העתיד שייך לתולעים השקופות
אורי אבי-נעם מהפקולטה לביולוגיה בטכניון משתמש בתולעים זעירות כדי להבין את התהליך שגורם לאיחוי תאים ביצורים חיים. מחקר הדוקטורט שלו התפרסם לאחרונה במגזין היוקרתי Science, ובזמן שנותר לו הוא נאבק למען הזכות של חד-מיניים למגורים בטכניון
כשפוגשים את אורי אבי-נעם לשיחה על תחום המחקר שבו הוא עוסק, קשה שלא להתרשם מהלהט והתשוקה שבה הוא מדבר על מושא המחקר שלו: תולעת שאורכה 1 מ"מ. מסתבר שלמביני עניין, צפייה יומיומית ביצורים קטנטנים בניסיון להבין תהליכים ביולוגיים שונים, היא לא דבר יוצא דופן:
"במחקרים רבים בתחום הביולוגיה ההתפתחותית נהוג לעשות שימוש ביצורים חיים, כמו למשל תולעת ה-C. elegans שבה אנו נעזרים", מספר אבי-נעם. "ככלי מחקרי יש לתולעת חשיבות גדולה. שתי הסיבות שהופכות אותה לדגם אידיאלי למחקר, ולפיכך לאטרקטיבית מאוד בעיניי, הן הגוף השקוף שלה שמאפשר לצפות בתהליכים שונים ומחזור החיים הקצר שלה שמאפשר לעקוב ביעילות אחר תהליכים. בנוסף, הרכב הגנים שלה, הגנום, כבר ידוע במלואו והוא מאפשר לחקור השפעות של שינויים במטען הגנטי".
מה שרבים לא יודעים הוא שבעשור האחרון כבר הוענקו שלושה פרסי נובל למחקרים שנעשו על התולעת והיא הפכה למיני-סלבריטי בקרב הקהילה המחקרית. אבל תהילה לחוד ועבודה לחוד: "לדוקטורנטים חדשים שבאים להתעניין במחקר אצלנו וחולמים איך יספרו בבית שהם עוסקים בחקר תרופה לסרטן, כל העניין הזה עם תולעים הוא די מרתיע".
איחוי תאי: טובים השניים מהאחד
במעבדה של פרופ' בני פובדילביץ', בה עובד אבי-נעם, עוסקים בחקר המנגנון האחראי על איחוי תאי. המושג "איחוי תאי" מתייחס לאופן שבו תאים בודדים מתמזגים ביחד ויוצרים תא אחד גדול. התולעת האמורה מתאימה במיוחד לתחום חקר זה, משום שבעור שלה ובאיברים נוספים מתרחשים תהליכי איחוי תאי שאחריהם ניתן לעקוב בקלות.
במחקרים קודמים שנעשו במעבדה של פרופ' פובדילביץ', זוהתה משפחת חלבונים מסוג FF (Fusion Family) האחראים לתהליך האיחוי התאי בתולעת ה-C. elegans, והגנים המקדדים אותם.
תולעת מזן C. elegans המשמשת כמודל מחקר בתחום מדעי החיים (צילום: ד"ר עמיר ספיר)
"היכולת של שני תאים או יותר להתאחות לתא אחד היא חשובה ביותר בכל השלבים של התפתחות היצור החי. אנו רואים איחוי כזה בתהליך ההפריה, שבו תא זרע מתמזג עם תא ביצית בשביל יצירה ראשונית של עובר, אבל גם בתהליך של התפתחות רקמות שונות בגוף.
שרירי השלד למשל, מתחילים את דרכם כתאים בודדים, ובהמשך מתמזגים ביחד ויוצרים את סיבי השריר. גם בתהליך ההדבקה של הגוף במחלות הנגרמות על ידי ווירוסים בעלי מעטפת, כמו ווירוס ה-HIV הגורם לכשל חיסוני, מעורב מנגנון של איחוי תאי בין הווירוס ותאי האדם.
