הדלפת ארד: "למה נתניהו והיועמ"ש הסתירו?"
פרשת ההדלפה נסגרה במחשכים - עוזי ארד "פרש כדי לשוב לאקדמיה". בתחילה נמסר ש"איש מהלשכה לא הדליף", גורמים משפטיים בכירים תוהים מדוע לא יצאה הודעת הבהרה בתום החקירה המחודשת. ויש עוד שאלות קשות, שבלשכת ראש הממשלה טרם התייחסו אליהן
הדלפות, הכחשות, ובעיקר הסתרות. שאלות קשות עולות מפרשת הדחתו של עוזי ארד מתפקידו כראש המטה לביטחון לאומי בלשכת ראש הממשלה. אמש (יום ג') נחשף כי ארד הוא שהדליף מידע רגיש בפרשה שחקר השב"כ, ובעקבות חידוש חקירה אולץ להתפטר. אז רק התחילה מסכת ההסתרה - וגורמים משפטיים בכירים מתחו בשיחה עם ynet ביקורת חריפה על כך שלא נמסר מידע לציבור. אבל מהסיפור עולות תהיות נוספות וקשות.
"לא ייתכן שהיועץ מעדכן את הציבור על כך שאיש מלשכת ראש הממשלה לא נמצא כמדליף, אולם כאשר מתגלה לאחר מכן כי ארד הוא המדליף - היועץ לא טורח לעדכן את הציבור", אמרו הגורמים המשפטיים הבכירים, "מה הוא חשב, שהסיפור לא יתגלה? וינשטיין היה חייב להוציא הודעת עדכון שאומרת שארד פרש בגלל שנמצא שהוא המדליף".
נתניהו וארד בישיבת קבינט (צילום ארכיון: יריב כץ)
ההדלפה עצמה התרחשה ביולי 2010 - לא ברור באיזה עניין בדיוק - וההודעה הראשונה על הבדיקה יצאה בינואר השנה, אז טען משרד המשפטים כי "השב"כ חקר בחודשים האחרונים חשד להדלפה של מידע רגיש לאור פניית ראש הממשלה בנושא".
בהודעה לעיתונות נכתב אז כי החקירה התקיימה בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ועל דעתו. עוד נכתב כי "במסגרת החקירה נחקרו שורה של אנשים הן בלשכת ראש הממשלה והן נוספים ובתום החקירה נמצא כי ההדלפה לא בוצעה על-ידי גורם כלשהו בלשכה".
פליטת פה שהחלה מחול שדים
שבועות מספר לאחר מכן מסרו מהשב"כ ליועץ המשפטי לממשלה כי הגיע מידע חדש בנושא. היועץ המשפטי וינשטיין אישר את חידוש החקירה, ובסיומה נטל ארד אחריות על השתלשלות האירועים - למרות שהכחיש את ההדלפה ואת הטענות שפעל במכוון - והודיע על פרישתו. "ארד ביקש מראש הממשלה לסיים את תפקידו על מנת לשוב לאקדמיה, אולם נתניהו הציע לו לשרת את המדינה בתפקיד דיפלומטי בחו"ל", נמסר אז מהלשכה.
כפי שפורסם אמש בערוץ 10, וינשטיין סבר כי מכיוון שארד מסר את המידע הסודי בפליטת
פה ולא באופן מכוון, אין להעמידו לדין. עם זאת, לדברי הגורמים המשפטיים - ברגע שהתגלה שארד אכן הדליף, "גם ראש הממשלה וגם היועץ היו חייבים להוציא הודעה בעניין, במיוחד לנוכח ההודעה מינואר".
בזמנו, אגב, אמרו בלשכת נתניהו שהוא הורה על בדיקה בשל הדלפת מידע "החשוב לביטחון המדינה", והשב"כ הוא שהחליט כיצד לבדוק זאת - וערך בדיקות פוליגרף. לפי ערוץ 10, ארד נכשל למעשה בבדיקה השנייה, אחרי שבדיקה ראשונה ערך ביוזמתו.
גורמים משפטיים נוספים דחו את הטענה שוינשטיין טייח את כל הפרשה, ואמרו בדומה לתגובת משרד המשפטים אמש, כי לא מדובר באירוע בעל גוון פלילי ולכן לא היה מקום לפתוח בחקירה פלילית. בתגובה הרשמית לא התייחסו במשרד המשפטים לסוגיית הסתרת המידע והצורך בהודעה נוספת.
גורם משפטי יצא להגנת היועץ ואמר כי "דבר לא נעשה בזדון. לא היה ניסיון להסתיר שום דבר. הכל היה בתמימות. ההודעה הראשונה שיצאה יצאה בעקבות פניות כאלו ואחרות".
הסיווג הביטחוני והדרכון
אולם מעבר להסתרת המידע, נשאלת השאלה כיצד - למרות המידע החדש שהגיע לשב"כ והבעייתיות לכאורה - המשיך ארד לעבוד למעשה עבור נתניהו, שרק בימים האחרונים שלח אותו לוושינגטון יחד עם מחליפו כראש המטה לביטחון לאומי, האלוף (במיל') יעקב עמידרור.
תהייה נוספת נוגעת לדרכון הדיפלומטי של ארד, שלא ברור אם נשאר ברשותו למרות חקירת השב"כ והפרישה. באופן רשמי נאמר במשרד החוץ ש"איננו נוהגים להתייחס לפרטים הנוגעים לדרכונים דיפלומטיים", אולם גורמים במשרד אמרו אמש כי "ראש ממשלה זכאי לתת לאנשי אמונו דרכון דיפלומטי. אין שום בעיה שראש הממשלה יתן דרכון דיפלומטי לשכן מלמטה, אם הוא רוצה לשלוח אותו בשליחות אישית.
"עם זאת, אם השב"כ תפס אותו על עבירת סיווג, אפילו קלה - זה ייראה רע מאוד שבן אדם שאין לו סיווג ביטחוני ונאלץ לעזוב את תקפידו בגלל רשלנות ביטחונית - הוא איש אמונו של ראש הממשלה, ומסתובב עם דרכון דיפלומטי. המינוי המיוחד הזה הוא בעייתי, כי אסור לתת בו אמון", ציינו הגורמים במשרד החוץ.
"היו חייבים להוציא הודעה". ראש הממשלה והיועמ"ש (צילום ארכיון: AP)
מ-ynet הועברו אמש שאלות ללשכת ראש הממשלה ולשב"כ גם בעניין האפשרות שראש השב"כ הקודם, יובל דיסקין, הודיע לראש הממשלה כי סיווגו של ארד יורד - ולכן אינו יכול להמשיך לשמש בתפקיד הרגיש.
לא התקבלו תגובות לעניין, וגם לא לתהיות בנושא המשך עבודתו של ארד, בסוגיית הדרכון הדיפלומטי ולגבי היעדר הודעה מעודכנת לציבור בפרשה.
הפרשה כולה מטילה צל נוסף על התנהלות לשכת נתניהו, שזכתה לביקורת חריפה במיוחד בשנה האחרונה, דווקא בעיתוי רגיש - נסיעת ראש הממשלה לוושינגטון לפגישה המדינית החשובה עם הנשיא ברק אובמה, ואחריה הנאום מול שני בתי הקוגרס, ברקע האיום הפלסטיני לבקש מהאו"ם הכרה במדינה בגבולות 67'.