חודש יוני עתיר הליקויים
לא אחד, לא שניים – אלא שלושה: שלושה ליקויי לבנה וחמה יראו בחודש יוני ברחבי העולם. יגאל פת-אל מסביר את הפלא
חודש יוני בפתח ואת תחילתו נציין בליקוי חמה חלקי (שלא ייראה מישראל). גם את סיומו, ליתר דיוק את האחד ביולי, יציין ליקוי חמה חלקי שאף הוא לא ייראה מישראל. תשאלו – מדוע יש לכתוב על ליקויי חמה שלא יראו מישראל? משום שבמחצית החודש, ה-15 ביוני, יראה בישראל ליקוי ירח מלא, ושלושה ליקויים רצופים במהלך חודש אחד הם תופעה נדירה יחסית, הנובעת מן הליקוי האמצעי.
שלושה ליקויים בזה אחר זה הם שני ליקויי חמה עם ליקוי ירח במרכזם או שני ליקויי לבנה עם ליקוי חמה באמצע (נדיר יותר). ליקוי חמה חל כאשר הירח המצוי במולד מסתיר את השמש, ואילו ליקוי ירח חל באמצע החודש כשהירח המלא מוסתר מהשמש על ידי כדור הארץ.
איך ליקוי נולד?
מקובל להסביר את תופעת ליקויי החמה או הלבנה בכך שהשמש, הארץ והירח מצויים על קו אחד. ובכן – זה לא מדויק. הירח נע סביב כדור הארץ במישור שמעט נטוי ביחס למישור הקפת הארץ את השמש (מישור המילקה). מסיבה זו לא רואים ליקוי חמה מידי חודש כאשר הירח במולד או במילוא.
ליצירת ליקוי יש צורך גם בתנאי נוסף – ששלושת הגופים ימצאו על מישור המילקה. כיוון ששלושת הגופים אינם נקודתיים אלא בעלי גודל מסוים, הם לא חייבים להימצא ממש על אותו מישור אלא סמוך אליו.
ככל שמרחק הירח ממישור המילקה בעת הליקוי גדול יותר (ובכל זאת חל ליקוי), הוא יראה טוב פחות, עד כדי ליקוי חמה חלקי שבו הוא יסתיר רק חלק מהשמש ולחילופין, רק חלק מהירח יהיה בתוך צל כדור הארץ בעת ליקוי לבנה. טווח המרחק שבו הירח יכול להימצא ממישור המילקה כך שעדיין יתאפשר ליקוי - קטן יותר, ומסיבה זו ליקויי לבנה נדירים יותר מליקויי חמה.
יוני המרהיב
כעת נחזור לחודש יוני שבמחציתו יחול ליקוי ירח מלא. ליקוי זה יהיה מיוחד כיוון שמרכז הירח ימצא כמעט בדיוק על מישור המילקה בעת התרחשותו. התוצאה: ליקוי עמוק מאוד (שיוקדש לו טור נפרד בהמשך) שבמהלכו הירח ינוע מדרום לצפון מישור המילקה.
בדרך כלל, כאשר יש ליקוי ירח "מוצלח" אזי שבועיים לפניו או אחריו חל גם ליקוי חמה, כיוון שבמשך השבועיים ממולד הירח למילואו, הוא אינו מספיק להתרחק ממישור המילקה ולכן מתרחש גם ליקוי חמה, בדרך כלל חלקי.
החודש, כיוון שהירח מצוי בעת הליקוי כמעט על מישור המילקה, אזי בשני המולדים העוקבים, שבועיים לפני ושבועיים אחרי ליקוי הירח, הוא ימצא עדיין מספיק קרוב למישור כדי להסתיר את השמש. התוצאה – שלושה ליקויים עוקבים.
הראשון יהיה ליקוי חמה חלקי שיראה בשעת חצות, בלילה שבין ה-1 ל-2 ביוני שעון ישראל. הוא יראה מצפון אמריקה, מצפון מזרח אסיה ומהקוטב הצפוני. הליקוי האמצעי הוא ליקוי הירח המלא שיראה גם מישראל ב-15 ביוני והליקוי האחרון הוא ליקוי חמה שיופיע ב-1 ביולי ויראה מאנטרקטיקה.
ומדוע אנו מדברים על חודש אזרחי בעוד שהחודש העברי מבוסס על מופעי הירח? בדרך כלל, חל היום הראשון בחודש העברי יום או יומיים (ולעתים 3 ימים) לאחר המולד. החודש מולד הירח חל ב-2 ביוני, בשעה 2 בבוקר שעון ישראל, אך א' בסיוון חל ב-3 ביוני. לכן, ליקוי החמה הראשון חל בסוף חודש אייר (בין כ"ח ל-כ"ט באייר).
ליקוי החמה השני חל ב-1 ביולי שהוא כ"ט בסיוון, כאשר המולד חל באותו היום (שעה 2 שעון ישראל). מכאן, שנדיר עד בלתי אפשרי שחודש עברי יתחיל ויסתיים במולד, נדיר שליקויי חמה יתרחשו ביום הראשון של החודש העברי ונדיר עד אין בנמצא חודשים עבריים שבהם ייראו 3 ליקויי מאורות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
