תביעות בין אחים בטענה של גזל הירושה
במקרים רבים, אחד מהאחים לוקח על עצמו את נטל הטיפול בהורים המזדקנים, בעוד האחים האחרים ממשיכים בשקט בחייהם ואינם טורחים להתעניין כלל בהתנהלות הטיפול בהורה הקשיש ובעלויותיה. עם מות ההורים, הם פתאום נזכרים
באחרונה הולכת ומסתמנת מגמה של הגשת תביעות בין בני משפחה, לאחר מות ההורים. מדובר בתביעות המוגשות נגד בן המשפחה שנטל על עצמו לטפל בהורים בשנותיהם האחרונות. תביעות שכאלה מתאפיינות בטענות על הוצאת כספים במרמה, ריקון נכסי המשפחה, צמצום העיזבון וגזל.
במקרים רבים, אחד מהאחים לוקח על עצמו את נטל הטיפול בהורים המזדקנים, בעוד האחים האחרים ממשיכים בחייהם, נהנים מהשקט כתוצאה מאותו טיפול מסור בהורים, ואינם טורחים להתעניין כלל בהתנהלות הטיפול בהורה הקשיש ובעלויותיה.
בשל מגבלות פיזיות עד כדי סיעודיות, ובשל התמשכות הטיפול, מבקשים רבים מההורים להיעזר בילדיהם לקניות ושאר סידורים, ומעניקים להם זכות חתימה בחשבון הבנק שלהם.
בחלוף שנים של טיפול בכל צרכי הקשיש ושמירה על רמת חייו הגבוהה, עלולים חשבונות הבנק של הקשיש להתרוקן, כשההוצאות על מילוי צרכיו עלולות לעיתים להגיע ליותר מעשרת אלפים שקל בחודש.
לאחר מות ההורים, עם חשיפת העיזבון המצומק, חשים רבים מהאחים האחרים מרומים ומפריחים האשמות קשות נגד אחיהם בדבר הברחת נכסים והשתלטות על הון המשפחה. משם הדרך קצרה הדרך להגשת תביעות שווא.
תופעה זו רווחת בעיקר במשפחות מבוססות, בהן היה ידוע לילדים כי ההורים מחזיקים חשבונות בנק שמנים ונכסים מרובים. כשנחשף מיעוט העיזבון עולה החשד שהאח או האחות שטיפלו בהורים גם מעלו בכספים ולמעשה רוקנו את נכסי ההורים בעודם בחיים.
כך מוצאים את עצמם מאות ישראלים שסעדו את הוריהם באהבה ובכבוד כשהם מואשמים בגזל, זאת חרף העובדה שהעניקו ממיטב זמנם בטיפול בהורה, ופטרו את יתר האחים מלשאת בנטל.
נגד הבנים הסועדים מוגשות תביעות שונות, בין אם תביעות להשבה ובין אם תביעות אחרות. בתביעות אלה מוצא עצמו האח הסועד תחת מתקפה, בה הוא מתבקש להציג הוכחות חותכות להוצאותיהם של ההורים בעודם בחיים ולאורך שנים.
כך נמצאים הבנים והבנות שסעדו את הוריהם הקשישים במצב נורא: לאחר שהקדישו שנים לרווחתו של ההורה מתוך מחויבות רגשית ומצפון מפותח, כעת לא רק שאינם זוכים להוקרה המגיעה אליהם, אלא הם מותקפים קשות על ידי בני משפחתם, בהיכל בית המשפט, תוך שהם נדרשים לספק הסברים וראיות לכך שהם אינם גנבים.
שכר הטרחה לא מוחק את החרפה
הגיע אליי לא מזמן סכסוך בין שתי אחיות, שאחת מהן התגוררה בארץ בעוד השנייה מתגוררת בארה"ב. לאחר שאמן של הבנות חלתה באלצהיימר, הסכימו הבנות שהאם והמטפלת הסיעודית שלה יעברו לגור בביתה של הבת בישראל, יחד עם בני משפחתה של הבת. לאורך התקופה, שנמשכה כחמש שנים, הרבתה האם למשוך כספים מחשבון הבנק שבבעלותה באמצעות מכשיר הכספומט, כספים שמעולם לא הגיעו לידי בתה. בכל אותן שנים בהן התגוררו האם והמטפלת בביתה של הבת, הן לא חויבו בהשתתפות בהוצאות הבית.
לאחר פטירת האם, והגשת הצוואה לקיום הגיעה האחות מחו"ל, הגישה התנגדות לצוואה, וכן תביעה להשבת כספים כנגד האחות, בטענה שזו רוקנה את עזבונה של האם והבריחה נכסים לרשות עצמה.
