צה"ל יוצא לקרב: "סובלים מהדולר וממחיר הדלק"
מתברר שהמערכת המתוקצבת ביותר במדינה סובלת גם היא מהתופעות הכלכליות שמעיקות על היצואנים ועל הנהגים. גורם במערך התקציבים של צה"ל טוען כי היחלשות הדולר נוגסת בתקציב הרכישות של הצבא, אשר סובל גם מהתייקרות הסולר. באוצר קוראים לצבא לפתור את הבעיות שלו בעצמו
לא רק היצואנים סובלים מהיחלשות הדולר בשנתיים האחרונות. גורמים בצה"ל טוענים כי היחלשות הדולר גרמה לפער של כחצי מיליארד שקל בין התקציב המתוכנן לתקציב שעומד בפועל לרשות מערכת הביטחון ומזהירים כי אם משרד האוצר לא ייתן את הדעת על התפתחות מדאיגה זאת, תסבול מערכת הביטחון מחוסר כיס משמעותי בחמש השנים הקרובות.
תקציב הביטחון של מדינת ישראל מורכב בחלקו מכספים שמעביר משרד האוצר למשרד הביטחון מתוך קופת המדינה ובחלקו מכספים שמעבירה ארצות הברית לישראל. היקף הסיוע האמריקני למערכת הביטחון הישראלית עומד על כ-3 מיליארד דולר בשנה, כך על פי הסכם שנחתם באוגוסט 2007, לפיו תקבל ישראל סיוע בסך כולל של 30 מיליארד דולר למשך 10 שנים.
כיום עומד שער החליפין על רמה של כ-3.5 שקלים לדולר - ירידה של 70 אגורות לעומת השער שחושב בעת שחתם הצבא על ההתחייבויות למפעלים בארץ. לטענת גורמים בצה"ל, העובדה שערך ההתחייבויות נקבע על שער גבוה יותר מהשער שבו הם מחליפים כעת את הדולרים שמגיעים מארצות הברית יוצרת מצב שבו עומדים לרשותם פחות שקלים לביצוע סעיפים אחרים בתקציב הביטחון.
היות ומתווה ברודט קובע כי תקציב הביטחון יתוכנן בתכניות חומש, מזהירים בצבא כי יש להתייחס לגירעון הנובע מהיחלשות הדולר כאל גירעון שילך ויתפח עם השנים, אם היחלשות הדולר לא תובא בחשבון.
על פי חישוביהם, יתכן שלאורך חמש שנים (עד 2016) יחסרו למערכת הביטחון כ-2.5 מיליארד שקל ובמידה שהממשלה לא תיתן את דעתה על השפעת שער הדולר על תקציב הביטחון - חיסרון זה יפגע ביכולתו של הצבא לספק הגנה לאזרחים.
משרד האוצר מאשים: זו חוסר מקצועיות
במשרד האוצר מגלגלים את האחריות לבעיה חזרה לפתחם של אנשי מערך התקציבים בצה"ל. "חישוב שער החליפין לפי יחס של 4.2 שקלים לדולר מעיד על חוסר מקצועיות ועל מערכת הביטחון למצוא לזה פתרון פנימי", נמסר בהודעה רשמית מטעם האוצר. "דו"ח ברודט קובע כי הכספים המתקבלים מארה"ב יוצמדו לשער הדולר, גם במקרה של עלייה בשערו, וכך זה מתבצע".
הוויכוח סביב השאלה, מי צריך לשאת באחריות להתפתחות המדאיגה, מצית מחדש את המאבקים בין שני משרדים החזקים ביותר בממשלה סביב מתווה ברודט וסביב השאלה האם יש להוסיף עוד כסף למערכת הביטחון, מעבר למה שקבעה הוועדה. "חשוב להבין כי משרד האוצר מתקצב במיליארדי שקלים מעבר לתקציב ברודט, בעקבות החלטות ממשלה שונות", טוענים באוצר ושולפים שוב את קלף המשרדים החברתיים - "הצורך להפנות משאבים נוספים למשרד הביטחון, יבוא בהכרח על חשבון שרותי ציבור אחרים. בהצגת הדברים בצורה זו, יש ניסיון לייצר מצג שווא שמטרתו הגדלת התקציב מעבר למתווה ברודט".
אך לבכירים במערכת הביטחון יש בטן מלאה משלהם על התנהלות האוצר. לדבריהם, יחס האוצר למערכת הביטחון מחמיר מדי והצבא אפילו לא נהנה מהקלות שניתנות לגורמים בתעשייה ולאזרחי המדינה.
גם צה"ל סובל ממחיר הדלק
בתור דוגמא, מזכיר גורם בכיר במערך התקציבים את ההחלטה שהתקבלה השבוע, להקפיא את מס הבלו על הבנזין - אך לא על הסולר. לטענת אותו גורם, מדובר באפליה כנגד מערכת הביטחון, שמסתמכת בעיקר על סולר. "אנחנו נפגעים פעמיים, גם מהעלייה במחיר הנפט בעולם וגם מהמיסוי על הסולר שלא הוקפא".
אותו גורם טוען כי לא בלבד שמערכת הביטחון סובלת מגל ההתייקרויות האחרון, היא אינה נהנית מסבסודים והנחות שגורמים אחרים כן נהנים מהם. לדבריו, אניות של הצבא האמריקני זוכות לפטור ממס על סולר בעוד שכלי השיט של חיל הים אינם נהנים ממנו, אניות של צים גם כן פטורות ממס ואפילו משאיות זוכות להנחה של 50% משיעור המס על הסולר - אך מערכת הביטחון משלמת את מלוא המחיר.
באוצר מבטלים את הטענות הללו ומתעקשים כי "הכללים חלים על כל הגופים במשק, ללא יוצא מן הכלל, ולכן גם על צה"ל".
לפנייה לכתב/ת 
