פשוט לא עוברים מסך

בשנים האחרונות מסתמנת עלייה משמעותית במספר הגיימרים שלא מסיימים כותרים. שימו לב למשל לנתונים הבאים: רק 40 אחוז מהשחקנים ב־Assassin's Creed 2 השלימו את המשחק, ו־Red Dead Redemption - משחק עולם פתוח שזכה להצלחה מסחרית - נזנח מידיהם המזיעות של 90 אחוז מהגיימרים שהתחילו לשחק בו. אז מה קורה כאן? האם המפתחים יוצרים משחקים לא מעניינים, או שהגיימרים פשוט לא בנויים לקשר?

לפני הכל, בואו ניזכר מי זה הגיימר הממוצע. לפי המידע שהצטבר בארגון ESA, שאשכרה בודק דברים כאלה, מדובר בגבר בן 34 שמשחק כבר 12 שנה. אחרי ששרף פעם עשרות שעות בקפיצות עם סופר מריו, היום כבר אין לו פנאי לשבת אחרי העבודה עם השלט ביד. בכל רגע נתון הוא יעדיף אמנם לטחון את Call Of Duty על פני מלחמה באופיס שבמשרד, אבל בניגוד לפטריות של מריו, הפרנסה בימינו לא צומחת על עצים.

הלאה: כשהגיימר הממוצע היה ילד, הוא הרגיש שקיבל את התמורה המלאה לכסף של ההורים שלו. למרות שנאלץ לגרד כמה סנטים או שקלים ולהתחנן שיקנו לו משחק חדש, הוא מיצה כל כותר עד תום. אבל עכשיו, כשהוא כבר עושה כסף ויכול להצטייד בקונסולות ובמשחקים הכי חדשים, אין לו בעיה לנטוש כותר שלא עושה לו את זה. וכאן עובר הכדור לידיים של המפתחים.

תחשבו על כל הבאגים הקריטיים שגרמו לכם לנטוש משחק בזעם. Zelda של נינטנדו, למשל, תקע את המסכן ששמר את המשחק באחד המסכים ומחק לו עשרות שעות בלי אפשרות שחזור; 4 Final Fantasy - אחד הכותרים הראשונים שהופיעו על גבי דיסק - כלל כרטיס זיכרון מיוחד שהשמיד את קובצי השמירה; ואפילו אחד הכותרים העדכניים, Far Cry 2, הכיל באגים אכזריים שמחקו שמירות, העלימו דמויות קריטיות לעלילה ומנעו את השלמת המשחק. המפתחים מצידם סומכים על כך שהגיימרים בכל זאת יסיימו את הכותרים, מסיבה אחת ויחידה: האפקט הפסיכולוגי.

90 אחוז מהגיימרים נטשו אותו באמצע

אנשים עם קצת ותק בתחום מכירים את הרגע הזה שתמיד מגיע אחרי כמה שעות של משחק: פתאום ברור שנמאס לכם, ובכל זאת אתם מושכים עוד קצת ועוד קצת עד הסוף, רק כדי להביא את הגיבור ליעד שלו. למה אתם עושים את זה? בגלל המשוואה הפשוטה של זמן וכסף: הערך הנתפס של המשחק שווה לעלות הכספית שלו ולזמן שהשקעתם בו. במילים אחרות, תרגישו נוח יותר לנטוש את הקונסולה אחרי זמן קצר של משחק - אבל אם השקעתם שעות והתקדמתם בעלילה תתקשו לוותר על ההמשך, רק כי תרגישו איך זמן הקונסולה היקר התבזבז לשווא. לשם השוואה, כשאתם חותכים מהאולם באמצע סרט, מקסימום כיליתם שעה מזמנכם ו־30 שקל; אם תקומו באמצע משחק מחשב, גם שרפתם שעות יקרות וגם 300 שקל לפחות.

אם נחזור שוב לשאלה שבה פתחנו, אז קצת קשה להגיד איזו ביצה קדמה לאיזו תרנגולת: האם העובדה שיותר כותרים נזנחים היום עוד לפני כותרות הסיום קשורה לאיכות המשחקים, או רק להתבגרות הגיימר הממוצע? סביר להניח שיש פה השפעות הדדיות, וכמה מגמות שמסתמנות במקביל. וזה עוד בלי להגיד מילה על הדור שבכלל לא ידע את סופר מריו, שרובו ככולו הפרעת קשב אחת גדולה.