פצועים באוטובוס: 'ניפצנו חלונות עם הנשק'
בתאונה בכביש 1 בין אוטובוס למשאית נפצעו 32 בני אדם שסיפרו על אנשים שהועפו, דם, עשן וצעקות. שני חיילים סייעו בחילוץ הפצועים. "שמעתי הרבה צרחות, היה כאוס רציני", שחזר אחד מהם. פצוע אחר: "שכבתי על הרצפה וצעקתי הצילו"
בבתי החולים מאושפזים עשרות מפצועי התאונה הקשה שאירעה הבוקר (יום ג') בין אוטובוס אגד למשאית בכביש מספר 1. אחד הנוסעים נהרג, שניים נוספים נפצעו קשה, חמישה בינוני והיתר קל. רבים מהנוסעים ישנו במהלך הנסיעה והתעוררו מהחבטה העזה. הם סיכמו כי בסופו של דבר הכל היה עניין של מזל, והאירוע יכול היה להסתיים הרבה יותר גרוע.
ערן בוטה, שוטר מג"ב שנפצע קל בתאונה, סיפר ל-ynet על חילוץ הפצועים מהאוטובוס, בתוך כל הכאוס ששרר במקום שניות לאחר ההתנגשות, סמוך למחלף בן שמן. הוא אמר כי הוא וחייל נוסף שברו את חלונות האוטובוס בעזרת כלי הנשק וסייעו לנוסעים לצאת ממנו.
"עליתי על אוטובוס קו 405 לירושלים בדרכי לבסיס", סיפר ערן המשרת כחובש בגזרת עוטף ירושלים. "בדרך נרדמתי עם אוזניות ופתאום הרגשתי מכה בראש. התעוררתי ולא הבנתי מה קרה, הרבה אנשים צועקים בפאניקה, הרבה דם היה שם".
לדבריו, בהתחלה האוטובוס נראה כמו זירת פיגוע. "רק לאחר כמה דקות הבנתי שמדובר בתאונה", שחזר ערן שנפצע קל בראשו. "כל החלונות והדלתות היו סגורים והרבה אנשים לחוצים ניסו לצאת. אני ועוד חייל בשם נדב ניפצנו את החלונות בעזרת הנשקים שלנו, והתחלנו לחלץ את הפצועים החוצה מהאוטובוס כמה שיותר מהר".
תשומת לב עוזרת אחרי ההלם
בתאונה נהרג צעיר בן 25 שנפצע אנושות ומת לאחר זמן קצר מפצעיו. "ראיתי את הלכוד. הוא כנראה נפגע מהצד האחורי של המשאית שממש מעכה אותו לתוך הכיסא שלו באוטובוס. ידעתי שאין לי שום דרך לסייע לו, אלא רק לחכות למכבי האש שיוציאו אותו משם, כי ידעתי שיש פצועים יותר דחופים לטפל בהם". לאחר שסיים לסייע לפצועים, יצא ערן מהאוטובוס והבחין בשברי זכוכיות רבים ודם, "שמעתי הרבה צרחות, פשוט היה כאוס רציני".
גם ליאור רבי, ד"ר להיסטוריה שהיה בדרכו לכנס באוניברסיטה העברית, נרדם קצת אחרי נתב"ג. "כשפתחתי את העיניים פתאום ראיתי את כולם צועקים והיה עשן בתוך האוטובוס", סיפר רבי, שנפצע קל. "היו לי חלקים לא מזוהים בתוך הפה, ירקתי אותם".
"אפילו כרגע רועד לי הגוף", תיאר את תחושותיו, והוסיף כי למזלו ישב בסוף האוטובוס. "מסכנים אלה שהיו מקדימה. זה הכל עניין של מזל". לאחר התאונה, "הרגשתי שאני חייב לדבר עם מישהו, אז חייל בא לדבר איתי ושפך מים על הפציעה בחזה. אפילו חיבקתי אותו אחר כך. אני לא בכיין, אבל תשומת הלב שלו עזרה לי כאילו שהוא היה רופא".
"הרבה צרחות ודם, היה פשוט כאוס רציני" (צילום: אלי סניור)
בין 15 הפצועים שהגיעו לבית החולים שיבא בתל השומר היו גם לפחות תיירת אחת מצרפת ושלושה חיילים. סגן מנהל בית החולים, פרופ' ארנון אפק, מסר כי אחת הפצועות במצב קשה מאוד וסובלת מפגיעת ראש קשה ופגיעות גפיים. לדבריו, רוב הפצועים קל סובלים מחבלות בפנים, חתכים ופצעים. לדבריו, הפגיעה הנפשית היא לא פחות חמורה. "המשמעות של פגיעה כזו היא עצומה. יש כאן טראומות שיכולות להימשך זמן רב", אמר.
נהג המשאית ונהג האוטובוס שנפצעו קל פונו לבית החולים אסף הרופא שבצריפין, אך סירבו לדבר עם העיתונאים. פרט להם, הגיעו לבית החולים עוד 11 מפצועי התאונה, בהם 6 במצב בינוני. סגנית מנהל בית החולים, ד"ר אסנת לבציון-קרח אמרה כי "הפצועים סובלים מחבלות שונות בחלקי גופם, משברים, מפגיעות בטן וחלקם מפגיעות חזה".
"האוטובוס נסע בכ-100 קמ"ש"
יצחק בן חיים שנפצע קל-בינוני בתאונה סיפר ממיטת האשפוז בחדר המיון כי עף בתוך האוטובוס. "אחרי שעברנו את מחלף לוד פתאום ראיתי משאית מול העיניים, ומיד שמענו בום גדול ועפתי בתוך האוטובוס מספר מטרים קדימה". הוא נפגע בשיניו וברגליו וסיפר שבמהלך הנסיעה, ישב לצד בנו ולפי מכשיר ה-GPS שהיה ברשותם "מהירות האוטובוס הייתה כ-100 קמ"ש".
"לא היה מה לעשות חוץ מלצעוק הצילו", אילן מורד (צילום: אוהד צויגנברג)
גם רוקסנה, חיילת בת 19 שנסעה לטיול של יחידתה בירושלים, סיפרה על "בחורה שעפה מהכיסא שלה ממש קדימה, היה עוד אחד שהיה תקוע בין המשאית לאוטובוס,
לא יודעת איך הוא הגיע לשם. אחר כך אמרו לי שזה הבחור שנפטר". לדבריה, "למזלי, אלוהים עזר לי ושמר עלי". היא נפגעה בלסת ופונתה לבית החולים קפלן, שם תפרו את השפה התחתונה שלה.
אילן מורד, שישב במרכז האוטובוס ונפצע אף הוא סיפר כי "מעוצמת ההתנגשות התעוררתי בבהלה וראיתי את המשאית מול האוטובוס. פתאום האוטובוס התמלא בדם של פצועים, שכבתי על רצפת האוטובוס ולא היה לי מה לעשות חוץ מלצעוק הצילו, ותוציאו אותי מפה"