הטרגדיה

בתחילת ימי הקיץ של אותה שנה הזדעזע העולם היהודי. איש לא יכל לעכל את גודל הטרגדיה שנחתה כך פתאום כמו רעם ביום שטוף שמש. מגיפה חמורה וקטלנית פרצה לפתע בקרב עשרות אלפי תלמידיו של התנא האלוקי האגדי, רבי עקיבא. המגיפה השתוללה באופן נוראי ותוך זמן קצר הפילה חללים רבים. האסון היה בלתי נתפש, עשרים וארבע אלף מתלמידיו של רבי עקיבא מצאו את מותם במגיפה. ההלם והתדהמה רק גברו משנודעה הסיבה שהביאה למותם הטראגי של התלמידים: היה זה בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה.

שאלת השאלות

גם היום, אחרי כל כך הרבה שנים מאז, אי אפשר להתעלם משאלת השאלות שמזדעקת מייד: איך? ריבונו של עולם, איך זה יכול להיות? הרי מי אם לא רבי עקיבא אמר "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה!" אז איך זה קרה להם, לתלמידי רבי עקיבא? איך זה שדווקא הם, תלמידיו של מי שחינך תמיד לאהבת ישראל, בדיוק בעניין הזה הם נכשלו ולא נהגו כבוד זה בזה?

אז על מה המריבה?

על השאלות המביכות עונה הרבי מליובאוויטש, שמסביר כי דווקא בגלל דבקותם העזה של תלמידי רבי עקיבא ברבם הנערץ הם התעקשו לקיים תמיד את הציווי המיוחד שלו: "ואהבת לרעך כמוך". הם רצו תמיד שגם חברם יבין וידע את תורת רבי עקיבא כפי שהם הבינו אותה, עד כדי כך שלא יכלו לסבול את חברם שהבין אחרת את דבריו של רבי עקיבא.

נו, אבל מה אפשר לעשות, כמו שלא כל האנשים נראים אותו דבר ככה הם גם לא חושבים אותו דבר. תלמיד אחד מבין כך ותלמיד שני מבין אחרת. "אבל איך אני יכול לנהוג בו כבוד?" שאל את עצמו אחד התלמידים: "הרי הוא לא מבין בכלל את מה שרבי עקיבא אומר, הוא ממש מעוות את דברי הרב!". כך קרה שתלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כך התרחשה הטרגדיה האיומה שגדעה את חייהם של אלפי אלפי תלמידים.

הפתרון - כמו רבי שמעון!

ל"ג בעומר הוא יומו הגדול של רבי שמעון בר יוחאי. ביום זה פסקה המגיפה הנוראה שהכתה בתלמידי רבי עקיבא. יחד עם רבי שמעון אנו מוצאים את הפתרון איך לנהוג כבוד זה בזה ולאהוב תמיד כל יהודי.

מייד כשיצא מהמערה אחרי 13 שנים, הדבר הראשון ששאל רבי שמעון היה: במה אפשר לעזור? מה אפשר לתקן? איך אני יכול לעשות שיהיה לאנשים יותר טוב? וכשענו לו שיש בעיה לכהנים שהם לא יכולים לעבור בעיר טבריה שיש בה חשש לטומאת מתים והם צריכים לעשות סיבוב שלם כדי לעקוף את העיר, הוא הלך מייד ותיקן זאת. הוא טיהר את העיר ופתח את הדרך לכהנים שיכלו ללכת שם לבטח.

כזה היה ר' שמעון. תמיד חיפש במה הוא יכול לעזור ולסייע ליהודי אחר. באהבת ישראל שלו, תיקן רבי שמעון את חטאם של חבריו – תלמידי רבי עקיבא – ונתן גם לנו את הכוח לנהוג כמוהו לאהוב כל יהודי.

אפשר לסמוך עליו!

בואו ונלמד גם אנחנו מרבי שמעון. זה כדאי ומשתלם לכולנו לסמוך עליו בשעת הדחק – עכשיו, כשאנחנו ב'דחק' הכי גדול – בגלות הקשה, כשאנחנו כל כך מחכים שיבוא כבר המשיח ויגאל אותנו, אפשר לסמוך על רבי שמעון, בזכותו ובזכותנו – כשנתנהג כמוהו באהבת ישראל – נביא כבר את הגואל שיבוא ויגאל אותנו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומייד ממש!

שבת שלום, ול"ג בעומר שמח.