אולמרט תוקף: ניסו ליצור רושם שאני עבריין סדרתי

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, פתח הבוקר (יום ה') את היום השני לעדותו במשפט שבו הוא מואשם במרמה ובהפרת אמונים, והאשים את מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בכך שהוא "מודיע מראש שיש פיפס הכי קטן". לדבריו, "הולך ונוצר רושם - שפועלים ליצור אותו - שמדובר בעבריין סדרתי". הוא סיפר על השבץ המוחי שבו לקה ראש הממשלה, אריאל שרון, ואמר: "מאותו רגע הכל השתנה".

אולמרט בבית המשפט, הבוקר (צילום: עומר מירון)

אולמרט התייחס למכירת ביתו ברחוב כ"ט בנובמבר. "נכנסתי לתפקיד (מ"מ ראש הממשלה) בין 4-5 בינואר. עשרה ימים לאחר מכן התחיל המסע. זה התחיל בפרסום כביכול באיזה אתר אינטרנטי שיש פרשייה נוראית של מכירת הדירה, הדירה נמכרה בראשית 2004, והעניין הועבר למבקר המדינה. המבקר הודיע שיבדוק את העניין. עצם הפרסום הזה כמובן מיד זכה לכותרות ראשיות כאילו אין שום דבר אחר חשוב בעולם או בישראל על סדר היום הלאומי שלנו.

"במיוחד ההודעה של המבקר שהוא בודק את העניין. זה בהחלט בתחום סמכותו, ומה שצריך לבדוק צריך לבדוק. אבל אז הייתי קרוב ל-30 שנה בתפקידים ציבוריים, לא זכרתי שאי פעם בעבר המבקר היה מודיע מראש שיש פיפס הכי קטן שמישהו מגיש תלונה, שהוא בודק את זה. ההנחה שכשהמבקר מודיע שהוא בודק, זה כבר משהו, לא עניין שולי של עיתונאי זניח או מישהו שכותב בבלוג או באתר שלו, אלא זו כבר פרשה".

בעניין זה, סיכם אולמרט ואמר: "בראשית מרס 2006 המבקר הוציא דו"ח על מכירת הדירה וקבע כי המכירה והשכירות עומדים במבחנים, שאין בהם שום דבר שראוי לבדיקה נוספת".

אולמרט על המבקר: "למה צריך לפרסם כל שבועיים?"

אולמרט המשיך ותקף את המבקר, וציין כי "אני אדם די ותיק בחיים הציבוריים. אני לא זוכר מתי בחר מבקר המדינה לפרסם בשנה אחת 5-6 דו"חות על אדם אחד, לא חשוב איזה תפקיד מילא". לדבריו, המבקר פעל "במין פרץ של התלהבות. גם בודק את זה, גם מפרסם, הכל תוך שנה אחת". הוא הוסיף כי האמין שבתור ראש ממשלה הוא אזרחי כמו כל אזרח. "יש מקומות שמותר לנהוג קצת יותר בזהירות ובאיפוק", אמר אולמרט, "אני לא אומר אל תבדוק, אל תברר, אבל למה אתה צריך לפרסם כל שבועיים?".

כששאל השופט צבן האם לדעתו של אולמרט המבקר פעל בכוונה נגדו, השיב ראש הממשהל לשעבר: "אני לא יודע. אני לא רוצה לחזור על המשפט שאמרתי קודם, כי מדובר בכל זאת במבקר המדינה. העובדות גלויות ופתוחות לפרשנות. זה היה, ואין לזה תקדים. אני אדבר רק על עצמי, כאדם".

עורך דינו של אולמרט, עו"ד אלי זהר, שאל אותו על ההחלטה של פרקליט המדינה לבדוק את נושא מכירת בנק לאומי, תיק חקירה שנסגר. "זו עוד לא היתה החלטה לחקור", השיב אולמרט. "פרקליט המדינה פעל על פי שיקול דעתו... אני לא מבין למה זה צריך להתפרסם. נניח שפרקליט המדינה שקל את זה והוא חושב שצריך לבדוק. אני מדבר על הפרסום ועל ההשלכות של הפרסום כשמדובר במישהו שעוד אין כלום והוא עדיין ממלא את תפקיד ראש הממשלה". 

"עשינו דברים אי אפשר לדבר עליהם"

אולמרט עבר לדבר על מלחמת לבנון השנייה, "קודם כל נהרגו שני חיילים שלנו, נהרגו לא נחטפו. זה היה לא קל, ונחטף גלעד שליט. אירוע טראומטי, אנחנו כולנו יודעים את זה. לא נכון שאכנס לעניין הזה כאן. ליוויתי את הנושא וקיבלתי החלטות. עשינו דברים אי אפשר לדבר עליהם. ברגע זה עדיין גלעד שליט איננו איתנו וזה ללא ספק נושא כואב וקשה שליווה אותי".

