מחוברים

24 בדצמבר 2007. עורכת הדין ליה פלוס דוהרת בג'יפ שלה בכביש המוביל אל היישוב הפסטורלי גן חיים, בפאתי עיר הולדתה כפר סבא. היא בדיוק סיימה להסדיר כמה עניינים בבית המשפט וכרגע ממהרת לחווה של ראש ארגון הפשע המקומי רפי אוחנה, שנמצא במעצר בית כנאשם ברצח כפול. זה לא אירוע חריג: כמה פעמים בשבוע היא מסיעה את הלקוח הפרטי שהפך לחבר קרוב לדיונים בבית המשפט, ולישיבות עבודה במשרד של הפרקליט הבכיר שלו אביגדור פלדמן במתחם הבימה בתל אביב.

"קצת אחרי השעה ארבע עברתי דרך השער החשמלי והחניתי את הג'יפ ליד דלת הכניסה לבית", משחזרת פלוס. "לרפי היה מותר לצאת רק בשעה ארבע ושלושים, ולמשרד עורך הדין שלו בלבד. נכנסתי לבית ופניתי למטבח כדי להכין קפה לדרך, ורפי יצא לשבת בחצר. פתאום שמעתי רעש שאני לא מאחלת

 לשונאי: צרור יריות, ואז עוד אחד ועוד אחד. האנשים שהיו בתוך הבית ובחצר התחילו לרוץ, לצעוק. היו המון יריות. אני הסתתרתי על הרצפה מאחורי קיר הכניסה, עם ברכיים מקופלות וידיים על הראש, כמו כדור. בהפוגה האחרונה של הירי הרמתי את הראש והצצתי החוצה. ראיתי את רפי שרוע על הרצפה, פצוע. הרגשתי שאני לא יכולה להישאר מוגנת בפנים בזמן שהוא מדמם בחוץ. יצאתי אליו, ואז נורה צרור נוסף. לא ראיתי מאיפה, אבל גם ממנו לא נפגעתי. רפי נפצע קשה ברגליו והיה בהכרה מלאה. הכנסנו אותו לרכב ונמלטנו דרך השער האחורי לבית חולים מאיר".

תחת האש בניסיון ההתנקשות, פלוס לא הקדישה מחשבה לשאלה מה עושה ילדה טובה כפר סבא בביתו המטווח של ראש ארגון פשיעה מאוים, או מדוע היא מתפקדת כנהגת הפרטית שלו. בזמן שהיתה צמודה למיטתו של אוחנה בטיפול נמרץ, מת מפצעי הירי כלב השמירה הנאמן של ראש ארגון הפשע בחצר הבית בגן חיים, ואילו בלשי ימ"ר תל אביב ותחנת כפר סבא כבר החלו במצוד אחרי החשודים המיידיים: יעקב אלפרון ובנו דרור.

החברים הטובים שלה דווקא שאלו אם היא לא חוששת שברמזור הבא יחכו לאוחנה מתנקשים שיפגעו בה בטעות. תשובה מנומקת הם לא זכו לקבל; בשלב הזה היא כבר היתה שבויה עמוק מדי בריגוש של הקרבה למשפחות הפשע, עם כל המשמעויות הכספיות והתקשורתיות הנלוות, ובעיקר נמשכה לשרמנטיות של אוחנה.

העבירה את המסר שהיא רוצה את התיק של אוחנה. ליה פלוס (צילום: אייל טואג)

היחסים האישיים של השניים הפכו לרכילות לוהטת בחדרי החדרים של בכירי הפליליסטים, שופטים ופרקליטים, שוטרים ועבריינים. פלוס, שהתרוצצה למען אוחנה בין הכדורים השורקים של משפחת אלפרון, הקדישה שבע מתוך שמונה שנות הקריירה שלה כעורכת דין לארגון הפשע שלו. שבע שנים שבהן שהתה עם אוחנה שעות ארוכות מדי יום במתקני מעצר שכוחי אל, וגם הקריבה את התא המשפחתי שלה כשנפרדה מבעלה אחרי 17 שנים שהניבו שני ילדים וחיים בורגניים בצור יגאל.

