חפירות בגן-עדן חושפות: אמנות הפיתוי של הזוחלים
בשובי ממסע חפירות בלשני בין בקעת-שנער לנחל-הפישון, עצרתי לרגע בנאת-מדבר רעולה, בניסיון נואש לפענח את שפת-הארנבת.
בעודי מתגנב אל יעלת-סלעים מפוספסת, שיננתי את נוהל-האימון הרלבנטי (סעיף תקנוני 242/767 , שנת המס 1048/3001) ע"פ משנתו של האורים-ותומים של חיי, החופר המהולל והחטיארולוג המוערך, הפרופ' ריחארט שטראוס פון-איכסבאוזן, מחברו המבריק של רב-החפר: "כל הנשים ניתנות להשכבה, כל הגברים ניתנים להעמדה, כל התינוקות ניתנים להפלה, וכל הצ'קים ניתנים להחזרה, אז אם אפשר רק במזומן". מסמך מדעי מרתק הידוע יותר להמון החרמני-אורייני תחת, ואיזה תחת הכותר: "קונים ממאדים, לקוחות מנוגה".
עודי שקוע בשרעפים ומדידת מרחקים, אחז לפתע בעקבי שפיפון מתנשף בתחינה לטיפת-מים אחרונה או לפחות איזה צ'ייסר. בנשימת-אפו האחרונה, לחך את אוזני בלשונו מפוצלת החיבורים ויצק אל מוחי את ידע-הקדומים, הפרי האסור, סוד הדרך המתפתלת לגן-העדן מבין שני הכרובים: אמנות הפיתוי של הזוחלים.
מסתבר כי לאחר שנזרק מגן העדן על גחונו, המשיך אביהם הקדמון של הזוחלים לשכלל את הכישורים שתירגל על יונקת ראשונית חסרת ניסיון ובגדים. ממשרדו במגדלי-בבל, מול נופו המהמם של פארק הג'ורה, פיתח את שיטת האימון בה כל חומט של אמא יוצא דינוזאור. עם טי-רקס צמודה. שיטה שבה דווקא קרי-הדם, איטיי חילוף-החומרים, העמידים בפני שנים של צום והזדווגות אחת לעשור, יחזרו לשלוט בכדור-הארץ ולפרק לו את אמא אדמה.
וכך, לאחר מיליוני שנות זחילה וגלישה בפרישת-תשלומים, בא לעולם המגוון המרהיב של זוחלים וזוחלות הלוחשים את דרכם אל ליבותינו:
הזעמן שעושה סצנות, העכסן המטרוסקסואל, נחש-המשקפיים שמשחק אינטלקטואל, החנק שמסמס למוות, הכוח שעושה שרירים, החרדון שמנגן על פסיכולוגיה, והתנין עם השפיכת דמעות מוקדמת.
ואיתם וכנגדם בנעליים, תיק וארנק עור תואם: הקוברה היורקת, הממבה הבולעת, האנקונדה העוטפת, הזיקית המתחלפת, והשממית עם הפדיקור כריות-הדבקה וחשק לטפס על קירות.
ומאז, אי-שם בין עידן הקורטיזון לשכבת-הסיליקון, הדגים שותקים מרוב אהבה, העופות מחפשים אותה בשמיים, היונקים צמאים לה, והזוחלים זוחלים אליה עם ספר-הדרכה בפה, ויוצאים עם מספר וזנב ביד.
- נכתב בתגובה לטור יצאתי לשטח בתור אמן פיתוי פוטנציאלי
נזרק מגן העדן על גחונו
צילום: index open
מומלצים