לאחר הליך ארוך ומייגע, שוכנע בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, שהתנהגותה של הבת שטיפלה באם היתה ללא רבב. האחות התובעת חויבה אמנם בהוצאות משפט בגין התביעה, אולם לא היה די בהוצאות אלו כדי לכסות את הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם לאחות הנתבעת.
אפס מגיע לך! (צילום: Shutterstock)
במרכז תביעה נוספת בה טיפלתי הועלו האשמותיה של אשה נגד אחיה. לאחר שאבי המשפחה הלך לעולמו, לקח על עצמו הבן לסעוד את אמו ולדאוג לה, וזאת לאחר שאחותו העדיפה להתעסק בענייניה שלה. במהלך השנים ביקר הבן אצל אמו מידי יום. בשלב מסוים, ביקשה האם כי הבן יטפל גם בנושא ניהול כספיה, לרבות ביצוע תשלומים שונים.
הבן טיפל במסירות באמו וסעד אותה עד יומה האחרון, כשכל אותה תקופה העדיפה האחות לטמון את ראשה בחול, ולעסוק בענייניה. לאחר מות האם, התברר לאחות שבחשבון הבנק של אמה לא נותרו הכספים להם ציפתה, והיא הגישה נגד אחיה תביעה להשבה בטענה שדילל את העיזבון.
במהלך הדיונים נאלץ הבן להוכיח שכל הכספים שמשך שימשו לכיסוי צרכיה של אמו, משימה לא קלה, במיוחד אם הדברים לא תועדו מבעוד מועד על ידו.
מקרה תביעה נוסף עסק באם קשישה לה ארבע בנות. האם הקשישה היתה קרובה מאוד לאחת מבנותיה, שטיפלה בה במסירות ולאורך שנים. האם, שביקשה להכיר תודה לבתה, החליטה להעביר לה סכום כסף במתנה. לאחר פטירת האם פנו שאר האחיות אל בית המשפט, שם הגישו תביעה להשבת המתנה, וזאת מפני שלטענתן זכתה אחותן במתנה במרמה. הדיונים בתיק זה נערכים כעת בבית המשפט לדיני משפחה באזור המרכז.
החלטתם לטפל בהורים, איך עושים זאת נכון?
ההחלטה לטפל בהורים היא חובה מוסרית וברוכה, אבל הסכנות המשפטיות הכרוכות בה מרובות. על כן מומלץ לנקוט מספר צעדים הכרחיים שיבטיחו את מי שהקדיש מזמנו, מרצו וכספו במצוות הטיפול בהוריו בשנותיהם האחרונות, שמא ימצא את עצמו למחרת ההלוויה נתבע על ידי אחיו וקרובי משפחתו.
שיתוף כלל האחים – מומלץ לשתף את כלל האחים בהתנהלות הכספית של ההורים, כדי שהידיעה על "התרוקנות הנכסים" של ההורים לא תבוא עליהם בהפתעה. שיתוף שכזה יעשה בכתב או באמצעות הקלטת השיחות. כן יש לשקול להוציא לכל אחד מהאחים דו"ח חודשי מפורט המציין את ההוצאות.
יידוע האחים בהוצאות חריגות – מומלץ גם לעדכן את כלל האחים בכל פעולה חריגה. יש להגיע להסדר לגבי ביצוע הוצאות חריגות, ולהכריע אם הוצאות שכאלה דורשות הסכמה מצד האחים, או הסתפקות ביידוע האחים בביצועה בלבד. בכל מקרה, הדבר ימנע טענות בעתיד על ריקון הירושה והברחת נכסים.
תיעוד בכתב – מומלץ לשמור תיעוד בכתב של כל הוצאה והוצאה, מקטנה עד גדולה, מקבועה ועד חד פעמית. במקרה של העסקת עובדים זרים, יש לשמור חוזים, לרבות אישור קבלת תשלום (כגון פדיון ימי חופשה, מתנות, ביטוחים, דמי כיס, וכדומה).
תיעוד בווידיאו – במקרים של הוצאות חריגות בגודלן, כדאי לתעדן באמצעות וידאו. יש לתעד את ביצוע ההוצאה לרבות בקשתו של ההורה לביצוע ההוצאה. מדובר בראיה שתחזק את הרושם כי מי שהיה אחראי להוצאות הרבות היה ההורה ולא הבן שטיפל בו.
קבלת הוראות בכתב - עד כמה שניתן, יש לבקש הוראות בכתב מההורים בכל פעם שהם רוצים להעביר לכם כספים למילוי צרכיהם, או לכל צורך אחר. הבקשה יכולה לחזק את הראיות במקרים של מחלוקות שיועלו מאוחר יותר.
- עו"ד רועי קורץ מתמחה בדיני משפחה, תביעות משפחתיות, ניהול עזבונות, ערעור על צוואות ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
ולאן נעלמו עוד 100,00 שקל?
צילום: shutterstock
עו"ד רועי קורץ
מומלצים
