אשה נבגדת רוצה לדעת מי זו שהשפילה אותה
חשבתי על מריה שרייבר. אני בטוחה שכאשר בעלה, ארנולד שוורצנגר, סיפר לה את שאירע, הלסת שלה נשמטה. ואז השאלה היא מי המאהבת. לדעת שהאשה שהבעל שלה בגד בה איתה היא, איך לומר בצורה עדינה, מ. כוערת
שעה אחרי שהטיל עליי את הפצצה, פגשנו חברה טובה של שנינו. כל מה שהיה לה לומר היה: "אידיוט, למה סיפרת?" והוא ענה שלא יכול היה לשמור את זה יותר. שזה אכל אותו מבפנים. בינתיים כל מה שרציתי לעשות היה להאכיל אותו לאיזה רוטוויילר מזדמן ולראות מי זו המדוברת. מי זו האשה שהיה לה משהו שלי לא היה. אשה שבגדו בה רוצה לראות את הפנים ואת השם של מי שהשפילה אותה.
השבוע חשבתי על מריה שרייבר. אני בטוחה שכאשר בעלה סיפר לה את שאירע, הלסת שלה נשמטה. ואז השאלה היא - עם מי הוא בגד. והמכה הזאת, לדעת שהמאהבת של בעלה היא, איך לומר זאת בצורה עדינה, מ. כוערת. יותר מזה, מישהי שהיא מכירה 20 שנה. מישהי שאכלה מהיד שלה שהיא עצמה פירנסה אותה ואת ילדיה. מישהי ששרייבר חילקה לה מתנות בהריון כמעסיקתה, מבלי לדעת שהיא נושאת ברחמה ילד מבעל שאינו שלה. יותר ויוה מזה יש?
אם כבר לבגוד, אז לפחות בקלאסה
המשפחה הרשמית. הבן הצעיר בגילו של הבן מחוץ לנישואים (צילום: Shutterstock)
ארנולד שוורצנגר לא התאמץ בבגידה שלו, שגם זה מעליב בפני עצמו. היא היתה זמינה. מילדרד פטרישה באנה היתה שם בבית. זו הבגידה הכי לא מתוחכמת שיש, הוא הלך לפי הספר ובגד באשתו עם עוזרת הבית שלו. אותה עוזרת בית שאנחנו מדמיינים כצעירה יפה עם סינר זעיר. אבל אין זה המקרה. הרבה מהמגיבים לידיעה כתבו - לפחות אילו היתה יפה מוצלחת. אם כבר לבגוד, אז לפחות בקלאסה.
כאילו שזה משנה.
מה יש להם, לגברים, שנראה שיש להם הכל ובכל זאת רוצים עוד? עוד כיבוש רגעי בשם האובליסק שלהם. איך זה ששווורצנגר לא השכיל לפחות להשתמש באמצעי מניעה?
השבוע ראיתי את סרטו של דובר קוסאשווילי משנת 2003, "מתנה משמיים". יש בסרט סצינה בה אשתו של בחו (רמי הויברגר), השחקנית אנלי הרפז ז"ל, מגיעה לבית פילגשו. שורפת את הדלת וצועקת לו מחדר המדרגות: "בחו, אני יודעת שאתה שם". כשהיא נכנסת לדירה היא לא מוצאת את בעלה, אבל את המאהבת היא מוצאת ומיד מכלה בה את זעמה. היא שופכת עליה חומר דליק ומנסה להדליק גפרור, עד שבחו יוצא מהמיטה. כל אשה שנבגדה בטח חשבה על התסריט הזה. נקמה! אח, נקמה מתוקה! ומי שיאמר אחרת לא נבגד מעולם.
אבל סצינות כאלו כנות אפשר למצוא רק בסרטים. במציאות, מודיעים על פרידה, או שלא, אבל משהו בביטחון הנשי נפגם. האשה האחרת תמיד שם. לא חשוב אם משקמים או לא משקמים את הנישואין, היא ניצבת לה תדיר בקשר, כמו קעקוע על האצבע של טבעת הנישואין.
שוורצנגר שמר את הסוד ויכול היה להיקבר עימו, אלא שאמצעי תקשורת איים לפוצץ את הפרשה, לכן החליט לחשוף אותה בעצמו. הוא לא ממש התוודה מרצונו, אלא הוכרח לעשות זאת.
הוא יכול היה להיזכר כשרירן שיצא מהסרט של עצמו ולהצליח בחיים הפוליטיים ובזוגיות. אבל כפי שזה נראה כרגע, כל מה שיזכרו ממנו יהיה הפנים הזחוחים של מילדרד, כשלצידה ילד מפוקסל בעל לסת רחבה כמו שלו. איך נפלו גיבורים.
ומה נאחל למריה שרייבר? ברוך שפטרה מעונשו של זה.
>>> מאמרים וטורים אישיים על התמודדות עם בגידה