ראש הממשלה לשעבר הזכיר גם את אירועי עמונה וציוני זמן נוספים במהלך כהונתו, ובשלב זה החלו השופטים לאבד סבלנות וביקשו מאולמרט ומעורך דינו להתמקד בכתב האישום. "אנחנו לא באירוע פוליטי", אמר השופט צבן. מוסיה ארד אמרה: "אין ספק שאולמרט פעל בהרבה עניינים בצורה ראויה. אין טעם שהוא יפרט את כל העניינים שבהם הוא פעל בצורה ראויה". זהר השיב לשופטים, "הוא לא מסוגל", והשופט צבן העיר: "הוא מסוגל, אבל אתה לא תתן לו".

אולמרט שב לדבר על הפרסומים נגדו. "מיד יוצאת הודעה ששוקלים בדיקה על נסיבות הקנייה וחשד שהקנייה היתה כרוכה במתן שוחד של מאות אלפי דולרים, על מנת שאזרז טיפול בעיריית ירושלים. בשלב הראשון יש פרסום על זה ששוקלים חקירה, אחר כן החלטה של מבקר המדינה לבדוק את העניין. למה המבקר בודק? אם אין כלום בוודאי המבקר לא בודק. העניין זוכה לכותרות שלו. אין שום דבר אבל הולך ונוצר רושם שפועלים ליצור אותו שמדובר בעבריין סדרתי.

"לא יכול להיות שיש כל-כך הרבה עשן ואין שום אבק בזה. יש עטים יש סיליקט, יש הרשות לעסקים קטנים, יש כרמיה. כל זה בשלושה ארבעה חודשים. ואז מתפרסם באוקטובר שהמבקר בודק חשד שאני מכרתי את הבנק של עם ישראל או ניסיתי למכור אותו לחבר שלי מאוסטרליה. בשלב הזה ההחלטה של פרקליט המדינה היתה לבדוק אם יש מקום לחקור. עוד לא היתה החלטה לחקור. אני לא מעלה על דעתי לרגע אחד שגם פרקליט המדינה, אני יודע שהוא פעל על פי שיקול דעתו בניקיון דעת.

"אני לא מבין למה זה צריך להתפרסם, להיות בכותרות העיתונים. נניח שפרקליט המדינה שקל והחליט שצריך לבדוק, זה לגיטימי, אני מדבר על הפרסום ועל ההשלכות המשמעויות של הפרסום, כשמדובר עדיין במישהו שאין כלום נגדו והוא ממלא את תפקיד ראש ממשלה והוא נושא באחריות לעניינים כבדים".

"הכל מאוד דרמטי"

בהמשך התייחס אולמרט לחקירות המשטרה. "היה יום אחד שצוותי טלוויזיה מלווים בשוטרים הגיעו לכל מקום, יכול להיות שזה היה שוטרים מלווים באנשי טלוויזיה. אבל לא זה היה הרושם, הרושם היה שבאים אנשי התקשורת מלווים על-ידי השוטרים. הכל מאוד דרמטי, והכל במה קשור - בפושע הפלילי הזה שבמקרה הוא ראש ממשלת ישראל. הכל על חשדות על דברים שלא נבדקו או שהם נכונים או מופרכים ורבים מהם נמצאו אחר-כך כלא ראויים ליותר מזה.

ב-24 בנובמבר 2007, ערב ועידת אנאפוליס התפרסמה ידיעה שמחר בבוקר ראשי המשטרה והפרקליטות יתכנסו להחליט אם לפתוח בחקירה על בנק לאומי. זה היה ערב הזוי. באותו ערב יש כל הזמן דיונים וטלפונים, ואז מתקשר אתי עו"ד זהר ואומר לי שמעת בחדשות, כשאני אנחת בשדה התעופה אנדלוס כאורחו של נשיא אהר"ב כל העולם יידע אם אני איחקר שאני גנבתי את בנק לאומי".

ביום הראשון לעדותו כנאשם בבית המשפט התייחס אולמרט בין היתר לפרשת מרכז ההשקעות. הפרקליטות טענה שכשר התמ"ת תחת ראש הממשלה שרון, הוא התערב בהחלטות לטובת חברות שייצג מקורבו דאז, עו"ד אורי מסר. "אני לא בורח - קיבלתי החלטות ועמדתי מאחורי ההחלטות האלו, כמובן בגבולות מה שמותר. אני מעולם לא אמרתי למרכז ההשקעות תנו להם ככה וככה כי ככה", אמר.

בעדותו התייחס אולמרט למערכת היחסים המקצועית בינו לבין מי שהייתה

אשת אמונו במשך שנים רבות וכיהנה כראש לשכתו, שולה זקן. "יכולתי לסמוך עליה שתעשה הרבה דברים שקשורים בי אישית", אמר אולמרט על מי שנאשמת לצדו במרמה והפרת אמונים.

"שולה הייתה אשת אמוני, אבל כרגע אנחנו לא עובדים ביחד. היא תיאמה את האירועים האישיים שלי וכלה אפילו בעניינים כספיים", אמר אולמרט. "אלמלא שולה, לא הייתי יודע כמה החוב של בבנק גדל. היא הייתה מחתימה אותי... היו מקרים שהיתה לה סמכות מבחינתי לחתום על צ'קים שלי. היה לה פנקס צ'קים שלי".