10 עצות לשולחן שבת מושלם
פנו זמן לילדים, ספרו להם סיפורים, שירו יחדיו, אל תרבו לארח, עזרו לילדים לעזור, ועוד עצות מפורטות שיעשו לכם שולחן שבת מלא נחת רוח. פרק מספר חדש
שולחן השבת במובנים רבים, הוא מרכז ההתרחשות המשפחתית בשבת, ובכלל. מושקעים מאמץ רב, טירחה והתכוננות, כדי שהשולחן יהיה ערוך כראוי, והמאכלים שיוגשו יהיו ערבים לבני המשפחה.
האם נערכת גם התכוננות אחרת - למה שיקרה בשולחן עצמו? מה יהיו נושאי השיחה בו, ומה תהיה האינטראקציה בין בני המשפחה עצמה?
דברים על השולחן
זהו סוד די גלוי שעם הציפייה הרבה לשולחן שבת, וההבנה על אודות מרכזיותו, נוצרים לעתים
מתחים ואפילו מריבות, דווקא בזמן היקר הזה. מי יישב ליד אבא, ומי יקבל ראשון מהמיץ, איזה נושא ראוי לעלות על השולחן ואיזה לא. מתי רשאים לקום מהשולחן ומתי לא, וכן על זה הדרך. אני מניח שכל משפחה מכירה היטב את הדיונים האלו.
בשורות הבאות ננסה להציע מעט הצעות שעשויות להועיל לנו ולסייע בעדנו לרומם את שולחן השבת, ולשמור עליו בהיותו מרכז השבוע והשבת. אין כאן חוכמה, אלא מלאכה של איסוף עצות, חלקן מהניסיון וחלקן מהשכל הישר. למעשה יש כאן גם הזמנה לעצות נוספות שיתעוררו, אולי גם בעקבות המאמר הזה, והיה זה שכרנו.
לא כל העצות מתאימות לכל המשפחות, שהרי יש שלבים שונים לכל משפחה. אך נדמה לי שהרווח המרכזי הוא העלאת הנושא עצמו על השולחן, תרתי משמע. שולחן שבת הוא לא דבר הקורה מאליו, אלא יש צורך להיערך לקראתו, בדיוק כמו שהתבשילים לא יתבשלו מעצמם, אלא יש צורך לטרוח בעבורם.
עצה ראשונה: השקיעו מחשבה
איך אנחנו, בני הזוג, רוצים שהשולחן ייראה? מה חשוב לנו? ראוי להקדיש לנושא שולחן השבת בביתנו לפחות את אחת מהשיחות הזוגיות. תיאום ציפיות עשוי להועיל מאוד. מובן שזו שיחה שצריכה להיערך לעתים מזומנות, שהרי המשפחה עוברת שינויים, ילדים נולדים, ילדים גדלים, ומה שהתאים לשנה שעברה לא בטוח שמספיק לשנה הזאת. שולחן שבת הוא נושא שצריך להשקיע בו מחשבה ויצירתיות. במידה רבה, השולחן הוא מראַה לדברים משפחתיים אחרים.
עצה שנייה: ספרו סיפור
ילדים אוהבים סיפורים. גם מבוגרים, אבל ילדים עוד יותר. כדאי להכין סיפור לשבת, אבל לא סתם סיפור - אלא סיפור שקשור למשהו: לפרשה, לאירוע משפחתי שקרה השבוע, או למשהו שאירע לאחד מבני המשפחה. לפעמים הסיפור יכול להיות בהמשכים, פרוס על פני סעודות מספר, ואז המתח נשמר, ולפעמים כדאי להכין סיפור לכל סעודה. הילדים מצפים לסיפור מאוד. היום ישנם ספרים רבים שאפשר להיעזר בהם, אבל הטוב ביותר הוא לספר מהלב. גם סיפור שקראת, עדיף שתספר מהלב.
עצה שלישית: שיתוף בחוויות
פעמים רבות שולחן השבת הוא המקום היחיד שנפגשים סביבו כל בני המשפחה במשך השבוע. ההורים, מטבע הדברים, אוצרים בתוכם את מירב המידע לגבי כל אחד מילדיהם: למי היה מבחן קשה, מי עשה טיול מעניין, מי עמד בניסיון השבוע, וכן על זה הדרך. שולחן השבת הוא המקום לשתף את שאר בני המשפחה. ההורים יכולים גם להעצים מאוד את אחד הילדים שמקבל את הבמה, וזוכה לשתף את אחיו במה שעבר עליו. נדרשת כאן מלאכת ניווט מסוימת, אך הרווח גדול.
עצה רביעית: "ללכת עם הפרשה"
זה הכלל שקבע האדמו"ר הזקן. יש ללכת עם הפרשה כל ימי השבוע, ובוודאי בשבת. רוצה לומר
שהפרשה, יש בה משהו רלוונטי ונוגע לכל אחד מבני המשפחה כאן ועכשיו. קודם כל, כדאי לוודא שכולם זוכרים מהי פרשת השבוע. אחר כך כדאי לבחור נושא מהפרשה ולדבר עליו, כאן ועכשיו. לדוגמה, בפרשת "ואתחנן", שסמוך אליה נכתב מאמר זה, עסקנו בשולחן שבת בחיבת הארץ. אפשר כמובן להביא הרבה מדרשים ופירושים, אבל אני בחרתי לשאול את הילדים איזה מקום הם הכי אוהבים בארץ. כל ילד אמר שם של מקום, והתפתח דיון - למה, ומה מיוחד דווקא במקום הזה. הנוף? האנשים? מזה התגלגלה שיחה מעניינת מאוד, שלמדתי ממנה הרבה גם על ארץ ישראל, וגם על ילדיי.