אבל נתחיל, כרגיל, מההתחלה.

1. מתלהבת

משפחת אוחנה מכפר סבא, שחלשה על שוק הקוקאין במרכז הארץ וחדרה לשוק ההימורים באינטרנט, פרצה לתודעה הציבורית אי שם בשנות ה־80. האח הגדול חנניה, שהואשם בתקופה ההיא ביבוא עשרות קילוגרמים של הרואין מאמסטרדם לישראל, נמלט בקפיצה מעל חומות בית המשפט בתל אביב היישר לאופנוע שהמתין לו בחוץ. אחרי מצוד בינלאומי הוא נלכד באירופה, הוסגר לישראל וריצה 17 שנות מאסר, שבמהלכן הפך למנהיג אסירים קשוח ונערץ שחנך עבריינים צעירים כמו יצחק אברג'ל ושלום דומרני. בהמשך הוא מצא את מותו במלחמה מול אותו אברג'ל. 

עוד בחייו, כששוחרר מהכלא, חנניה הועמד לדין על עבירת בנייה שולית בבית אמו והתייצב ב־2002 בפני השופט חנוך פדר בבית משפט השלום בכפר סבא. פלוס בדיוק סיימה אז את לימודי המשפטים במכללה למינהל והתמחתה אצל פדר, והיתה עדה למתח העצום ששרר בין הנאשם לשופט. זה היה גם המפגש הראשון שלה עם מנהיג משפחת פשע, שהותיר בה רושם רציני. מה שלא עלה בדעתה בסיום הדיון זה שבתוך שנתיים היא תהיה עורכת הדין שתייצג בנאמנות את רפי אוחנה, האח הצעיר שיצא לנקום את הרצח של חנניה וירש את מקומו כראש המשפחה.

"כשהייתי נערה צעירה הכרתי את משה אוחנה דרך חברה משותפת, היכרות שטחית של בני אותה עיר", מתארת פלוס את התפתחות הקשר עם רפי אוחנה. "בהמשך, כשייצגתי בשנת 2004 נאשמים ביבוא קוקאין מקולומביה, המתינו באותו אולם בבית המשפט המחוזי בתל אביב גם משה ורפי אוחנה, שהוגש נגדם כתב אישום בתיק הרצח הכפול בהוד השרון - פרשה שזכתה לכותרות ענק בכל העיתונים. סביבם עמדו כמה עורכי דין ותיקים ובכירים ובראשם אביגדור פלדמן, אבל אני לא ראיתי בעיניים: רציתי חלק בתיק הזה".

אלגנטי, ג'נטלמן, כריזמטי, אינטליגנטי, עבריין. רפי אוחנה

צילום: ארכיון בתי המשפט

פלוס ניגשה למשה ושאלה לשלומו. "הוא זיהה אותי והציג לי את רפי אחיו", היא ממשיכה. "הבנאדם, אזוק ידיים ורגליים, התרומם מהכיסא רק כדי ללחוץ לי את היד. התרשמתי מאוד מהאלגנטיות שלו. היו לו גינונים ג'נטלמניים עם טעם של פעם, שלא חשבתי שאראה דווקא בסיטואציה כזאת על ספסל נאשמים. בהמשך העברתי לו מסר שאני מאוד מעוניינת לקחת חלק בתיק, ולו רק בשביל ללמוד. זה היה תיק מאוד מתוקשר, שהיה מחובר ישירות לשלושה תיקים גרנדיוזיים לא פחות שיוחסו לאחים אוחנה: תיק שכירי החרב הבלרוסים וירון סנקר, רצח שקד שלחוב, וניסיון הרצח של שמעון זריהן. היתה לי המון אמביציה לראות וללמוד איך הדברים מתנהלים ברמות הגבוהות האלה. אנשים עובדים 20 שנה כדי להגיע למקום הזה, קריירה שלמה, ומבחינתי זאת היתה דלת מאוד חשובה לעבור בה בשנה הראשונה שלי במקצוע".

