המחדל בגולן: צה"ל לא ימנה צוות בדיקה חיצוני

הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, החליט שלא למנות צוות בדיקה חיצוני לתקרית פריצת הגדר ברמת הגולן על-ידי אזרחים סורים ביום הנכבה. כך נודע היום (ד') ל-ynet. למרות שבהיערכות לאירוע היו מעורבים מספר גורמים בצבא, וקיימת חשיבות שקצין חיצוני שאינו משרת בפיקוד צפון יבדוק את האירוע, פיקוד צפון יתחקר אותו בעצמו.

• עדכונים שוטפים גם בעמוד הפייסבוק של ynet
  

קצינים בכירים במילואים מתחו ביקורת על ההחלטה, ואמרו ל-ynet כי באירועים קטנים מזה בוצעו תחקירים בלתי תלויים. "אין עניין בעריפת ראשים, אבל יש עניין רב לרמטכ"ל לקבל תמונת מצב מקיפה ואובייקטיבית כדי שמחדל מסוג כזה לא יקרה בשנית", אמר אחד מהם ל-ynet, "זה כלי מאוד חשוב".

לאחר התקרית הגיע הרמטכ"ל גנץ לקטע הגדר שנפרץ בין "גבעת הצעקות" למג'דל שמס, בגבול שבין ישראל לסוריה, ושמע ממפקד אוגדת "געש", תא"ל אייל זמיר, את מה שאירע במקום שעות ספורות קודם לכן. הרמטכ"ל, כמו גם קצינים בכירים אחרים, הודו כי מדובר ב"אירוע לא טוב" שיש לתחקר אותו, וללמוד ממנו להבא. קצין בכיר במטכ"ל אף אמר בשטח בצורה כנה כי "אינו אוהב את מה שקרה".

המודיעין לא הובן נכון בשטח (צילום: רויטרס)

בעימותים האלימים נהרגו 4 מסתננים סורים ועשרות נפצעו. עשרות נוספים הצליחו להיכנס למג'דל שמס, ובודדים ניסו להמשיך במסעם ללבה של ישראל. כמה מהם נעצרו, אולם אחד מהם, חסן חיג'אזי, הגיע לתל-אביב,

התראיין לכלי התקשורת ונעצר.

קציני המילואים, שחלקם לקחו חלק בתחקור אירועים נקודתיים במבצע "עופרת יצוקה", סבורים שבהחלטה להותיר את התחקיר בידי פיקוד צפון יש טעם חמור לפגם, שכן בהיערכות היו מעורבים גם אגף המודיעין, אגף המבצעים, זרוע היבשה וגורמים נוספים. "לא יכול להיות שרק פיקוד צפון יבדוק", אמר קצין בכיר במילואים, "זה טוב שכל גוף עושה בדיקה לעצמו, אבל הוא לא יכול לתת תמונה מלאה".

כבר לאחר התקרית התברר כי אגף המודיעין סיפק תמונה טובה יחסית של ההתפתחויות האפשריות, אך בפיקוד צפון לא כל כך ידעו כיצד לתרגם את הדברים לפעילות בשטח, מה שיצר מתיחות בין אלוף פיקוד צפון גדי אייזנקוט לראש אגף המודיעין, אלוף אביב כוכבי.

"צריך תשובות טובות איפה טעינו". מתקנים את הגדר (צילום: אביהו שפירא)

גם בתוך הצבא נשמעה אתמול ביקורת מרומזת, לפיה יש לבחון מדוע המידע המודיעין שהתקבל, לרבות בבוקר האירוע, לא הובן כראוי. "נכון שבצוות כזה יישבו נציגים מהאגפים הרלוונטיים, והם יקבעו איפה היו הטעויות", אמרו גורמים צבאיים.

במקרים רבים בעבר, מונו בצה"ל צוותי בדיקה שבראשם קצין בכיר, לרוב בדרגת אלוף-משנה, ואילו במקרים חריגים אף בכיר יותר, בדרגת תת-אלוף או אלוף. לאחר מבצע "עופרת יצוקה", למשל, מינה הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, חמישה צוותים בראשות קצין בדרגת אל"מ שלא לקחו כל חלק בלחימה. כל קצין וצוותו בדק סוגיה מסוימת ונקודתית, ללא קשר לתחקירים פנימיים בפיקוד דרום, תוך בחינה משולבת של כלל המידע, לרבות המודיעיני והמבצעי. הצוותים הגישו את מסקנותיהם לרמטכ"ל שקבע בעקבות כך נהלים חדשים בחלק מהמקרים.

"תחקיר של פיקוד צפון בלבד אינו מספיק"

קציני המילואים אומרים כי לא ניתן להסתפק באמירות כלליות של לקיחת אחריות, אלא יש צורך להבין מה התרחש בימים שקדמו לאירוע ובשעות לפניו. החשש הוא כי תחקיר פיקודי לא ייתן למטה הכללי את התמונה המלאה. למשל, טענתו של מפקד חטיבת הגולן, אל"מ אשכול שוקרון, לאחר האירוע ש"לא היה מדובר בהפתעה מוחלטת", מעלה שאלות האם מדובר בניסיון לצמצם את המחדל של מפקדיו.

אחד מקציני המילואים, המשמש כיום כסגן מפקד אוגדה בחירום, ציין כי לא מדובר באירוע טקטי, אלא התמודדות שמחייבת מספר גופים בצבא להיערך למקרים כאלה ויש לגבש תפיסה אחידה. "תחקיר של פיקוד צפון בלבד אינו מספיק, הרי גם בפיקוד עצמו לא הכל אחיד. חשוב שפיקוד יתחקר עצמו,

אבל אסור להסתפק בזה", אמר, "ייתכן שאנו רק בתחילתו של גל אירועים כאלה בצפון ובמקומות אחרים וצריך פה תשובות טובות איפה טעינו כדי שזה לא יקרה לנו שוב עם תוצאות קשות יותר".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "באגפים ובפיקודים השונים בצה"ל נערכו מבעוד מועד לאירועי הנכבה. ההיערכות התבססה על הערכות מצב מבצעיות ונתוני מודיעין. כל אלה באו לידי ביטוי בתוכנית מבצעית לפעולה של צה"ל בגזרות השונות. כמקובל וכנהוג, מיד לאחר האירועים נפתח הליך תחקור מבצעי מעמיק ומקצועי במטרה להפיק את הלקחים מתהליך ההכנה ומדרך ההתמודדות של צה"ל עם האירועים".