על אף שמדובר במנגנון חשוב מאד, עדיין לא לגמרי ברור איך הוא מתבצע. ההנחה היא שחלבונים מסוימים הנמצאים על הקרום החיצוני של אותם תאים, מפעילים מנגנון לשינוי צורת הקרום וגורמים למיזוג".
העקשנות משתלמת
כמו בכל דבר שאבי-נעם עושה, גם המחקר שלו מאופיין בעקשנות דון קישוטית לגלות ולהוציא לאור את הלא מובן מאליו. ומה מתבקש יותר מאשר לנסות ולהחיל ידע שנאסף מתולעים על בני אדם?
"מה שמעניין אותי לדעת, הן ברמה הפילוסופית-אבולוציונית והן ברמה המעשית-יישומית, זה האם אותם חלבוני איחוי תאי שזוהו בתולעת ה-C. elegans, מופיעים ומתפקדים בצורה דומה גם ביצורים אחרים, ובעיקר באדם.
לשאלה הזו יש לי כרגע שתי תשובות: כן, ולא. מכיוון שאני אדם חיובי מטבעי אתמקד בכן, ואספר שאחד הגילויים החשובים שלנו, שהתפרסם גם במאמר ב Science, הוא שאותם חלבוני איחוי תאי אינם ספציפיים לתאים של תולעת ה C. elegans ומסוגלים לגרום לאיחוי תאי גם ביצורים אחרים.
בהתחשב בכך שמנגנון האיחוי התאי חשוב מאין כמוהו לתהליכים שונים בגוף האדם, יש להניח שהמקור למחלות מסוימות הוא בתפקוד לקוי של אותו מנגנון. לדוגמא, אם איחוי תאי חשוב בתהליך ההפריה ויצירת העובר, יש להניח שלפחות חלק מהבעיות הקשורות לפוריות מקורן בתפקוד לקוי של אותו מנגנון הכולל את חלבוני האיחוי התאי. שימוש אפשרי בחלבוני איחוי תאי מתפקדים, שמקורם בתולעת ה-C. elegans, עשוי לפתוח דלת למציאת פתרון לבעיות רפואיות שונות".
לא יכול אחרת
אף על פי שאבי-נעם הוא "תוצר" טכניוני מובהק, שמאחוריו שני תארים "מקומיים" ועוד אחד בדרך, אין שום דבר סטנדרטי או רגיל באופן שבו הוא מקדיש את עצמו לפעילות ציבורית למען הסטודנטים. אחרי שנים של כהונה בתפקידים בכירים ב TQ – אגודת הסטודנטים להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדר ובי-סקסואלים) בטכניון ובאסת"ג – אגודת הסטודנטים לתארים גבוהים, הוא יכול להתגאות בהישגים שלא רבים זוקפים לזכותם.
"יש לי בעיה גדולה עם אי צדק. כשהתחלתי את דרכי באגודת הסטודנטים הגאים של הטכניון, גיליתי לתדהמתי שקיימים מחסומים גבוהים הנובעים מחוסר ידיעה ודעות קדומות. אחד מהמקרים המרכזיים בהם טיפלנו וזכינו, הוא הזכות של זוגות חד מיניים למגורים בטכניון.
באסת"ג לעומת זאת התחלנו בתהליך משפטי להצמדת גובה המלגות למדד ולהכרה בזכויות הסטודנטים לתארים גבוהים לתנאים סוציאליים, בדומה לאלו מהם נהנים שכירים במשק.
בהחלט ייתכן שאם לא הייתי מקדיש את עצמי לפעילות ציבורית הייתי יכול לפרסם עוד מאמר או שניים ואני יכול להצביע על כמה וכמה אנשים שהיו מרוצים יותר אם לא הייתי פה. אבל לשמחתי, או לצערי, הנטייה הזו להאבק בעוולות היא חלק ממני ואני פשוט לא יכול אחרת".
עינת פלד היא דוקטורנטית בפקולטה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. הראיון נכתב במסגרת הקורס "מדע בתקשורת" בטכניון.
לפנייה לכתב/ת 