רפי אוחנה הרים את הכפפה והתקשר אליה מהכלא. "בפגישה הראשונה אמרתי לו, 'אני מה זה מתה לייצג בתיק של ארגון פשע, אני חייבת'. הוא הסתכל אלי במבט המיוחד שלו, חייך בביישנות, ואמר שבעוד כמה שנים לא ארצה לשמוע על משפחות וארגונים. הוא צדק".

פלוס ורפי אוחנה התחילו לעבוד יחד, ובעיקר ניהלו המון שיחות טלפון ומפגשים ארוכים בכלא. ההתרשמות שלה ממנו במהלך המפגשים האלה סוחטת ממנה גם היום מונולוג מתפעל: "הוא התגלה לי כאדם מרשים וכריזמטי ביותר, אינטליגנטי ברמות גבוהות, בקיא בכל תחום שתנסה לדבר איתו - אקטואליה, היסטוריה, משפט ובעיקר דת - מצטיין בהפרדה בין עיקר לטפל, טקטיקן מעולה".

פלוס טוענת כי גילתה אדם שלא סתם טוען לחפותו. "כשקראתי את החומר כעורכת דין הבנתי שלא מדובר בטענות בעלמא של נאשם שמנסה למלט את נפשו, אלא בגירסה עקבית שתואמת את הראיות", היא אומרת. "מבחינתי מדובר עד היום בתיק של זיכוי מלא ובאדם חף מפשע. מצד שני, המידע המודיעיני והיחס בתקשורת בנו לו תדמית של אדם שמכר את נשמתו לשטן. הקשר בינינו לא נמשך רק בגלל הכריזמה או מהות היחסים האישיים, אלא בגלל האמונה המקצועית שבתיק הזה אני נלחמת על צדק. היתה כאן סימביוזה: שנינו יצאנו למלחמה משותפת שהיתה מלחמה קיומית על החיים שלו".

2. מתקרבת

התשוקה של פלוס לנהל תיק של משפחת פשע חשפה אותה גם לצדדים האפלים של מקצוע עריכת הדין, להיכרות קרובה עם סודות וסכסוכים בצמרת העולם התחתון ולעימותים קשים עם המשטרה ומערכת המשפט. רפי אוחנה, שמלבד הרצח הכפול הואשם גם בניסיונות רצח של בכירי הפשע בישראל (אלפרון, אברג'יל, גבריאלי, דומרני), נחשב לאחד העבריינים הבכירים והמסוכנים, אבל גם לאחד הצנועים שבהם. אדם מסתורי, קנאי לפרטיותו, שרחוק מלהיות אחד מהחבר'ה ומעטים האנשים שהוא מדבר איתם. "זה השקט שלו שכנראה מפחיד אנשים, אבל גם העקרונות", מסבירה פלוס. "נשארתי פעורת פה כשראיתי איך האדם הזה מסוגל לעמוד איתן מאחורי האני מאמין שלו. רפי הוא זן נדיר בכל מה שקשור לעקרונות שלפיהם פועלים גברים בעולם שאליו טוענים שהוא משתייך. הוא המוהיקני האחרון".

