מאיר דגן על האחים עופר: לא עברו על החוק

ראש המוסד מתייצב לצד האחים עופר : לאחר ששלשום שחרר הצהרה מעורפלת, ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, הפתיע הערב (יום ד') כאשר התייצב בפומבי לצד האחים עופר בפרשת הספינות שעגנו באיראן: "אני לא מגן של משפחת עופר, אני לא נציג משפחת עופר, אלא דואג למדינת ישראל. אין חוק שאוסר לעגון באיראן. אני דואג לאלפי העובדים של משפחת עופר שעלולים להיפגע מהנושא ופרנסתם חשובה לי מאוד". דגן דיבר על ההיבט החוקי: "הם לא סחרו עם איראן. הם בכלל חברת תובלה. וחוץ מזה אין חרם על איראן".

דגן, כיום יו"ר חברת גוליבר אנרג'י העוסקת בחיפושי נפט וגז, אמר את הדברים  במושב השנתי למנהיגות על שם יוסי הראל באוניברסיטת תל-אביב. "מדינת ישראל היתה צריכה להגיד כן ליוזמה הסעודית". לדברי ראש המוסד לשעבר, "היוזמה הסעודית מהווה בסיס טוב לאימוץ", משום שסוגיות הליבה כמו הפליטים לא הוזכרו בה, אבל מרגע שהפכה ליוזמה ערבית, "היא הפכה לבעייתית" עבור ישראל. 

מאיר דגן, הערב. "אין חרם על איראן" (צילום: בן קלמר) 

הוא המליץ לפתוח ב"מהלך עם המדינות הערביות הפרגמטיות-הסוניות בסביבה" רק אז, לאחר שתושג הסכמה ערבית חשאית, הוסיף דגן, "יש לגשת לפלסטינים". "אני חש שאם היוזמה לא תהיה בידינו, אנו עלולים להגיע למצבי פינה שבהם ינסו לכפות עלינו דברים ובעיני היוזמה עדיפה".

על המבוי הסתום אליו נקלע המשא ומתן עם הפלסטינים ובנוגע להסכם הפיוס בין פתח וחמאס, אמר דגן כי "כרגע יש רגע מאוד בעייתי בין החמאס לרשות הפלסטינית, שמציב דילמות לא פשוטות לישראל. חלק מהרשות אינה מכירה בישראל והדבר מטיל ספק שכל הסכם עם הפלסטינים יהיה משמעותי לעתיד. יש להמתין עד שישקע האבק במערכת היחסים שלהם. זו אינה ברית היסטורית כי ההבדלים התפיסתיים האידיאולוגיים חוצים, לא רק בעניין הישראלי אלא גם את החברה הפלסטינית כולה.

"האתגר הראשון בעיניי זו הבעיה הפלסטינית", הבהיר דגן, "כי יש לה משמעויות לגבי עיצוב גבולותיה של מדינת ישראל וקביעת איכות החיים. היכולת שלנו לשרוד במרחב תלויה מאוד במערכת היחסים שתתעצב בינינו לבין הפלסטינים". עוד ציין כי "יש רדידות בדיון לגבי האתגרים הביטחוניים של ישראל, הם מנוהלים כולם בססמאות. אני, דרך אגב, לא כופר בסמכותו ובאחריותו של ראש הממשלה ושר הביטחון. הם אחראים. אבל כבר אמרתי שלפעמים שכל והחלטה טובה אינם קשורים בעובדה שאתה נבחר".

הוא התייחס שוב לנושא הגרעין האיראני. בפעם הקודמת חולל סערה כאשר הגדיר "מטופש" את הרעיון לתקוף מהאוויר. הפעם אמר כי "יש לבחון לפני

 שימוש בכוח כל דרך ואמצעי אחר, ויש לחשוב על אופציה צבאית רק בשני תנאים: אם אתה מותקף או אם חרב מונחת על צווארך". בעניין האופציה הצבאית, אמר כי "צריך לבחון את האופציה הצבאית כאלטרנטיבה אחרונה, לא מועדפת אבל אחרונה. צריך להבין מה תהיה תוצאת התקיפה ומה יקרה ביום שאחרי ובאיזו מציאות בינלאומית תימצא ישראל". הוא ציין כי אינו מכיר תוכנית לתקיפה באיראן בשנתיים הקרובות.

