מינוס באשמת הבנק: כיצד הפך הצ'ק הדחוי למזומן?

בין אם אנו מקפידים להתנהל ללא יתרות חובה ובין אם התרגלנו לחיות עמוק באוברדראפט, לא פעם דווקא טעות של הבנק עצמו עלולה להכניס אותנו עמוק מתחת לאפס.

במקרה הטוב, אם מתמזל מזלנו, נאתר אותה במהירות, במקרה הפחות טוב נדע רק אחרי שנקבל טלפונים זועמים על כך שצ'קים שמסרנו חזרו.

ת' לקוחה בסניף בנק לאומי בגבעתיים, מסרה לאביה צ'ק ע"ס 1,366 שקל בתחילת חודש מאי. ת' ידעה כי מצב החשבון שלה על סף המינוס וכי יקח כמה ימים עד שתיכנס המשכורת. ת' שמשתדלת לנהל את החשבון שלה ללא אוברדראפט ולכן אינה מחזיקה במסגרת אשראי, הקפידה לרשום את מועד הפירעון של הצ'ק לאמצע חודש מאי.

אביה של ת', שעבר כבר את גיל ה-80, לא זכר את דבריה של ביתו שאמרה לו כי עליו להפקיד את הצ'ק רק באמצע החודש, הוא ניגש לאותו סניף בנק בה מתנהל חשבונה והפקיד אותו עוד באותו יום. אולם למרבה הפלא, פקידי הבנק קיבלו את הצ'ק, זיכו את חשבונו של אביה וחייבו את חשבונה של ת' באופן מיידי.

ת' שכלל לא היתה מודעת למשיכת הצ'ק, המשיכה להתנהל כרגיל ומסרה צ'קים שונים נוספים. תוך ימים ספורים החלה לקבל טלפונים נזעמים ממקבלי הצ'קים, אפילו הוראת החיוב החודשית לקופת החולים חזרה הואיל ולא היה כיסוי. ת' המופתעת מיהרה לבדוק את חשבונה והנה התגלתה לה המציאות המקוממת – הבנק פרע את הצ'ק מיד, בניגוד לדרישתה המפורשת. אם לא די בכך, חייב אותה הבנק גם בשלל עמלות בסכום של מאות שקלים, על החזרת הוראות הקבע והצ'קים.

יש להניח כי במקרים כאלו, כאשר יוכיח הלקוח כי נעשה לו עוול, הבנק יתנצל וישיב את העמלות שנגבו, אולם הוא לא יוכל לתת מענה לרושם השלילי שנוצר כלפי הלקוחה בגין התנהלותו.  

מבנק לאומי נמסר בתגובה: אנו מתנצלים בפני הלקוחה על אי הנעימות, אנו משיבים ללקוחה את כל העמלות ופועלים להחזר המצב לקדמותו.