יום אחד שהתה עם אוחנה במתחם עורכי הדין בכלא איילון, ובאחד השולחנות הסמוכים ישב דודו טופז עם עורכת הדין שלו לעניינים אזרחיים. כשהבחין בפלוס הוא נעמד מולה ואמר, "שלום לעורכת הדין הפלילית הכי יפה בארץ". פלוס השיבה ב"שלום ומה שלומך", אבל אוחנה נתן בו מבט והפטיר "עוף, עוף מפה". טופז, שלא הכיר את אוחנה, הגיב ב"למה אתה מדבר אלי ככה", ואוחנה מצידו הגביר את הווליום. "עוף, עוף, עוף מפה", הוא חזר, והוסיף "אבל מהר. אתה לא רואה שאני באמצע פגישה ואתה מפריע לי?". טופז ניסה להתחכם עוד קצת, אבל כנראה הבין שאין לו צורך בעוד אויבים על הראש ועזב את החדר. ברקע נשמע אוחנה אומר לסנגורית שלו, "תראי את החולירה הזה. פעם ראשונה בכלא, תתנהג כמו בנאדם. אפילו פה זה כל מה שיש לו בראש, ועוד בפגישה שלי".

מה שטופז עוד לא ידע בשלב ההוא זה שפלוס ייצגה את האחים נעם ויאיר עוואמי מכפר סבא, שהיו חשודים בתקיפה הקשה של מנכ"ל קשת אבי ניר ליד ביתו ברמת החייל. ואיך היא הגיעה לתיק הזה? מעשה שהיה: טופז פנה לספק

 הקוקאין שלו, אופיר סספורטס, כדי שיארגן את התקיפה של ניר. לפי החשד פנה סספורטס לספק הקוקאין שלו, משה אוחנה, כדי שיסייע לו בעסקה סיבובית שכללה כסף וקוקאין - ואוחנה מצידו קישר אותו עם שני האחים שנחשבים לחיילים של המשפחה כדי שיבצעו את התקיפה. משה אוחנה נעצר ונחקר, הכחיש ולא נמצאו נגדו ראיות; פלוס ייצגה כאמור את האחים עוואמי, ובעסקת טיעון שרקמה להם חמק מאשמה אחד מהם, והשני הורשע ונשפט לשנתיים מאסר.

כסנגורית ניזונה פלוס גם מחומר מודיעיני על חיסולי חשבונות שמציגה המשטרה בבית המשפט, אבל מבחינתה מדובר ב"רכילות ופראפראזות. לא פעם רפי ואני צחקנו על הניתוחים המודיעיניים של המשטרה", היא אומרת, ומסרבת לדבר על מה שהיא כן יודעת. למשל, הדינמיקה בין האחים אוחנה לבין השותף הקואליציוני אסי אבוטבול, יחסים שידעו עליות ומורדות למרות מסע הנקמה המשותף שניהלו אחרי אותם אנשים - הרוצחים שחיסלו את אבא שלו ואת האח שלהם.

עו"ד פלוס מתחמקת גם מדיבור על הסולחה המפתיעה בין רפי אוחנה לשלום דומרני, או על הפנייה שקיבלה בעבר מיעקב אלפרון לייצג אותו. לדבריה, גם על מעמדו הנוכחי של דרור אלפרון היא לא שוחחה מעולם עם רפי אוחנה, אפילו לא לאחר ניסיון הרצח בגן חיים. "רפי הוא האינטליגנטי מבינינו, ויש דברים שהוא לא יכול לדבר איתי עליהם כי לפעמים רצוי לא לדעת. מה שאני יודעת לומר זה שיעקב, דרור וחבר שלו מהצבא נעצרו כחשודים בניסיון הרצח של רפי, אבל בסופו של דבר יעקב ודרור לא נכללו בכתב האישום, והחבר מהצבא נשפט לחמש שנים".