ישנן דוגמאות רבות נוספות. בפרשת "עקב" דיברנו על מצוות קטנות, וגם סיפרנו סיפור על ערכה של מצווה קטנה כזו וכן על זה הדרך, תן לחכם ויחכם עוד.
עצה חמישית: זמן
שולחן שבת יכול להימשך זמן ארוך, שעה וחצי או שעתיים, תלוי בגודל המשפחה ובגורמים אחרים. האם הילדים יכולים לשבת מרוכזים במשך כל הזמן הזה? התשובה ברוב המקרים היא לא. לכן כדאי להגדיר מראש לילדים מהו הזמן שחייבים הם לשבת על יד שולחן השבת, ומאיזה זמן הם רשאים לקום, לאחר קבלת רשות מאבא.
החלק הראשון של הסעודה צריך להיות מוקדש לילדים, לסיפור ולשיחה, מתוך הנחה שלאחר כחצי שעה, מקצת הילדים יתקשו לשבת וצריך "לשחרר לחץ". אם לאחר בקשת הרשות הילדים קמים מהשולחן, אך ממשיכים לשחק לידו - הם למעשה עדיין חלק מהסעודה. לאחר זמן מה של התאווררות אפשר לקרוא להם בחזרה לשולחן, לברכת המזון או להמשך הסעודה.
עצה שישית: מברכים ביחד
בברכת המזון - הברכה היחידה שחיובה מן התורה - יש הכול: גם ארץ וגם תורה, גם ברית וגם פרנסה. לכן חשוב לברך את הברכה ביחד, בקול ובשירה. לחלק מהילדים האריכות קשה, אבל כששרים את הברכה בשמחה, אין היא נראית כל כך ארוכה. בכל זאת כדאי לזכור ששלושת החלקים הראשונים הם מן התורה, והשאר מדרבנן.
עצה שביעית: מפנים ביחד
שולחן שבת הוא משימה משפחתית. גם עריכתו וגם הפינוי לאחר הסעודה צריכים להיעשות בשיתוף הילדים. אפשר לחלק תפקיד קבוע לכל ילד, ואפשר תפקידים משתנים, אך הילדים הם חלק מההתכוננות, ומחנכים גם לכיבוד הורים ועזרה לאמא שטרחה והכינה את המאכלים.
בכלל, ילדים אוהבים תפקידים. כך הם מרגישים חלק מהעניין. כמו שבברית מילה "ממציאים כיבודים" - כך יש מקום לתת תפקידים ואף להמציא אותם. מי מביא את היין מהמקרר, ומי מוזג אותו לכוס, מי מחלק את הברכונים, ומי מביא את הכוסות השבירות. מי מכין את המיץ בקנקן הגדול, ומי מביא את קוביות הקרח ומוציא אותן מהתבניות לתוך צלחת. בהבדלה - מי מחזיק את הנר ומי מכבה אותו, וכדומה. ריבוי תפקידים מאפשר לילדים להיות שותפים בשולחן השבת, ולא "לקוחות".
עצה שמינית: אורחים
כבר אמרה הגמרא: "לעולם אל ירבה אדם רֵעים בתוך ביתו" (ברכות ס"ג, א'). כשיש אורחים, באופן טבעי מתחלקת תשומת הלב של בעלי הבית. יש לדבר מחיר. לכן טוב להשאיר סעודה אחת לפחות ללא אורחים, גם מי שמאוד אוהב לארח.
אולם ישנו גם צד אחר. פעמים רבות דווקא הימצאות האורחים יוצרת עניין, נושאים חדשים, ושולחן השבת זוכה להארה מיוחדת. לעתים, דווקא כשיש אורחים, יושבים הילדים יותר סביב השולחן. גם זאת אפשרות.
עצה תשיעית: שירה
השירה בשולחן השבת איננה רק חלק מהסדר המופיע בברכון. היא יכולה להתפתח למסורת משפחתית של שירים מבית אבא, או לחילופין הזדמנות ללמד שירים חדשים.
באחד מסיפורי הבעל שם טוב מסופר על בעל בית עני, שלא היה לו כלום לשולחן השבת מלבד פול, אך בפול זה הוא טעם את כל הטעמים שבעולם, עד שמרוב שמחה יצא בריקוד עם אשתו בליל שבת. השירה בשולחן השבת יכולה בקלות להיהפך לריקוד עם הילדים במעגל ועל הכתפיים. שולחן שבת נהיה גם מרכז השמחה של השבוע.
עצה עשירית ואחרונה: תפילות
למרות כל התכנונים ולפעמים גם בגללם, דברים עלולים להשתבש. כלי שנשבר, ילד שנפגע,
מאכל שנשרף וקטרוגים אחרים שבאים למנוע מאיתנו את שמחת השבת. לכן העצה היא להתפלל לקדוש ברוך הוא.
בדרך חזרה מבית הכנסת, בליל שבת, לפני שנכנסים הביתה - נתפלל שנזכה לשמח אותו בשולחן הזה, ושלא תהיה בו מריבה או צעקה - אלא שמחה ואהבה, שנזכה להאהיב על ילדינו את המתנה הזו ששמה שבת. אמן.
- הפרק "סביב שולחנך - מחשבות על שולחן השבת", מתוך הספר "לטועמיה חיים", אסופת מאמרים רעיוניים על השבת, יצא בהוצאת ישיבת "אור עציון"
לפנייה לכתב/ת 
