלטנו לשבות היום, כדי להבהיר לקבלנים ולהנהלת האוניברסיטה שאנחנו לא שקופות ושלא נוותר עד שנזכה בתנאי עבודה הוגנים".

18 שנים מרי עובדת עם אותו הקבלן. היא קמה בחמש בבוקר, יוצאת בחמש וחצי ומגיעה בשש לעבודה באוטובוס. היא זו שאחראית על העובדות, ומתרוצצת בין 7 בניינים ענקיים כדי לוודא שהכל נקי. "כל היום מנקים ומנקים ומנקים. בצהריים יש הפסקה של חצי שעה. אנחנו מסיימות והולכות הביתה, בלי יחס, בלי מישהו שמעריך את מה שאנחנו עושות. רק תנקי, תקחי, תביאי. עבודה. זו העבודה שלנו. לפחות שנקבל את היחס ההולם. אין משכורת, יש קיצוצים, לפני החגים מקצצים במכסת העובדות. בחגים לא משלמים לנו תוספת. די, נמאס לנו מזה. רק תעבדו ותלכו, ואם תבקשו  - מי אתן שתבקשו".

מרי ציינה כי הקמת הוועד דרשה אומץ רב, בשל התנגדות הקבלן והאוניברסיטה. "יש המון מכשולים, אבל אנחנו בשביתה ראשונה. זו שביתה היסטורית של עובדות ניקיון, ואנחנו מקוות להצליח". אסף בונדי, רכז מטה דרום בכוח לעובדים, הוסיף: "מביש שדווקא באקדמיה משתפים פעולה עם ניצול כה מחפיר של נשים עובדות", הוסיף.

מאוניברסיטת בן-גוריון נמסר בתגובה: האוניברסיטה היא מוסד ציבורי בעל תקציב מוגבל. במציאות מושלמת, ובעולם שבו לאוניברסיטה אין תקציב מוגבל, גם מאות המנקות המועסקות בשליש משרה, היו צריכות להיות חברות סגל האוניברסיטה. אך בחיים לא מושלמים, וכל עוד לא יוקצה המימון הציבורי לכך, העסקה ישירה של מאות המנקות תבוא בהכרח על חשבון תחומים אחרים, אשר נמצאים בליבת העיסוק של האוניברסיטה, שהם כידוע מחקר והוראה. האוניברסיטה מעסיקה את עובדי הניקיון באמצעות קבלן, בדומה לכל מוסדות הציבור במדינת ישראל, כגון משרדי הממשלה, הכנסת, בתי המשפט

ובתי החולים. יחד עם זאת, האוניברסיטה רואה את עצמה מחויבת לשמירה על תנאי העסקה הוגנים ומכובדים של עובדי הניקיון ועל זכויותיהם, והיא מקפידה על מיצוי מלוא הזכויות המגיעות להם על פי חוק מהקבלנים המעסיקים אותם".

עו"ד שלום בר, המתמחה בתחום דיני עבודה ומייצג את חברת הקבלנים איתן שמיר ונוטרי ציון, אמר בתגובה: "היינו עם הוועד במשא ומתן. המנקות באו בדרישות מופרכות, ובשלב מסוים באופן חד צדדי ניתקו איתנו מגע. מטרת השביתה היא ליצור פרובוקציה, ואולי מנוף למשא ומתן כוחני. אין לשביתה הזו כל קשר למציאות. יש לציין כי מדובר בחברות ותיקות המקפידות הקפדה יתרה על זכויות העובדים, וקשורות בהסכם קבלני עם האוניברסיטה. שתי החברות חברות באיגוד הכלל ארצי של מפעלי הניקיון והתחזוקה בישראל, והן מחויבות להסכם הקיבוצי ועומדות בכל התנאים הנגזרים ממנו".