3. מסתבכת

בשלוש וחצי השנים הראשונות של המשפט נפגשו פלוס ואוחנה במתקני מעצר בלבד, ומטבע הדברים נמנע מימוש של קשר בינאישי ביניהם הודות לסידורי האבטחה הרגילים של שב"ס. כששוחרר אוחנה למעצר בית היא הפכה לאורחת קבועה בביתו בגן חיים, ובאותה תקופה גם נפרדה מבעלה. זה כמובן הגביר את חרושת השמועות, וגם עורר עליה ביקורת במשטרה. "היה אפשר לשים את החיץ ולא לעבוד מהבית שלו", מודה פלוס בתשובה לשאלה אם לא היתה כאן פריצת גבולות אתית מצידה, "אבל זה היה שילוב של נוחות, כי חומרי החקירה

 למשפט היו בבית שלו. היה אפשר לשבת אצלו בלי הגבלה של שעות ובלי לבקש אישורי יציאה מהמשטרה. אגב", היא מדגישה, "אין לזה שום קשר לפרדה מבעלי, ואני לא הסנגורית הראשונה שמגיעה לבית הלקוח כדי לעבוד על תיק".

חודש אחרי שאוחנה שוחרר מבית החולים התייצבו בלשים עם צו חיפוש מאחורי השער החשמלי של המתחם בגן חיים. פלוס הורתה לו בטלפון לבקש מהם להמתין בחוץ עד שתגיע, אבל הבלשים לא נענו לבקשה ופרצו פנימה. עורכת הדין שוב דהרה עם הג'יפ בין השדות המוריקים והגיעה לבית בתוך מספר דקות; היא דרשה להיות נוכחת בכל פעולות החיפוש, למורת רוחם של הבלשים. "בשלב מסוים הסתיים החיפוש בתוך הבית והשוטרים יצאו עם רפי לחפש בחצר", היא נזכרת, "אבל אז יצאו פתאום מהמטבח שני בלשים והודיעו שמצאו בהנמכת התקרה אקדח, משתיק קול ומחסנית".

פלוס כעסה מאוד על כך שלא ראתה במו עיניה את מציאת האקדח, וטענה שמדובר בתוצר לא קביל של חיפוש לא חוקי. השוטרים בתגובה הובילו אותה בציניות לג'יפ שלה וערכו בו חיפוש, למרות מחאותיה על פגיעה בזכויותיה כסנגורית. בדיון על הארכת מעצרו של אוחנה ביקשה המשטרה מהשופטת דורית שפירא־רייך לפסול את ייצוגה של פלוס בתיק, כי היתה נוכחת בחיפוש. "יש שופטים שמבחינתם קמה עילת פסילה כשסנגור הוא עד בחיפוש, אבל אלה מקרים נדירים", אומרת פלוס. "את השופטת שפירא־רייך מילאו בכל מיני לוקשים מודיעיניים עלי ועל רפי עד שהיא נעתרה לבקשה, למרות שבסופו של דבר לא כללו אותי כעדה בכתב האישום".

בהמשך הותר לפלוס לייצג את אוחנה בתיק, והיא מיררה לתביעה את החיים. בין היתר הגישה כמה בקשות שבהן דרשה לחייב את המשטרה לחשוף את המקור שהוביל לחיפוש, כי לטענתה היה בתיק מידע מודיעיני על אדם שהשתיל את האקדח. כשבקשותיה נדחו בזו אחר זו, היא עירערה על כל החלטה לכל הערכאות האפשריות. אחרי שלושה חודשים שבהם טירטרה את הפרקליטות באינספור בקשות ועררים חתמו איתה על עסקת טיעון מקילה ביותר, שבה הודה ראש משפחת פשע בהחזקת אקדח עם משתיק קול ונשפט לארבעה חודשים בלבד.

אחרי המאסר הקצרצר חזר אוחנה למעצר הבית והמתין להמשך המשפט הגדול, אבל ביקורי המשטרה אצלו לא פסקו, וכך גם העימותים של כחולי המדים עם הסנגורית שלו. במשטרה התקשו לעכל אותה: מצד אחד ראו עורכת דין מיומנת עם תואר בכלכלה ובמשפטים, פיקחית, עדינה, לא מתלהמת, בת למשפחה של ותיקי כפר סבא. מצד שני הם ראו גם עד כמה היא קרובה לראש משפחת הפשע ולאנשיו. "המון שוטרים דיברו איתי על זה", היא מציינת. "חוקרי ימ"ר אמרו שהם רק מבקשים להאיר את עיני, שאני מסתכנת יותר מדי בשביל מישהו שלא שווה את זה".

