מצאתי טבעת נישואים, מותר לאשתי לענוד אותה?

שאלה:

מצאתי טבעת נישואים ותליתי באזור שלטים בדבר השבת אבידה. כמה זמן צריך לעבור עד שאבין שאין דורש לטבעת? והאם מותר לאישתי לענוד את הטבעת? (ירון, מרכז)

תשובה:

ירון שלום וברכה,

אחת המצוות החברתיות המיוחדות לעם ישראל היא מצוות השבת אבידה, כמו שנאמר בתורה: "לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ: וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ וַהֲשֵׁבֹתוֹ לוֹ: וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם". (דברים כב א-ג).

אסור לאדם להתעלם מאבידות שהוא מוצא, והוא צריך להשתדל להשיבם, כמו שהתורה מדגישה: "השב תשיבם", ואפילו צריך להתעסק באבדה ולהחזיקה בביתו, עד שהמאבד יבקש אותה. גם אם מדובר בבעלי חיים, התורה מצווה לטפל בהם (זמן מוגבל), עד שיגיעו הבעלים.

בתלמוד (מסכת תענית דף כה) מסופר על רבי חנינא בן דוסא, שמצא תרנגולים ליד ביתו, טיפל בהם זמן רב, ולבסוף החליפם בעיזים, ונתן למאבד עדר שלם אחרי זמן רב.

אגב, חובה זו של החזרת אבידה לא הייתה קיימת בעולם העתיק, והיו זמנים שבהם כל מציאה הייתה עוברת לרשות השלטון, וגם היום אין חובת החזרת אבדה בכל מקום.

לגבי הטבעת בשאלתך, צריך לדעת האם זו טבעת מיוחדת שיש בה סימן שניתן לזהות, או שזו טבעת רגילה שאין בה סימן מיוחד. חפץ שיש בו סימן צריך להכריז על מציאתו, כדי לאפשר למאבד להגיע למוצא.

בזמן שבית המקדש היה קיים וכל ישראל היו עולים לרגל, היה מקום מיוחד בירושלים, לשם הגיעו כל המאבדים וכל המוצאים, אולם "משחרב בית המקדש, התקינו שיהו מכריזין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. משרבו האנוסין ואמרו המציאה של מלך היא, התקינו שיהא מודיע לשכניו ולמיודעיו ודיו". (רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק יג, ט). לכן, הפרסום באזור על ידי שלטים, כפי שעשית, הוא בוודאי פרסום נכון (אגב, יש היום אתרים בהם ניתן להכריז על אבידות)

לפי זה, גם הזמן שצריך לחכות, הוא זמן סביר (מספר ימים), עד שמסתבר שכל האנשים באיזור

קראו את המודעות.

מה עושים לאחר זמן זה?

לגבי אבידות שיש בהם סימן, כותב הרמב"ם "הכריז או הודיע ולא באו הבעלים, תהיה המציאה מונחת אצלו עד שיבוא אליהו", (שם, הלכה י) כלומר, אי אפשר להשתמש בה לעולם. אולם, ישנם פוסקים אחרונים הסבורים שאם מדובר בחפצים רגילים, שאפשר להשיגם בקלות – מותר למוצא להשתמש בהם, ואם יתגלה המאבד גם אחרי זמן רב – ניתן לקנות חפץ חילופי, אם המקורי כבר לא יהיה קיים (הרב שאול ישראלי ז"ל). דין זה קיים בוודאי גם לגבי חפצים שאין בהם סימן מיוחד.

אם עבר זמן סביר (מספר ימים) שבו קראו כל הגרים באיזור האבידה את המודעה – מותר להשתמש בטבעת, ואם יימצא המאבד באחד הימים, יהיה צורך להחזיר לו את האבדה או את תמורתה.

כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר).