פון טרייר: לשם שינוי, נסו להיכנס לראש שלו

לארס פון טרייר יכול לשכוח מדקל הזהב, או מכל פרס אחר בתחרות השנה. סביר להניח שגם ההזמנה הבאה לפסטיבל קאן לא תגיע כל כך מהר. גם ההפקה המיועדת של "The Five Obstructions" עם מרטין סקורסזה, שקיבלה אישור רשמי לפני מספר ימים עלולה להיבחן מחדש.

• לארס פון טרייר מתלוצץ: "אני נאצי ומזדהה עם היטלר"
• ואחר כך מתנצל: "אני לא אנטישמי"
• פסטיבל קאן: פון טרייר לא רצוי כאן
  

השחקנית קירסטן דאנסט, שהתפתלה בחוסר נוחות ניכר לצידו של טרייר בשעה שליהג, הצטרפה לרשימה הכוללת את ניקול קידמן וברייס דאלאס הווארד - עוד שתי שחקניות הוליוודיות שגילו כי יש מחיר לעבודה עם אוטר אירופי מבריק ומופרע.

פון טרייר עם הקאסט של "מלנכוליה" בפסטיבל קאן (צילום: AP)

ב-1991 כשלא זכה בפרס הגדול של הפסטיבל על "רכבות לילה" הוא כינה את יושב ראש חבר השופטים, הבימאי רומן פולנסקי, "גמד". מסוג הזה של נשכנות ניתן להשתעשע. אבל לא צפוי כי רבים יתבדחו או ישכחו את האמירות שלו מאתמול (ה') על היהודים, הנאצים והיטלר.

אזעקת שווא

האם פון טרייר אנטישמי? מרבית הטוקבקיסטים, לא רק בארץ, נטו להתייחס לדברים כפשוטם ודחו את הדברים ואת דוברם בשאט נפש. למגיבים הישראליים יש תוספת של כבוד לאומי פגוע (ישראל היא "קוץ בתחת") ורפלקס מותנה של אזעקת אנטישמיות המובנית בכל אחד מאיתנו.

החדש של פון טרייר "מלנכוליה". סוף העולם הגיע 

לעניות דעתי פון טרייר אינו אנטישמי. האם יש סיבה להחרים את סרטיו? כמובן שניתן לסלוד מהם, אבל על בסיס האמירות האחרונות, תהיה זו תגובה לא מוצדקת. אינני מנסה לטעון כי הדברים שאותם הוא אמר הם חסרי חשיבות. ההתנסחות היתה אומללה, מקרה קיצוני של פרובוקציה המשקפת סוג מסוים של הומור לא מוצלח, ובעיקר של מבנה אישיות מורכב.

דווקא התגובה הטוקבקיסטית בנוסח "הוא נאצי, אפשר לראות זאת בסרטים הדוחים/מגעילים שלו" לא כל כך רחוקה מהאמת. לא בגלל שהוא "נאצי", אלא מכיוון שהסרטים שלו עוסקים בסיטואציות גבוליות מבחינה מוסרית, והם מוצבים כפרובוקציות המתקיפות את הצופה.

"אנטיכרייסט". הסרט המזעזע בתולדות קאן?

ברמה העובדתית הפשוטה לפון טרייר אין בעיה עם יהודים. סוזן בייר, הבימאית הדנית היהודייה שאליה התייחס כמי שגרמה לו (בתקופה שבה הוא עוד חשב שהוא יהודי) "להיות פחות שמח שהוא יהודי" היא מכרה ותיקה. בייר החלה כבימאית תחת "דוגמה 95", אותה פסאודו תנועה עם פסאודו-מניפסט, שפון טרייר היה הכוח המניע מאחוריה. חברת ההפקות "צנטרופה", שבה פון טרייר שותף, הפיקה מאז ועד היום לא מעט מסרטיה של בייר.

לצידו של טרייר ישבה השחקנית שרלוט גינסבורג, שמשחקת בסרטו האחרון "מלנכוליה" ושחקה בסרטו הקודם והמטריד "אנטיכרייסט" (2009). אביה סרז' היה יהודי, בעלה השחקן הצרפתי איבן אטאל הוא יהודי שנולד בישראל. גינסבורג אינה השחקנית היהודיה היחידה שהופיעה בסרטיו - וזה זמן רב לאחר שכבר התחבר, לפי עדותו מאתמול, ל"שורשיו הנאצים".