באחד המפגשים נתקלה פלוס בנחת זרועו של פקד ניסן בן ארויה, אז קצין מודיעין ובילוש בתחנת כפר סבא, שבמקרה הוא גם חתנו של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. "הייתי עדה למעצר מאוד אלים של אחד מאורחי הבית

 של רפי, עם צעקות, קללות והרמת ידיים", היא מתארת את האירוע. "בן ארויה הצמיד בכוח אדם לקיר, ובמרחק של אף לאף התעמר בו, צעק עליו, קילל, איים עליו. ניסיתי להעיר לו שהוא שוטר שמשפיל אזרח ללא עבר פלילי, והוא בתגובה אמר לי, 'אה, יש לך בעיות עם זה? אז בואי, אני רוצה לעשות חיפוש גם ברכב שלך'. הוא עשה חיפוש מאוד ברוטלי, וכשמחיתי הוא אמר מול חבורה של שוטרים ועבריינים, 'לא נורא, את בכסף שלך יכולה לקנות מחר אוטו חדש... בדרך שאת עושה את הכסף לא הייתי מתחלף איתך. אני לא הייתי נוסע בג'יפ שנרכש בכסף של עבריינים'. שאלתי אותו איזה מעמד יש לו לדבר איתי ככה, הרי אני סנגורית ולא עבריינית, והוא השיב לי מול כולם, 'סנגורית או עבריינית, עם מקל לא הייתי נוגע בך".

פלוס הגישה למח"ש כעשר תלונות נגד בן ארויה, ביניהן תלונה אישית שלה. בעקבות העימות המתמשך עם משפחת אוחנה הוגדר בן ארויה בידי המטה הארצי כאיש משטרה מאוים וקיבל סל אבטחה מיוחד, ובמקביל סגרה מח"ש את רוב התיקים נגדו. הוא פרש מהמשטרה בקיץ 2010, ללא תיק פלילי.

"המקרה של בן ארויה הוא ציון דרך שגרם לי אכזבה גדולה ממערכת אכיפת החוק", היא אומרת. "מדובר בקצין מיוחס, החתן של השר הממונה, אבל כששוטרים כאלה נתקלים במי שמייצג יעדים מרכזיים של המשטרה כנראה שגם הגבולות שלהם מיטשטשים, כולל אלה של מקבלי ההחלטות במח"ש. החיים של סנגור פלילי בנישה הזאת הם על הקצה: כמה שאתה שומר על ניקיון כפיים, במשטרה אתה תמיד נחשב למישהו שעובד 'איתם'. כדי להוכיח שלא, אתה צריך להשיב בחיוב על כל מיני פניות הזויות בסגנון של 'תעזרי לנו לעזור לך'. חוקרים עושים פישינג בקרב סנגורים כדי להגיע למידע על עבריינים".

למח"ש, מטבע הדברים, יש גירסה אחרת להשתלשלות העניינים. דוברת משרד המשפטים מסרה בשם מח"ש כי "בעקבות פנייתה, זומנה עו"ד פלוס למח"ש למסור את גירסתה המלאה לאירועים, וכן להציג תמונות שלטענתה היו ברשותה. עו"ד פלוס לא הגיעה למח"ש, ובהיעדר שיתוף פעולה מצידה לא היה ניתן לקיים חקירה. יצוין כי גם בשני מקרים נוספים שבהם התלוננה עו"ד פלוס בשם לקוחותיה, לא זכתה מח"ש לשיתוף פעולה מצד עו"ד פלוס והמתלוננים אשר לא הגיעו למסור את גירסתם לאירועים".

