הטבה בפנסיה לעניים רק תגרום להם נזק

על פי הפרסומים, המפקח על הביטוח מתכוון לצאת בקרוב בתוכנית חדשה בתחום החיסכון הפנסיוני, על מנת להיטיב עם מקבלי השכר הנמוך.

המפקח, מבקש לתקן את העוול שנגרם לקבוצה גדולה של שכירים, אשר אולצה לחסוך לפנסיה אך אינה זכאית להטבות המס.

על פי התכנית, האוצר יפקיד 35 אגורות על כל שקל שחוסכים בעלי השכר הנמוך בתוכנית הפנסיה שלהם, כאשר הסבסוד יבוא על חשבון חמשת העשירונים הגבוהים באמצעות הקטנת ההטבות להם הם זכאים כיום.

בקריאה ראשונה נראה כי סוף סוף מבוצע איזשהו צדק חברתי, אולם מעיון מעמיק יותר ניתן לגלות על נקלה, כי בפועל, אין מדובר על העשירים שממנים את העניים כי אם על המעמד המאוד בינוני המסבסד את המדינה, אשר מלכתחילה מכלכלת צעדיה על חשבון אותו ציבור. כך יוצא ששוב המעמד הבינוני משלם וממשיך להישחק.

ויתור על השלמת הכנסה

אז על מה מדובר? כאשר האזרח פורש בגיל פרישה הוא זכאי לקצבת זיקנה מהביטוח לאומי. היה ואין לו פנסיה כלשהיא, הביטוח הלאומי מבצע לו השלמת הכנסה נוסף על קצבת הזיקנה הרגילה.

כך לדוגמא, יחיד, בן 75, אשר עבד לפחות 35 שנה במהלך השנים טרם הגיעו לגיל הפרישה, אין לו פנסיה אחרת, אינו עובד ואין לו רכב - מקבל קצבת בסיסית של 1,444 שקל, תוספת ותק בת 50% של 722 שקל ותוספת השלמת הכנסה של 2,040 שקל. סה"כ קצבה כולל השלמת הכנסה לה הוא זכאי תעמוד על 4,206 שקל.

האוצר, בנסיון לשפר את מעמדם של זקני הארץ מחמשת העשירונים הנמוכים, הרחיב את צו פנסיה חובה על כלל המשק והחל מ 2008 כל שכיר אמור להיות מבוטח בפנסיה אישית האמורה לשפר את הכנסתו לאחר פרישה.

אולם, באותה נשימה, הורע מצבו של אותו מעמד מדובר, שכן, מרגע שאותו אזרח זכאי לפנסיה אישית העולה על 1,080 שקל, מתבטלת זכאותו להשלמת ההכנסה המגיעה עד לכ 2,000 שקל.

בגלל צו ההרחבה די שיחסוך העובד במשך 30 שנה משכר חודשי ממוצע של 2,000 שקל או לחילופין יחסוך במשך 18 שנה משכר ממוצע של 4,000 שקל, הרי שיגיע לפנסיה אישית מעל 1,080 שקל שתמנע ממנו קבלת השלמת הכנסה של כ 2,000 שקל.

כך יוצא כי במהלך תקופת עבודתו, לא די שהעובד מתקשה בחיי היום יום, הוא גם נאלץ לחסוך סכום כספי חודשי לטובת הפנסיה שלו (מהלך מבורך לכשעצמו) בלא שהוא זוכה להטבה כלשהיא כמו חבריו משלמי המס. בנוסף, בעת פרישתו, הביטוח הלאומי לא יזכה אותו בהשלמת ההכנסה שאלמלא הפנסיה האישית שחסך מדמי המחייה המועטים שלו, היה זכאי לה.

השכר ימשיך להישחק, ההטבה  - רק בגיל הפרישה

אם לא די בכך, כספי הפיצויים שהיו משולמים לו בעת פרישה ומהווים כתקציב נוסף לעת פרישה, יהוו חלק מהפנסיה האישית ובכך מצטמצם התקציב שלו בעוד עשרות אלפי שקלים אשר בוודאי יהוו חסרון כיס נוסף.

למעשה ניתן לומר כי חמשת העשירונים הנמוכים מסבסדים את הביטוח הלאומי באמצעות צו ההרחבה לפנסיה חובה.

יתר על כן, ההפקדה שהאוצר מתכוון לבצע לתכנית הפנסיונית שלהם, אשר תבוא לידי מימוש רק בעת זיקנה, תמומן ע"י חמשת העשירונים הבאים, כך שאין מדובר על פתרון אמיתי כי אם אשלייה. בפועל מדובר פה בהמרה חלקית בין סוגי קצבאות: השלמת ההכנסה תבוטל ובמקומה יופקד פיצוי חלקי היום שישולם בעת זיקנה.

למרות הרצון הטוב, תוכנית האוצר, לא נותנת מענה למצוקות בעלי השכר הנמוך. בתחשיב פשוט, לאדם המשתכר 5,000 שקל בחודש וחוסך 250 שקל בחודש, אמורה המדינה להפקיד עבורו 87.5 שקל בחודש ומכך שבתום 35 שנות עבודה סכום זה יזכה אותו בפנסיה נוספת של של כ 342 שקל הרחוקים משמעותית מאותם 2,000 שקל השלמת הכנסה, כך שאין זה מהווה קצבה חליפית כי אם פיצוי נמוך מידי ומאוחר מידי.

ובכלל, ההטבה המדוברת הינה רק הטבה עתידית אשר תגדיל את הפנסיה העתידית של חמשת העשירונים הראשונים, אך אינה פותרת את חסרון הכיס בתקופת עבודתם. שהרי, מדובר בהפקדה נוספת של 35 אגורות לכל שקל לפנסיה של אותם חוסכים ללא מתן פיצוי ו/או מענק בעת ההפקדה.

הביטוח הלאומי חוסך, מעמד הביניים משלם

מעבר לאשלייה המצויה בפתרון זה, הרי שהציבור שכיום נושא בעיקר נטל התשלומים לביטוח הלאומי – מעמד הביניים, ישא גם בנטל סבסוד הקצבאות המדוברות.

על פי הפרסומים, מדובר בהפחתה בהטבות המס שהוא מקבל היום, שגם הן מינימאליות ומוגבלות בתקרת שכר של 8,200 שקל למתן זיכוי לשכיר (השכיר מקבל 35% החזר מס בגין הפקדותיו עד לשכר חודשי של 8,200 שקל – כלומר מקסימום ההטבה עומדת ע"ס 200.9 שקל בחודש).

ראוי לציין גם שבזכות החיסכון הפנסיוני וההפקדות הצפויות של האוצר, נגרם חיסכון משמעותי ביותר לביטוח הלאומי, חיסכון זה אינו מגולגל חזרה לאזרחים.

יהיה נכון יותר ופשוט יותר לממש באופן מלא את מס ההכנסה השלילי, כך שההפקדות של העובד בעשירונים הראשונים יוחזרו לו באופן מלא באמצעות מס ההכנסה השלילי ובגיל פרישה ההכנסה שלו מהביטוח הלאומי ומהפנסיה האישית לא תפחת מההכנסה שהיתה לו נטו טרם פרישתו.

הכותבת היא מנכ"לית מכללת "עדיף" לביטוח, מנכ"לית חברת "החלק המשלים" העוסקת במחקר פיתוח והדרכה בתחומי ביטוח כלכלה ופיננסים ומנהלת את "המרכז הישראלי לפיתוח העסק" בתחום היזמות