פוזה או פסיכוזה?

פון טרייר לא התבדח, כשאמר שהוא חשב שהוא יהודי. ב"רכבות לילה", סרט המתרחש במעין גרמניה של התודעה בתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, הוא גילם דמות של יהודי, שקולונל בצבא האמריקאי כופה עליו לטהר בעדותו תעשיין ששיתף פעולה עם הנאצים. 

"רכבות לילה". היפנוזה לתת המודע של אירופה

עד מותה של אימו (ב-1995, כשהיה בגיל 39) הוא האמין שאביו הוא אולף טרייר היהודי. על ערש דווי אימו גילתה לו כי הזרע שממנו נוצר שייך לגבר אחר, נוצרי גרמני, והיא עשתה זאת בכדי לוודא כי לבנה יהיו נטיות אמנותיות. מעטים יחלקו על ההצלחה של מקרה זה של "הנדסה גנטית בגראז'", אבל פון טרייר, שכבר אז היה אדם מתוסבך, רדוף פחדים ונוטה להתפרצויות דיכאון, התערער עוד יותר.

אברהם פוקסמן מ"הליגה נגד השמצה", שהפך לאיש המפתח בתביעת התנצלויות בשם העם היהודי (מל גיבסון, אוליבר סטון, צ'ארלי שין וג'ון גאליאנו), כבר טען אתמול שההתבטאויות הן ביטוי ל"שדים הפרטיים" בזהותו של הבמאי. פון טרייר ירצה בכך או לא - והדבר ניכר גם בדבריו מאתמול - מחזיק במרכיב זהות יהודי.

Oops, I did it again - פון טרייר (GettyImages Imagebank) 

דבריו לגבי הזדהותו עם היטלר משקפים נושאים שעלו בסרטיו. לא רמזים להיותו נאצי, אלא לעיסוק ביכולת לחוות עמדה מוסרית אחרת, וההשלכות של יכולת זו. דרך אחת לעשות זאת היא באמצעות מניפולציה חיצונית. בטרילוגיה הראשונה ("אלמנט הפשע", "אפידמיק" "רכבות לילה") היתה זו היפנוזה שמכניסה ומניעה את "הגיבור" בעולם של אמביוולנטיות מוסרית.

"אלמנט הפשע". להתחקות אחר עצמך

ב"אלמנט הפשע", הגיבור הוא בלש המהופנט חזרה לתוך זיכרונותיו. התחקותו אחר קו המחשבה של רוצח סדרתי של ילדות מובילה לגילוי כי הוא עצמו הפך לרוצח. ב"טרילוגיית לב הזהב", האמפתיה הנשית חוצה את גבול ההיגיון. ב"לשבור את הגלים" ההתמזגות והתמסרות באהבה (לאל ולגבר) מובילה לגאולה.

לשבור את הכללים

המנגנון העיקרי שעולה בסרטיו, ובאמצעותו הוא מנסה לערער את האיזון המוסרי הנורמטיבי ולחשוף חוקי משחק אכזריים של התנהלות בין אנשים - הוא הקולנוע עצמו. התגובות הקיצוניות אותן מעוררים סרטיו נובעת מהתחושה שאנו בידיו של מניפולטור של מחשבה ורגש.

"לשבור את הגלים" בין אהבה לאלוהים

אלו המכירים בגדולתו חווים את הפרספקטיבה החדשה של אמנות גדולה. הסולדים, יראו בו יוצר של טריקים זולים – פריץ לאנג, קארל תאודור דרייר או ברטולד ברכט בגרוש. ההפנוט של הצופים בפתיחת "רכבות לילה" הוא הגילום הישיר לניסיון של הסרטים לאחד בין המצוקה וההתעלות של הדמויות לחוויית הצפייה.

פון טרייר הזכיר לנו אתמול שהוא אדם מסוכן, אבל לא בהיותו נאצי (וספק עם אנטישמיים אמיתיים יזקפו את גבם בגאווה על החבר החדש במועדון מפוקפק זה). הוא מסוכן כי הוא מוכן להשתעשע ברעיונות מסוכנים, ולגעת במקומות מטרידים באמת. אמן חשוב, אדם בעייתי, ופרובוקטור שחוטף היום, בצדק, על שחרג גם מחוקי המשחק שלהם כפוף גם ילד נוראי שכמותו.