4. מתרחקת

בתיק הרצח הכפול בהוד השרון היה אביגדור פלדמן הסניגור הראשי של אוחנה. פלוס היתה רק שותפה לצוות ההגנה, וייצגה לבד באותו משפט גם את אחד החיילים של משפחת אוחנה. השופט לשעבר שלי טימן עמד בראש הרכב השופטים עד שנאלץ לפרוש, בשל לחץ שהפעילה עליו הפרקליטות לנוכח רמזים

 על כוונתו לזכות את הנאשמים. טימן זוכר את פלוס היטב: "ליד הגווארדיה של הסנגורים הבכירים, עורכת הדין פלוס היתה אלמונית שלא הותירה חותם בפתיחת המשפט. אבל ככל שעבר הזמן היא למדה והכירה את התיק הזה יותר טוב מכל אחד באולם. אין פרט שהיא לא היתה מעורה בו. היא עשתה עבודה למופת".

פלוס אוהבת לומר שבתחילת דרכה המקצועית היא הלכה אחרי רפי אוחנה בעיניים עצומות גם בנתיב המשפטי, ולמדה ממנו כל מה שהיא יודעת בפרקטיקה של המשפט הפלילי. ללקוח עצמו לא עזרה הפרקטיקה הזאת: קו ההגנה שהובילו הוא ופלדמן קרס מול גיוס החירום שהוכרז סביב התיק בפרקליטות ובמערכת בתי המשפט. בדצמבר 2009 נשפטו האחים רפי ומשה אוחנה וכמה מאנשיהם לעונשי מאסר חסרי תקדים של 50 עד 70 שנה בפועל, ודווקא החייל ההוא שפלוס ייצגה זוכה מכל אשמה.

למרות ההרשעות של האחים אוחנה, במהלך משפטם נקבעו שני עקרונות חשובים שמשפיעים מאז על המשפט הפלילי בישראל. ראשית, בהחלטה תקדימית של השופט טימן נקבע שניתן לפסול את קבילותם של איכונים סלולריים כראיה מדעית. את העיקרון השני קבעה המדינה כששברה את המסורת בת 100 השנה של הלכת קנזי, שמנעה מנאשם שעניינו עדיין מתנהל להעיד במשפט של שותפיו לעבירה (מקרה העדות המפורסמת של ירון סנקר נגד שולחיו, האחים רפי ומשה אוחנה). פלוס היתה שותפה מלאה בעיצוב ההלכות החדשות, ובזכות הייצוג במשפט נכנסה לברנז'ה של בכירי עורכי הדין הפליליים. הביקורת הנוקבת שהיא משמיעה היום על הפרקליטות ובתי המשפט עדיין מושפעת מהתמימות שהובילה אותה ללמוד משפטים, אם כי גם מהפיכחון שגורם לה עכשיו לוותר על חיפוש צדק בתיקים של משפחות פשע ולנסות למצוא אותו במחוזות אחרים של המשפט הפלילי.

"תחושת השליחות שאיתה הלכתי ללמוד משפטים היטשטשה אצלי בגלל פריצת הגבולות מצד הרשויות", היא אומרת בקשר למשפט אוחנה. "נוכחתי לראות שלצורך מיגור הפשע, מטרה נעלה ומבורכת, גובשה כאן איזה מדיניות של הכל מותר ואין אסור. אתה רואה מעצרים שאין להם זכר בחוק סדר הדין הפלילי, וזה לא נגמר בשטח, במשטרה. זה חודר לכותלי בתי המשפט, עד לרמה של שיבוש הליכי משפט. אז נכון, יש חלוקה לטובים ורעים, פושעים ומי שנלחמים בפשע, אבל עומדים תובעים ומשבשים ראיות בריש גלי. כסנגורית אני משמשת פה למי שעוסקים בפלילים, אבל מצאתי את עצמי נלחמת בנציגי החוק שעוברים על החוקים לא פחות מהאנשים שאני מייצגת. פרי העץ המורעל הפך אצלנו למוקצה מחמת מיאוס".