בהקשר זה, הזכיר ראש המוסד לשעבר את השאננות לפני מלחמת יום הכיפורים. "ב-1973 טענו שלא האירו את עוצמת הבעיה שניצבה בפנינו, אני לא מוכן שעל מצפוני תהיה מונחת בעיה כזו ולכן בכל הזדמנות שאוכל, אני אביע את דעתי".

ראש המוסד לשעבר הסביר כי "הבעיה היא שאנו מתמודדים עם החלטה אסטרטגית של מדינה שרוצה להגיע ליכולת גרעינית ואינה נרתעת מתקיפה. זה יהיה רק עיכוב וההשלכות הן כניסה למלחמה אזורית". הוא המשיך: "תקיפה תספק את התירוץ הטוב ביותר לאיראנים להמשיך את מירוץ הגרעין. חמינאי יאמר: 'אני הותקפתי על-ידי מדינה שיש לה יכולת גרעינית, התוכנית הגרעינית שלי היתה לשלום, אך אני חייב להתגונן'".

"לחיזבאללה יש יכולות של מדינה"

הוא גם הזהיר כי למלחמה האזורית, שתפרוץ כתוצאה מתקיפה ישראלית באיראן, יצטרף ארגון חיזבאללה וייתכן שגם סוריה תיגרר לעימות. "מי ששוקל התקפה, צריך להבין שהוא גורר את ישראל למלחמה אזורית שאתה לא יודע איך אתה יוצא

ממנה. האתגר האזורי שתעמוד מולו ישראל יהיה בלתי נסבל".

לדבריו, "יש כלים אחרים שיכולים לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, החל ממניעת ציוד וסנקציות ולחץ בינלאומיים וכלה בכלים אחרים. אני ממליץ לראש הממשלה לפני שבוחנים אלטרנטיבה של פיתרון צבאי - יש לבדוק את כל האופציות האחרות". 

בנוסף, ראש המוסד לשעבר התריע מהכוח שחיזבאללה הולך וצובר: "יכולות האש של חיזבאללה היום ברמה מדינתית. הן יותר גדולות משל כמה מהמדינות באזור. חיזבאללה מכסים את רוב המטרות הארציות", אמר דגן וציין כי בעימות הבא: "לא תהיה אבחנה בין מטרות צבאיות ואזרחיות, זה ישים את העורף בחזית".

"מתנגד לעסקת שליט הנוכחית"

בעניין החייל החטוף, גלעד שליט, אמר דגן כי "האמירה 'להחזיר חייל בכל תנאי', היא עניין שהמדינה לא יכולה לעמוד בו. איני מתנגד לעסקה בעניין שליט, אלא לעסקה הנוכחית של שחרור 450 מהרוצחים הגרועים ביותר שצה"ל רדף אחריהם. מה יהיה מחיר הדמים משחרור זה? יום יבוא ויתייצב אב שיאמר - מי שמך לשחק בגורל בני שנהרג כי שחררת את הרוצח. אם ייצאו לעזה או מקום אחר מחוץ לגבול ישראל זה מוסכם עלי, לגדה זה מחיר שלא נוכל לעמוד

בו".

דגן סיפר כי "אחרי השחרור של הפלסטינים בעקבות 'עסקת טננבאום', בדקנו כמה נהרגו מידיהם של המשוחררים, מה היה מחיר הדמים. קרוב ל-231 איש נהרגו עקב השחרור של משוחררי 'עסקת טננבאום'. אני התנגדתי בזמנו לקבל את העסקה (שליט – ב.פ) כפי שהוצגה אז. אם תוצג עסקה אחרת, שתקטין את סף הסיכון לאזרחי ישראל, יש לקבלה".

לאורך נאומו, התייחס דגן במרומז לביקורות שנמתחו עליו ועל עמיתיו ממערכת הביטחון, שהתבטאו בסוגיות רגישות לאחר שפרשו מתפקידיהם. "חובה לדעתי על בכירים לשעבר להביע את דעתם ועמדתם למרות שזה לפעמים לא פופולרי", אמר ראש המוסד לשעבר.