רוני רון הורשע ברצח הילדה רוז, האם בשידול לרצח

פרשת רצח הילדה רוז פיזם , שזעזעה את המדינה, הגיעה להכרעה: הסב רוני רון הורשע ברצח הילדה. אמה של רוז, מארי פיזם, הורשעה בשידול לרצח ופרצה בבכי ובזעקות במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה. השופט הורה להוציא אותה מהאולם והיא התמוטטה. הפרקליטות תדרוש לגזור על השניים מאסר עולם. גזר הדין יינתן בסוף החודש. 

מארי פיזם ורוני רון על ספסל הנאשמים (צילום: ראובן קסטרו)

בהכרעת הדין כתב השופט טל על חלקם של השניים ברצח. "הנסיבות המיוחדות בענייננו, מערכת היחסים המורכבת והמיוחדת בין הנאשמים, יצרה תרחיש, לפיו הנאשמת שידלה והפצירה בנאשם להיפטר מרוז, כשהיא היתה מודעת לכח ההשפעה שלה עליו ולאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית בהכירה את הנאשם והיא חפצה בתוצאה הקטלנית, גם אם כמוצא אחרון. הנאשם, בעקבות ההפצרות הרבות, לאור אישיותו האלימה, וכשלא נמצא עוד מוצא אחר, החליט לגרום למותה של רוז ולהטביעה בירקון, כך שיוכל להיפטר ממנה לעד".

השופטים התייחסו גם לבקשה שהגישה מארי פיזם, לקבלת אישור כניסה לארצות-הברית עבור משפחתה. "היא

ציינה בשאלון שיש לה רק שתי בנות וצרפה את תמונותיהן לבקשה. כל זאת עוד לפני היעלמותה של רוז", נכתב בהכרעת הדין. השופטים הוסיפו: "מעשיה ודבריה מובילים למסקנה ההגיונית היחידה כי היא שידלה את רון להיפטר מרוז לצמיתות, תוך שהיא צופה את האפשרות שהנאשם ייפטר מרוז על-ידי הריגתה, והיא חפצה באפשרות זו, גם אם כמוצא אחרון, והגם שלא לקחה חלק בביצוע המעשים ולא תיכננה את דרך ביצועם".

"רוז מפריעה לחיי האהבה"

על המניעים של פיזם, כתבו השופטים: "כשם שהנאשמת עשתה רבות, ובהצלחה רבה, לשכנע את הנאשם לפעול להבאת רוז למשמורתה בארץ, כך היא פעלה, לאחר שגילתה כי היא לא מסוגלת לטפל כראוי ברוז, וחשה שרוז מפריעה לחיי האהבה שלה עם הנאשם ולגידולן של בנותיה האחרות, כדי להיפטר ממנה.

רוני רון בבית המשפט. תיאמו גירסאות (צילום: ראובן קסטרו)

השופטים גם הצביעו על תיאום גירסאות בין מארי פיזם לרוני רון. "התנהגותה המפלילה של הנאשמת במהלך הדקות בהן נותרה ביחידות עם הנאשם, כשהם מתאמים ביניהם גרסה לפיה הנאשם הוא שהכין את התיק, והוא מרגיע אותה באומרו שאין למשטרה ראיות נגדם ומתחייב לקחת את האחריות על עצמו - מתיישבת עם היותה משדלת לביצוע הרצח"

השופט טל הסביר מדוע יש להרשיע את מארי פיזם בשידול לרצח: "על השידול לטעת בהכרת המשודל את רעיון ביצוע העבירה, ואם רעיון זה כבר עלה במוחו של המשודל - על השידול לפחות להכריע את הכף בזכות ביצוע העבירה. לכן, אין זה תנאי שהמשודל לא העלה מעולם על דעתו את ביצוע העבירה וייתכן שהוא אף יזם אותה, אך ההחלטה טרם גובשה והשידול מילא תפקיד מכריע בגיבוש ההחלטה. מרגע שהשתכנע המשודל והחליט לבצע את העבירה, מסתיים תפקידו של המשדל".

על הקשר הבלתי שיגרתי בין רוני רון לאם נכדתו, כתב השופט טל: "הנאשמת אמנם היתה תלויה בנאשם, אך היא היתה כפייתית בדרישותיה ממנו, בהתקשרויות הרבות אליו כשיצא מהבית בלעדיה, וכשהשאיר אותה בבית כשיצא לעבוד. היא ידעה להציב לנאשם דרישות שהועלו על הכתב והוא אף חתם על המסמך שהוא מקבל את הדרישות".

יותר מ-300 עמודים. הכרעת הדין במשפט (צילום: בן קלמר)

הם גם פירטו את הסיבות, שהובילו לרצח: "הפצרותיה הרבות של הנאשמת בנאשם לעשות כן, איומיה כי היא תפגע בעצמה אם הוא יחזיר את רוז לביתם, הצהרת אמו כי לא תמשיך לטפל ברוז אם לא יימצא לה גן ילדים, הובילו את הנאשם לחפש לה מסגרות חוץ ביתיות, במוסדות שונים. כשניסיונותיו למצוא מסגרת כזו לא צלחו והנאשמת לא הרפתה ממנו, גמלה בליבו ההחלטה להיפטר מרוז על-ידיי רציחתה והעלמתה במימי הירקון, תוך שהוא יודע כי לא ניתן יהיה למוצאה".

השופטים גם תיארו את הרצח עצמו: "הנאשם נטל את התיק הגדול, הכניס לתוכו בגדים של רוז, הכניס את רוז לתיק, בין בחיים ובין לאחר גרימת מותה, והטביע אותה במימי הירקון על מנת שלא תתגלה גופתה".

צוללן משה את המזוודה ובתוכה הגופה מהירקון (צילום: ג'ורג' גינסברג)

במשך ימים חיפשו כוחות גדולים של המשטרה אחר רוז במקומות שונים בארץ ובמקביל אמה וסבה נעצרו. רק לאחר כמה זמן הודה רון שהכה את רוז, הכניס את גופתה לתוך מזוודה והשליך למי הירקון בתל אביב. לבסוף הצליח צוללן למשות את המזוודה מהמים ובה גופתה של רוז.

כתבי האישום בגין רצח הוגשו נגד רון ופיזם ב-22 בספטמבר 2008, שעות ספורות לפני שרוז הובאה למנוחות בצרפת. בכתבי האישום לא צוין כיצד נרצחה רוז, ומתי. בכתב האישום נטען כי בני הזוג התקשו לגדל את רוז. "בעקבות קשיים אלה

 החליטה מארי כי אינה רוצה שרוז תמשיך להתגורר עמם. מכאן ואילך הפצירה מארי ברוני שידאג להוצאת רוז מביתם. מארי אף איימה כי אם לא יעשה כן, תתאבד".

באחד הדיונים בבית המשפט העיד רון וסיפר את גרסתו להשתלשלות האירועים. לדבריו, במהלך הנסיעה רוז קפצה באוטו והשתוללה. "העפתי אותה ונתתי לה פליק. לא יכולתי שלא לתת לה את הסטירה", אמר, "זה נשמע מזעזע כי אם היו מחזירים אותי לאותה השנייה, בטח לא הייתי נותן לה אם הייתי יודע שזה יגרום למוות, אבל בעוד אלף פעמים אחרות הייתי נותן".