לגבי רפי אוחנה, פלוס נותנת דוגמה ספציפית ליחס העוין שקיבל גם מבית משפט העליון במקרה נוסף שבו ייצגה אותו: תיק העלמת מס בעסק של הימורים באינטרנט. "השופט אליקים רובינשטיין כתב פעם בהחלטה על עתירה שהגשנו לשחרור של רפי שלכל אסיר יש כרטיס יציאה מבית הסוהר, אבל לרפי אוחנה יש כרטיס יציאה יחיד ומיוחד, חריג. המשפט הזה הפך לציון דרך שלילי בחיי כסנגורית".

5. והולכת

לאחרונה, שנה אחרי גזר הדין במשפט אוחנה, הגיעו לסיומם היחסים בין ראש משפחת הפשע לסנגורית הצמודה שלו; פלוס לא נמנית עוד עם צוות ההגנה שמייצג את האחים אוחנה בערעור לבית המשפט העליון. בחודשים האחרונים נותק גם הקשר האישי ביניהם, והשניים לא החליפו מילה. אפילו לא בטלפון. בחודש מרץ נישא אסיר העולם רפי אוחנה לאישה אחרת, חברתו לשעבר, שצפויה ללוות אותו בכל השנים הארוכות שמחכות לו מאחורי הסורגים.

פלוס יצאה לדרך חדשה בתחום המקצועי, וכשמקשיבים לה אפשר להבין שהיא באמת מתרחקת מתיקים של ארגוני פשיעה. "בעשור האחרון נשברו כללי המשחק. הקודים שהיו ברורים הופרו", היא אומרת, ומפרשת: "

היום".

לדבריה, כיום היא הולכת רק על תיקי צווארון לבן של אנשי ציבור חשודים בפלילים, או על מקרים של "תיירים" - אזרחים מהשורה שהסתבכו בעבירות חד־פעמיות. בין השאר היא יעצה לאיש העסקים רפי רפאלי, האבא של בר רפאלי, שהואשם בתקיפת צלם פפראצי, וייצגה את הנכד של שמעון פרס, שהסתבך בנסיעה על אופנוע גנוב והתברר שהוא נזקק לאשפוז במוסד גמילה כדי לשקם את חייו ולהימלט מאישום פלילי.

"אני אוהבת את המשפט הפלילי", היא מסכמת. "זה בדם שלי להיות פליליסטית, אני חיה מזה ולא יודעת שום דבר אחר. אבל אחרי שבע שנים בתחום אני בוחרת לא לייצג עכשיו משפחות וארגונים. זאת בחירה מודעת שנובעת גם מהשינוי שראיתי במו עיני, התערערות של הערכים בשני צידי המתרס". האם זה המסר שלה לעורכי דין צעירים? "זה לא יעזור", היא עונה בחיוך. "מי שיש לו את החיידק להיות עם עבריינים, לייצג עבריינים, להאמין במלחמה על הצדק, יגיע לשם. גם לי אמרו בהתחלה שלא מתאים לי, אבל בהמשך אמרו, 'ליה, כשאת נכנסת לבית מעצר זה כמו להילטון'".

על אוחנה, שאחראי במידה רבה להצלחה המקצועית שלה כמו גם לג'יפ המרצדס הלבן שבו היא דוהרת בשדות השרון, היא מתקשה לומר מילה בהקשר הזה. לא רוצה להתפרש לא טוב. אבל היא כן מדברת בתקווה רבה על סיכויי ההצלחה שלו בערעור, ומגיבה בעצב כשהיא נשאלת על סיום היחסים ביניהם. "אין כאן פרדה", היא אומרת. "אמנם זה פרק בחיי שהסתיים, אבל רפי הוא זן נדיר, והקשר בינינו הוא ברית עולם. חד־משמעי ברית עולם".

• רשימות נוספות של אמיר זוהר בבלוג "פוסטה"