נושאים בעול: מילואימניקים מקבלים תגמול הולם?
שלוש שנים אחרי שנכנס חוק המילואים לתוקפו, טוענים ארגוני המילואים: צה"ל מצליח לחסוך כסף רב על חשבוננו. בצה"ל דוחים את הטענות, אך חיילי המילואים ממשיכים להגיע במכוניותיהם לאימונים, סופגים שחיקה מתמדת בתגמול המיוחד ומסורבים כניסה למועדון הצרכנות של משרתי הקבע
ל"ג בעומר - יום ההוקרה לחיילי המילואים - בפתח, ובשבוע הבא תתכנס ועדת השרים לענייני מילואים אחרי תקופה ארוכה שלא עשתה זאת. גם ועדות הכנסת יציינו את היום הזה בדיונים שונים על זכויות חיילי המילואים, ואחר כך יוכלו לחזור לעיסוקים חשובים יותר עד השנה הבאה.
שלוש שנים אחרי שנכנס לתוקפו חוק המילואים, טוענים בצה"ל ובמשרד הביטחון כי מצב ההטבות לחיילי המילואים השתפר ללא היכר. המצב בשטח, לעומת זאת, נראה שונה מאוד ממה שכיוון אליו חוק המילואים.
מעמדם של חיילי המילואים לא השתפר ועדיין קיימים עיוותים גדולים. הקצבת המדינה לטובתם אמנם גדלה, אבל במקביל, טוענים במטה ארגוני המילואים, צה"ל הצליח לחסוך הרבה מאוד כסף על חשבון חיילי המילואים, ומקבלי ההחלטות מעדיפים להתעלם מכך.
התגמול המיוחד - הקיצוץ שלא הושב
בשנת 1998, אחרי מאבק ממושך, הוחלט להעניק לחיילי המילואים המשרתים תקופה ממושכת, תגמול מיוחד. על פי הקריטריונים שנקבעו אז, חייל מילואים ששירת 26 ימים בשנה קיבל 300 שקל. על כל יום נוסף קיבל החייל עוד 100 שקל עד היום ה-31. אם שירת מעבר לכך, זכה לקבל 150 שקל לכל יום נוסף עד היום ה-62. כך, חיילי וקציני מילואים ששירתו מספר רב של ימים נהנו מתגמול שיכול היה להגיע ליותר מ-5,000 שקל.
החששות התאמתו מאוחר יותר באותה שנה, כצה"ל החליט לשנות את הקריטריונים לתגמול המיוחד. על פי הקריטריונים החדשים מי ששירת במהלך השנה 32 יום לפחות במצטבר זכאי ל-100 שקל בגין כל יום שירות החל מהיום ה-32 ועד ל יום ה-60. השינוי הזה חסך לצה"ל כסף רב. כך לדוגמה חייל מילואים ששירת במשך 34 יום במהלך השנה קיבל על פי השינוי 300 שקל בעוד טרם השינוי הוא קיבל 1,250 שקל.
כיצד הצליח צה"ל להפחית את התגמול בצורה ניכרת מבלי לעורר ביקורת? ההסבר לכך הוא שבאותה שנה, אחרי מאבק ממושך של ארגוני המילואים, נקבע כי חיילי המילואים המשרתים תקופה ממושכת יזכו לתגמול נוסף שיינתן על ידי רשות המיסים. לצורך כך הקצתה מדינת ישראל 300 מיליון שקל בשנה.
באופן מיידי גדלו סוף סוף תגמולי המילואים למשרתים תקופה ממושכת. אולם במקום שחייל מילואים המשרת 50 יום ויותר יזכה סוף סוף לתגמול נכבד והוגן כהוקרה מינימאלית על נשיאת עול ביטחון המדינה על כתפיו, העדיף צה"ל לנצל את ההזדמנות ולקצץ מצד שני בעשרות מיליונים את תגמול המיוחד.
אם לא די בכך, אף אחד לא טרח לקבוע הצמדה כלשהיא לתגמולים השונים. בפועל מאז שנת 1998 חלה שחיקה של כ-40% בתגמול המיוחד. בנוסף, במקור, גובה המדינה מס מהתגמולים, שלא ניתן אף להזדכות עליו.
המאבק על המועדון
בשנת 2010 החליט צה"ל בשיתוף משרד הביטחון להקים את מועדון "בהצדעה" המיועד למי שמוגדר כמשרת מילואים פעיל. מטרת המועדון - להעניק הטבות שונות לחיילי המילואים ולחיילים משוחררים בתחומי תרבות, פנאי, נופש ועוד. כיום חברים במועדון כ-80 אלף איש והוא מתוקצב בסכום של 20 מיליון שקל בשנה כשעלות התיפעול שלו, הנעשית על ידי חברה חיצונית, עומדת על מיליון שקל בשנה.
מאז הוחלט על הקמת המועדון חזרו ועלו דרישות לוותר על היוזמה ולצרף את חיילי המילואים למועדון אנשי הקבע - חבר. למרות פעילות נמרצת של קצין מילואים ראשי שוקי בן ענת, לקידום העניין, צה"ל ודריקטוריון חבר מסרבים בעקשנות לכלול את משרתי המילואים במועדון הוותיק.
