איך צופים בכוכבים? חלק שני
המכשיר הבסיסי ביותר שמשמש אותנו לצפייה בכוכבים הוא כמובן העין שלנו, שמשוכללת לא פחות מטובי הטלסקופים. אבל איך משתמשים בה נכון, מתגברים על החשיכה ומוציאים מחווית הצפייה את המיטב? יגאל פת-אל עם עקרונות הצפייה בעין
את התצפית הבסיסית בשמי הלילה אנו עושים בעין העירומה וכמה מהכללים התקפים לצפייה באמצעותה יפים גם לצפייה מבעד למכשירים כמו טלסקופ או משקפת. לכן, בטרם נתמקד בהם, נלמד איך צופים עם העין.
התצפית האסטרונומית נעשית ברוב המקרים בשעות החשיכה. האדם הוא יצור הפעיל בעיקר ביום ולכן עיניו בנויות לפעילות אופטימלית בשעות האור.
העין בנויה כך שפתח כניסת האור אליה, האישון, משנה את גודלו בהתאם לעוצמת האור. הדבר דומה לצמצם המצוי במצלמה אך בעין פעולה זו נעשית באופן אוטומטי.
אישון האדם יכול להתרחב בתנאי חשיכה עד לקוטר של 7 מ"מ וגודל זה יורד עם התבגרותנו ומגיע לכ-4 או 5 מ"מ אצל אנשים מבוגרים. תופעה דומה אך בטווח שינוי גדול בהרבה אנו פוגשים ביצורים הפעילים בחשיכה, כגון חתולים.
חתולים: נהנים מהכוכבים גם בחשיכה (צילום: Shutterstock)
בשעות האור האישון נראה כפס צר והוא גדל מאוד בשעות הלילה, כדי לאפשר ליותר אור להיכנס לעין. אצל בעלי חיים קיים מנגנון נוסף המגביר את האור הנכנס והוא זה שמקנה לעיניהם את המראה הזרחני.
כלל ראשון: הסתגלות לחשיכה
פעולת השרירים הפותחים את האישון איטית ועשויה להימשך עד כמחצית השעה. לכן, הכלל הראשון בצפייה הוא הסתגלות לחשיכה. כלומר, כדאי להתחיל את התצפית כמחצית השעה לאחר שהגענו לשטח.
שימו לב שלאחר חצי שעה של שהייה בשטח קל יותר להבחין בעצמים ובפרטים שאי אפשר להבחין בהם בדקות הראשונות. ההסתגלות חשובה בעיקר כאשר מגיעים ממקום מואר למקום חשוך.
אגב, מסיבה זו, כאשר אנו עוברים בחדות ממקום חשוך למקום מאוד מואר (למשל, כאשר חדר חשוך מואר לפתע על ידי אור שמש מלא), אנו עשויים להרגיש כאב בעין – האישון פתוח במלוא רוחבו והעין סופגת כמות גדולה של אור.
באופן מפתיע, האזור הרגיש ביותר לאור בעין אינו נמצא בדיוק מאחורי האישון. לכן, אם אנו רוצים להבחין טוב יותר בעצם שאורו קלוש, אין להתמקד בדיוק בו אלא להביט מעט ימינה ולמעלה ביחס לעצם ולמקד בו את תשומת הלב. העצם הקלוש יורגש באופן זה בצורה טובה יותר. עיקרון זה יעיל במיוחד בצפייה מבעד לטלסקופ.
כלל שני: תאום ציפיות
בשנים האחרונות אנו מוצפים בתמונות מרהיבות ועשירות בגוונים שצולמו באמצעות טלסקופים. אלא שהעין האנושית איננה מצלמה והיא כמעט ולא מבחינה בצבעים בחושך. הדבר קשור לאופן פעולה בחשיכה. עשו ניסוי: עמדו מול תמונה צבעונית בחדר וכבו את האור עד כדי חשיכה. שימו לב שכאשר החדר חשוך התמונה איבדה את צבעוניותה ומה שנותר ממנה אלו גוונים דהויים.
