אסטרונומים גילו: כוכבי לכת חופשיים
חופשי זה לגמרי לבד: מדענים מצאו כוכבי לכת ענקיים שלא סובבים סביב שמש כלשהי, אלא משוטטים להם באופן עצמאי בחלל. ובנתיים במערכת השמש שלנו צפויות השבוע התקבצויות
כוכבי לכת אלו נתגלו באזור המרוחק כ-20 אלף שנות אור מכדור הארץ לכיוון מרכז הגלקסיה. הצוות נעזר בשיטה חדשה יחסית לגילוי כוכבי לכת הקרויה מיקרו-עידוש. אישוש לעידוש הכבידתי (Gravitational Lensing), הנובע מתורת היחסות הכללית של אינשטיין, מסתמך על העובדה שמסה מעקמת את המרחב שבו היא מצויה. כיוון שהדבר נכון לכל מסה, הוא נכון גם עבור כוכבי לכת.
העיקרון של עידוש כבידתי הוא שמסה המעקמת את המרחב פועלת על קרני האור באותו אופן שבו עדשה פועלת על קרני אור העוברות דרכה. כלומר, קרני האור נשברות על ידי העדשה ומסלולן מוסט.
לפי עיקרון זה, כאשר בין הצופה לבין גרם שמים מסוים תעבור מסה כלשהי, עקמומיות המרחב שתגרם על ידה תרכז את אור הכוכב המצוי ברקע. אם שלושת הגופים – הצופה, הגוף שמעקם את המרחב וכן הכוכב שברקע - יהיו על קו אחד בדיוק, אור הכוכב ירוכז על ידי הגוף המצוי באמצע, וממש כשם שעדשה מרכזת ומגבירה את אורו של מקור, כך יוגבר אורו של הכוכב המצוי ברקע.
בדרך זו, צפה צוות החוקרים בשדות כוכבים בהפרשי זמן, כאשר החוקרים מחפשים כוכבים שאורם התגבר באופן שאופייני לעלייה בעוצמת האור שנוצרת כתוצאה מעידוש – עליה וירידה חדה ומהירה. כך התגלו קרוב לעשרה כוכבי הלכת הענקיים, שאינם קשורים למערכת שמש כלשהי ולא סובבים סביב כוכב, אלא משייטים בחלל חופשיים ומאושרים.
איך הם נוצרו?
הימצאותם של כוכבי לכת גדולים מחוץ למערכת שמש כלשהי מעוררת את שאלת היווצרותם: כל המודלים מראים שכוכבי לכת נוצרים כ"תוצר לוואי" בעת יצירת כוכבים, שמשות. הגם שגופים הקרויים ננסים חומים, המצויים בטווח המסות שבין כוכבי לכת ענקיים לכוכבים, עשויים להיווצר באופן עצמאי, עדיין אין מודל המלמד על יצירת כוכבי לכת באופן עצמאי.
לכן, הסבירות הגדולה ביותר היא שכוכבי לכת אלה נזרקו ממערכות שמש על ידי כוכבי לכת אחרים. אם אכן זו הסיבה להימצאות כוכבי לכת ענקיים באופן חופשי בחלל, סביר להניח שיש מספר גדול יותר של כוכבי לכת קטנים יותר המשייטים באופן עצמאי, כיוון שאלו נזרקים ביתר קלות ממערכות שמש מאשר כוכבי לכת מסיביים יותר.
השבוע במערכת השמש
לעומת האמור לעיל, העניינים במערכת השמש שלנו מתנהלים כרגיל. השבוע אנו עומדים בסימן המשך ההתקבצויות במערכת השמש, ולמרות שההתקבצויות השבוע תהינה צמודות יותר, יהיה מעט קשה יותר לצפות בהן בשל קרבתם של כוכבי הלכת לשמש.
ההתקבצות הראשונה החלה לפנות בוקר ביום שבת, ה-21 במאי, כאשר כוכב חמה חלף 2 מעלות דרומית למאדים. כוכב חמה הולך ומתרחק מכדור הארץ כאשר בטלסקופ הוא יראה מעט גדול יותר מחצי עיגול, והוא הולך ומתמלא עד להתקבצות שלו עם השמש שתהיה בחודש יוני.
התקבצות במערכת השמש (יגאל פת-אל)
יומיים לאחר מכן, יחלוף כוכב הלכת הזוהר ביותר בשמים, נגה, מעלה אחת דרומית למאדים. נוגה שמצוי כמעט בצד הרחוק ביותר של מסלולו מאיתנו, מפנה אלינו את כל צדו המואר על ידי השמש ונראה כעיגול כמעט מלא.
גם מאדים מצוי בצדו המרוחק של מסלולו והוא הולך ומתקרב אל כדור הארץ. ההתקבצויות תראינה מעל האופק המזרחי ממש לפני זריחה (בסביבות השעה 4:30) במשך כל השבוע.
נוגה הוא גרם השמים הזוהר ביותר, למעט הירח, ואי אפשר לטעות בו, כאשר כוכב חמה ומאדים חיוורים יותר וצבעו האדמדם-כתום של מאדים נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים. כדי להקל על הזיהוי של כוכב חמה ונוגה אפשר להשתמש במשקפת שדה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .
לפנייה לכתב/ת 