לטענתם, המועדון ממומן מכספי המדינה להם הם זכאים במסגרת תנאי הפרישה ותנאי העסקה ואין מקום להכניס גורמים אחרים. עם זאת, כמות קטנה של קציני מילואים צורפה אחרי מאבקים למועדון הצרכנות של חבר (מח"צ) וגם זה בתנאים מגבילים.
במטה ארגוני המילואים מבטיחים לא לוותר. שם טוענים כי כספי מימון מועדון בהצדעה מגיעים למעשה מההפחתה בתגמול המיוחד. "במקום לחלק בממוצע כ-70-60 מיליון שקל תגמול מיוחד כפי שהיה נהוג עד שנת 2008, הצליחו לחסוך חצי מהסכום ומהחצי הנותר, להוריד עוד חצי לחלוקה לטובת המועדון המיותר", טוענים שם.
"הגיע הזמן שצה"ל יצרף את אנשי המילואים למועדון חבר וידאג לרווחתם של משרתי המילואים מתקציבו בלבד", אומרים במטה ארגוני המילואים ("פורום החפ"שים" ו"פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים").
במטה מוסיפים: "אנו דורשים מצה"ל להפסיק לממן את מועדון "בהצדעה" מכיסם של אנשי המילואים, לקיים את ההתחייבות שנתן ראש אכ"א בוועדת חוץ וביטחון על תקציב "התגמול המיוחד" ולהחזיר למשרתים את הכספים שקוצצו להם מהתגמול בשלוש השנים האחרונות".
במטה המאבק מדגישים כי יפעלו לצירוף המשרתים במילואים למועדון "חבר" הן בהסכמת צה"ל או בחקיקה. "בשנים האחרונות נכנסו גם אלמנות צה"ל ומשפחות שכולות כחברי מועדון חבר, האם לא ראוי שגם חיילי מילואים שהינם בחיים יצורפו?".
גורם בכיר בצה"ל המקורב לנושא דוחה את הטענות ואומר ל-ynet: "האמירות האלה אינן נכונות, תגמול חיילי המילואים לא נפגע. כל הכסף הולך לטובת חיילי המילואים ולא לדברים אחרים. זה יכול להיות תגמול מיוחד, הטבות במועדון בהצדעה או החזרי הוצאות, אבל זה נשאר שלהם". לדברי אותו גורם, כמות החברים במועדון הולכת וגדלה, כך שמכלול ההטבות הופך לאטרקטיבי יותר ויותר.
נסיעה על חשבון הבית
בעיה חמורה לא פחות נוגעת לתגמול חיילי המילואים המשרתים תקופות קצרות יחסית. רוב מוחלט של חיילי המילואים נדרשים במהלך שלוש שנים לשרת במשך שנה אחת לפחות עשרה ימי מילואים בלבד. מבחינתם, למרות מספר הימים המועט, נדרשת אותה היערכות בהיבט המשפחתי והתעסוקתי. במבנה התגמולים, לעומת זאת, לא ניתן מענה הולם לחיילים המשרתים תקופות קצרות.
נכון להיום, חייל המשרת תשעה ימי מילואים באימון מפרך יחזור עם 200 שקל בכיס וטפיחה על השכם. אם הוא שירת פחות מחמישה ימים רצופים, הוא אף אינו זכאי לקבל דבר.
אם לא די בכך, הרי שצה"ל גם לא מעניק החזרי נסיעות לחיילי מילואים. לא סוד הוא שרבים מחיילי המילואים מגיעים ברכבם הפרטי. בכך הם חוסכים לצה"ל כסף רב כשבמקביל חייל המילואים מוציא מכיסו מאות שקלים על רקע מחירי הדלק המאמירים.
כבר 10 שנים מגבשים בצה"ל את "המודל המתאים להחזרי הנסיעות". לפני שנתיים הוגשה הצעת חוק פרטית של ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), לפיה חיילים בשירות מילואים יהיו זכאים להחזרי הוצאות בגין נסיעה מביתם אל הבסיס. הצעות חוק דומות הוגשו גם ב-2003 וב-2006 אך לא באו לידי יישום.
"אין ספק שהתרגלנו לנורמות שלא מקובלות בשום מקום אחר. צה"ל סומך על זה שהחייל יבוא עם הרכב, אז למה הוא צריך לשלם מכיסו על הנסיעה?", אומר ל ynet גורם בכיר בצה"ל
לדבריו, "זה אינטרס של הצבא להחזיר הוצאות נסיעה. חיילים שנדרשים להתייצב בבוקר אבל בגלל הנסיעה בתחבורה הציבורית מגיעים הרבה יותר מאוחר, זה הפסד יום אימון. העלות לצה"ל גבוהה לאין ערוך מאשר לתת למילואימניק החזר הוצאות נסיעה".
בצה"ל, כאמור, ממשיכים לגבש את המודל המתאים...
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "היקף העשייה של ממשלת ישראל, משרד הביטחון וצה"ל לטובת אנשי המילואים בשנים האחרונות גדל במאות ואלפי אחוזים, ואנו נמשיך לפעול ולהגדיל את היקף העשייה והתגמול לאנשי המילואים, כחלק מההערכה וההוקרה שמדינת ישראל חבה להם".
לפנייה לכתב/ת 