אם כן, כאשר אנו צופים בגרמי שמים אנו רואים בעיקר גווני אפור, ורק כאשר נצפה בכוכבים בהירים, שהן נקודות אור המגרות אזור קטן מאוד בעין ומעוררות את החיישנים הרגישים לצבע, נראה את אותם כוכבים בצבעים.
אסור לבוא עם ציפיות מוגזמות: ערפילית עין החתול (צילום: נאס"א)
הדבר נכון גם לגבי כוכבי הלכת (במקרים נדירים ובאמצעות שימוש בטלסקופים גדולים אפשר לעתים להבחין בגווני טורקיז, ירוק ואדמדם, ובתנאי שצופים בגרמי שמים ערפיליים שהם בהירים במיוחד), ועדיין העושר של גרמי השמים הנגלים לעין, עם או בלי טלסקופ, הינו מרשים ויפהפה, גם ללא הצבעים.
כלל שלישי: בלי אורות!
חשובים לא פחות מהוראות התפעול של העין, הם כללי ההתנהגות בשטח. ראשית, הקפידו שלא להדליק אורות. אם כמה אנשים מגיעים לתצפית, קבעו מראש את שעת ההגעה והשתדלו שמקום החנייה של כלי הרכב יהיה מופרד מאזור התצפית.
בכל מקרה, רצוי להגיע באורות נמוכים מהסיבה שהוזכרה קודם – אורות מפריעים להסתגלות העין. כמו כן, לא רצוי לנהוג בשטח במקום שבו יש אנשים שחלקם שוכבים על הרצפה וכן בינות לציוד אופטי. הן האנשים והן הציוד רגישים לאבק ולפגיעה של מכוניות.
כלל נוסף: בלי מנגל. נכון, קשה להתאפק, אבל זה אסור. אנו עם שהתגובה הפבולבית שלו למראה שטח פראי ובתולי היא הדלקת מנגל ונפנוף, אלא שהעשן העולה מהמנגל מזיק מאוד למשטחים האופטיים של הטלסקופים וכמובן מעכיר את האוויר. אפשר להתאפק לבוקר.
כלל רביעי: הכנות מקדימות
כאשר מגיעים לתצפית רצוי להצטייד במפות, גם אלה הפשוטות המסתובבות ומציגות את קבוצות הכוכבים בכל שעה ובתאריך נתונים. זה עוזר מאוד לאלה שאינם מכירים את השמים.
בעידן הסמארטפונים למינהם, יש תוכנות חינמיות רבות שמאפשרות זיהוי גרמי שמים פשוט לפי המיקום שלהם על צג הטלפון. לאלה שמכירים, רצוי לתכנן מראש במה רוצים לצפות. כמובן שאין הכרח בכל אלה ואפשר סתם להגיע לשטח, לשכב על הגב, לצפות בשמי הלילה ולקוות לראות מטאורים ושאר דברים יפים.
לסיום, רצוי להצטייד בפנסים אך להקפיד לעטוף אותם בצלופן אדום שמפחית את ההשפעה של פגיעת האור הלבן בעין בחושך. וכמובן שכדאי להצטייד גם בכל האמצעים הבנאליים הנכונים לכל שהייה בשטח בלילה. יתושים למשל, הם חובבי אסטרונומים מושבעים ולכן נוהגים להצטרף לתצפיות.
לבוש מתאים עוזר גם הוא מאוד לחוויית הצפייה, בעיקר בלילות המקפיאים של החורף במדבר. כסא מתקפל, שולחן מתקפל להנחת הציוד ושמיכה או שק שינה הם עזרים חשובים מאוד וכמובן שנשנושים ומוזיקה טובה רצויים תמיד. והכי חשוב – לקוות לשמים צלולים!
בכתבה הבאה אתמקד בכל אותם גרמי שמים שצופים בהם ללא משקפת וללא טלסקופ. בנתיים, מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, הוא יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
